Save me from you

פרק 24 - להחליט

את בסדר?" ליאם מציץ בי לשנייה. אני חושבת לרגע אם להגיד לו שראיתי שוב את האיש הזה אבל הפחד משתק אותי. "אני בסדר. פשוט קצת עייפה" אני ממלמלת לא בטוחה שהוא שמע. "אוקי" הוא מחזיר את מבטו לכביש, אך לא נשמע שהוא ממש מאמין לי. "אני יכולה להישאר אצלך גם הלילה?" אני שואלת במבוכה ורמז לחיוך מרוצה נראה על שפתיו. "את יכולה להישאר כמה שאת רוצה" הוא מביט בי לרגע ועיניו העמוקות חודרות לשלי, גורמות לצמרמורת נעימה לעבור בגופי.

הנסיעה ממשיכה בשקט ובכמה ממבטיו של ליאם. הגשם ממשיך להצליף בחלונות המכונית ואני משתדלת לא לצרוח כשרעמים מקפיצים אותי ממקומי. "חשבתי שאת אוהבת את החורף" הוא מגחך. "אני אוהבת לשבת בתוך הפוך שלי עם שוקו חם ביד" ורק המחשבה על זה גורמת לחמימות למלא אותי. "אני אבקש מאיזבל להכין לך" הוא אומר ואני שמה לב שנכנסנו לחניה. "קחי" הוא מוריד את הג'קט שלו ומניח אותו בידי, "אתה תקפא למוות" אני מתכוונת להחזיר לו את הג'קט אבל הוא יוצא מהרכב. אני לובשת את הג'קט שלו והריח המוכר והממכר שלו ממלא את אפי. דלת הרכב נפתחת וליאם הרטוב עומד בגשם ומחכה שאצא. "אתה תהיה חולה" אני אומרת בדאגה בדרך אל דלת האחוזה. ליאם מגחך כתגובה ואני מתאמצת לא לגלגל את עיניי.

"אתם רטובים לגמרי!" מליסה קובעת. "באמת? לא שמנו לב" ליאם מגלגל את עיניו ואני תוקעת בו את מרפקי. "תלכי להתקלח" הוא מורה לי. בכל מקרה אחר הייתי כנראה מתווכחת איתו אבל אני קופאת מקור ומקלחת טובה זה בדיוק מה שאני צריכה. אני פושטת את בגדיי ונכנסת מתחת למים החמים, נותנת להם לשטוף אותי ואת התמונות שבראשי אבל לצערי אף אחד לא יכול למחוק את התמונות שמתרוצצות במוחי.

לאחר שאני מתלבשת ומייבשת את שערי אני יוצאת מהמקלחת וחיוך גדול עולה על שפתי כשאני רואה כוס שוקו חמה על השידה ליד מיטתי ופוך גדול מקופל, "איך עכשיו?" ליאם נכנס אל החדר. לדעת שהוא הקשיב למה שאמרתי ודאג לי שיהיה לי נוח ונעים גורם למשהו להתפרץ בתוכי אני מצמידה את שפתיי אל שפתיו בתשוקה. בהתחלה הוא נראה קצת מופתע אבל במהרה שפתיו עוטפות את שפתיי בחמימות. ואני יכולה להרגיש את התשוקה בנינו, אבל יש שם עוד משהו. אני מרגישה את זה. יש בנינו יותר מרק תשוקה.

שפתיו ממשיכות לזוז עם שפתיי בתיאום ומרגע לרגע היא הופכת לפראית יותר. "רגע" אני מתנתקת משפתיו והוא לא נראה מרוצה במיוחד. "אני צריכה אוויר" אני מתנשמת והוא מצמיד אותי אליו מדביק נשיקה קטנה בקצה שפתיי. "לאלי" מליסה נכנסת אל החדר ולחיי נהפכות אדומות. אני משתחררת מאחיזתו של ליאם אך הוא מתעקש להשאיר את ידו על מותניי.

"אנחנו עסוקים" הוא אומר ואני מזעיפה את פניי. "אתם מתמזמזים לכם פה בחדר ואני משתעממת למטה" היא מיבבת ופני בוערות מהמבוכה. "מליסה צאי" ליאם מזעיף את פניו. "אם אני אמות משעמום זה על הידיים שלכם" היא אומרת בדרמטיות וסוגרת את הדלת. "אתה לא חייב להיות כזה רע" אני נוזפת בו. "אל תתחילי עם זה" הוא אומר בעייפות ומצמיד את שפתיו אל שפתיי. אני מתנתקת ממנו שוב והוא נאנח בייאוש. אני מתיישבת על המיטה ולוקחת את הכוס שכבר הספיקה להתקרר אל בין ידי.