עבר שבוע. הנוכחות של ליאם נהייתה קבועה בחיי. הוא נמצא בבר, במקומות שאני יוצאת אליהם עם קייט. ואני מרגישה את הבחורים שלו עוקבים אחרי לכל מקום. אם אני שמתי לב לזה, אז או שהם עושים עבודה ממש גרועה, או שליאם רוצה שאני ידע שהוא עוקב אחרי.
"לאליטה את חייבת לבוא" קייט יללה. "שאני אזכיר לך איך זה נגמר בפעם האחרונה?" הרמתי את גבתי בשאלה. "אבל זה לא אותו דבר! זאת הולכת להיות המסיבה הכי גדולה שהייתה כאן אי פעם" היא אמרה בהתלהבות "וזה הולך להיות בחסות ליאם. זה אומר שהוא הולך להיות שם. וחשבתי שאת רוצה להתרחק ממנו" הטחתי בה בניסיון חסר טעם להתחמק.
בחיי שהבחורה הזאת רוצה משהו זה בלתי אפשרי להוריד אותה מזה. "הולכים להיות שם אלפי אנשים. מה הסיכוי שנפגוש אותו?" היא צחקה מיואשת, יודעת שנפגוש אותו אך מתנהגת בתמימות בכדי שאבוא. "בסדר אני אבוא" נכנעתי, יודעת שלא תפסיק עד שאגיד כן.
"יש! את יודעת שאני אוהבת אותך?" קייט צווחה, מחבקת אותי ומשאירה נשיקה על לחיי. "קייט, אוויר" לחשתי, מרחיקה אותה ממני בעדינות. "אופס" היא צחקקה, משחררת אותי מאחיזתה. אני כל כך הולכת להצטער על זה.
"לאלי, את בחורה!" קייט צווחה בכעס כשראתה שלבשתי שוב מכנסי ג'ינס פשוטים וחולצה שלבשתי יותר מידי פעמים. "באמת? לא ידעתי" גלגלתי את עיניי. "בחורות לובשות שמלות!" היא המשיכה להתלונן. "קייט, זאת לא שמלה, זאת חולצה" הצבעתי על השמלה שהציגה לי. "זאת השמלה הכי ארוכה שיש לי" היא רטנה, מביטה בה שוב "או שאני לובשת משהו שאני ארגיש בו בנוח או שאני לא באה" איימתי וקייט נכנעה. "בסדר סבתא" קייט אמרה במרירות.
לאחר זמן שנראה כמו נצח. קייט מצאה את אחת השמלות של אמה. לא התלהבתי ללבוש שמלה, אבל לפחות זאת הגיעה עד ברכיי ולא עד מותניי. למרבה ההפתעה, אהבתי איך שהשמלה נראתה. צבעה היה אדום יין, היא חשפה את כתפיי בלבד וחלק מרגליי, נצמדת על מותניי ומשתחררת לאחר מכן.
פיזרתי את שערי, מסלסלת אותו מעט. קייט הכריחה אותי כמובן להתאפר. למזלי, שכנעתי אותה לא להגזים באיום שלא אבוא. היא מרחה מסקרה ואיילינר שחור בעיניי, וכמובן אודם אדום שהתאים לשמלה שלבשתי.
"וואו, לאלי את מהממת" קייט אמרה, מביטה ובוחנת כל חלק בי. "תודה. גם את נראית מדהים. אבל אני מרגישה כמו בתחפושת, אולי אני אחליף למשהו אחר?" שאלתי, משחקת עם אצבעותיי "לא! את לא מחליפה ולא מוחקת שום דבר" קייט הזהירה עם ידה ואני נאנחתי כשהבנתי שאין סיכוי. "בואי" היא משכה אותי למטה, נכנסת לרכב ונוסעת כשאני לידה. הערב הזה הולך להיות אסון!
"OMG" קייט אמרה ופיה נשאר פתוח. "תיזהרי שלא יכנס לך זבוב" הערתי לה, מה שזיכה אותי במבט מאיים. "יש פה יותר מידי אנשים" הסתובבתי, מתכוונת ללכת משם. אבל קייט תפסה את ידי, מושכת אותי בעקבותיה אל הכניסה.
YOU ARE READING
Save me from you
Romansaשמעתי עליו רק בסיפורים ופגשתי אותו בסיוטים הכי גדולים שלי. אומרים שהוא האדם הכי אכזר, מסוכן וחסר רחמים שיש, והוא עומד להגיע לעיירה שלנו. השמועות כבר התחילו להתפזר בעיירה הקטנה שלנו ופחד נראה בכל פרצוף. אני לא יודעת אם מה שאומרים עליו הוא נכון אבל נ...
