"אני מרגיש כל כך מוזר לידך" ליאם מלטף את פני ובטני מתהפכת. "מוזר איך?" אני שואלת, מנצלת את מעט השפעת האלכוהול שנותרה. "אני לא יודע. אף פעם לא הרגשתי ככה" הוא אומר ומנשק את שפתיי בעדינות הלא אופיינית לו וגורמת לי להרגיש ולראות צד אחר בו שאני כל כך אוהבת. אם רק הרגע הזה היה יכול להימשך לנצח...
"כדי שנלך. לא בטוח כאן בלילה" אני אומרת וליאם מגחך. באמת אמרתי את זה? "נראה ששכחת מי אני" הוא מחייך ולחיי מאדימות. "בואי, שלא תתקררי" הוא אומר ואני מרגישה את התחושה הנעימה הזאת בגופי, כמו זרם נעים המתפשט בגופי. אכפת לו והוא דואג. הלוואי והוא היה מראה את זה יותר.
"אריק" ליאם מוציא את הטלפון שלו ולפתע נשמע פיכח לגמרי. "כן, את הרכב" הוא אומר בנוקשות ומנתק. "בואי" הוא אומר אך קולו נרגע. ליאם ואני נכנסים אל החלק האחורי של הרכב ואריק נוהג. "תעצור לה בבית" ליאם אומר ואני מכווצת את עיניי. "אני לא באה אלייך?" אני שואלת ועצב ניכר בקולי. "תכיני תיק קטן" "לאן אנחנו הולכים?" אני שואלת בהתלהבות. "אמרתי לך שאני אפצה אותך על פעם שעברה" הוא אומר ונושק למצחי. אריק נראה מופתע ממחוותו של ליאם, אך מבטו חוזר לכביש ברגע שעיניו של ליאם נוחתות עליו.
"לא אמרתי לג'ר שהלכתי!" אני נזכרת. "אפשר לחשוב" הוא מגלגל את עיניו. "עוד יפטרו אותי בגללך" "אני לא יכול להגיד שאני אצטער על זה" הוא אומר ואני מחזיקה את צחוקי כדי להראות רצינית. "אם יפטרו אותי אני אצטרך למצוא עבודה יותר גרועה" אני משלבת את ידי וליאם לא נראה מרוצה במיוחד. "אני עדיין לא מבין למה את מתעקשת לעבוד" הוא מכווץ את עיניו. קולו נשמע רגיל וכך גם דיבורו. יכול להיות שהוא לא שיכור? או לפחות לא מספיק. כל מה שהוא אמר לי היום, זה היה אמיתי?
"אמרתי לך כבר, אני רוצה להרוויח את הכסף שלי בעצמי" אני מזיזה שערה סוררת מפני. "הגענו מיס טורס" אריק אומר ואני יוצאת מהרכב. אני מגיעה לחדרי ומסדרת לעצמי תיק עם כל הדברים שאני בטח אצטרך ויוצאת חזרה לרכב. "אני צריכה להודיע לקייט שאני נוסעת איתך ובכלל שחזרנו להתראות" אני נכנסת אל הרכב וחושבת על זה שקייט אפילו לא יודעת שדיברתי עם ליאם ושחזרתי אליו. "אלכס כבר הודיע לה. הוא גם יסיע אותה הביתה אל תדאגי" ליאם מרגיע אותי ואני מהנהנת. הבחור הזה באמת חושב על הכל.
משך הנסיעה קצת מתוחה. לא ביני לבין ליאם, אלא בין ליאם לבין אריק. יכול להיות שמשהו קרה? "הכל בסדר?" אני לוחשת לליאם והוא מהנהן, לא ממש מבין למה אני מתכוונת. אני חושבת על לשאול שוב אך מחליטה לעזוב את זה בינתיים. כל הדרך אני מנסה לזהות את המקום אליו אנחנו נוסעים אך ברגע שאנחנו חונים ליד הים וסירה לבנה מנצנצת לה במים חיוכי מתרחב. "יכול להיות שאנחנו גם נישאר שם הפעם?" אני מרימה גבה בשאלה וליאם צוחק בשעשוע. "כן" הוא אומר ואני קופצת עליו בשמחה. "אל תעביר לי שיחות" ליאם אומר לאריק בנוקשות לפני שאנחנו יורדים אל הסירה ואריק מהנהן בכעס המהול בפחד. מה הולך בין שני אלה? "משהו קרה ביינכם?" אני שואלת כשליאם עוזר לי לעלות על הסירה. "לא משהו שצריך להטריד אותך" הוא אומר ואני מגלגלת את עיניי בתגובה.
YOU ARE READING
Save me from you
Romansaשמעתי עליו רק בסיפורים ופגשתי אותו בסיוטים הכי גדולים שלי. אומרים שהוא האדם הכי אכזר, מסוכן וחסר רחמים שיש, והוא עומד להגיע לעיירה שלנו. השמועות כבר התחילו להתפזר בעיירה הקטנה שלנו ופחד נראה בכל פרצוף. אני לא יודעת אם מה שאומרים עליו הוא נכון אבל נ...
