אני פוקחת את עיניי באחת, מתנשמת ומנסה להסדיר את דפיקות ליבי. אני מחפשת בעיניי את ליאם אך הוא כבר לא לצידי. אני קופצת מהמיטה, לובשת את בגדי ויוצאת מהחדר בסערה. "איפה ליאם?" אני שואלת את השומרים ומסתכלת סביבי. מתפללת שאולי יצוץ מאחד החדרים. "מר קייג' כבר יצא" אחד הבחורים אומר וליבי מתנפץ. הוא כבר הלך. מה אני אעשה עכשיו? "מיס טורס את בסדר?" אותו בחור מדבר שוב ועל פניו מבט מודאג. "אני צריכה את העזרה שלכם" אני אומרת בעוד שבראשי מתבשל רעיון. אני חייבת להציל אותם.
לאחר שכנועים וקצת איומים הצלחתי להוציא את הכתובת של המקום בו תתרחש אימה. התוכנית שלי לא הייתה הכי מוכנה או טובה, אבל הייתי חייבת לנסות.
החלטתי לצאת לשם ושום דבר לא יעצור אותי. החלפתי לבגדים נוחים ושמתי את ג'קט העור שלי. את שיערי אספתי לזנב סוס ונעלתי את נעלי העבודה השחורות שלי. לאחר שהייתי מוכנה הלכתי בשקט למשרדו של ליאם, לא רוצה שאף אחד ישים לב לנוכחותי. למזלי הרב הצלחתי להיכנס בקלות בלי לעורר שום חשד.
התהלכתי בחדר, מחפשת ומחפשת עד שלבסוף מצאתי אקדח שחור ומבריק בעל מחסנית מלאה. אני לא ממש יודעת איך להשתמש בדבר הזה ואני מקווה שאני לא אצטרך, אבל לא אוכל ללכת בלי הגנה כלשהי.
הכנסתי את האקדח לאחורי מכנסי, דואגת שהג'קט מסתיר אותו. כנראה כל כך הרבה זמן עם ליאם כבר הפך אותי למומחית בעניינים האלה, כי ידעתי בדיוק מה לעשות.
יצאתי מהמשרד בשקט, מסתכלת שאף אחד לא בסביבה ועולה חזרה לחדרו של ליאם. הסתכלתי מהחלון בודקת את הסביבה ומנצלת את זה שרוב השומרים נמצאים עם ליאם בדרך להילחם בסקוט ובאנשיו כדי לצאת מהחלון ישירות אל מחוץ האחוזה.
אני יוצאת מהחלון בזהירות, ומביטה מטה. אולי לא כדי לציין את זה שיש לי פחד גבהים, שגיליתי בדיוק עכשיו. המשכתי לטפס מטה עד שאחת מרגלי החליקה, משאירה אותי תלויה ביד אחת שגם היא מתחילה להחליק.
הסתכלתי למטה, ושוב על ידי, עצמתי את עיניי וקפצתי.
נופלת מטה ומרגישה את כל גופי כואב. בטני כואבת אפילו יותר, אך אני מתעלמת מכל כאב וקמה על רגליי, מתחילה לרוץ עד שאני מגיעה לכביש הראשי ועוצרת מונית. אני נותנת לנהג כתובת הקרובה למקום ונשענת על גב הכיסא, יודעת שיש לי עוד הרבה זמן עד שאגיע אל המקום.
אני מביטה בחלון ובבתים החולפים על פניי במהירות, במשך שעה שלמה עד שעיניי מתחילות להיסגר בניגוד לרצוני.
~~~~~~~~~~~~~~~~
אור מסנוור האיר על פניי עד שהכל התחיל להתבהר סביבי. שוב הייתי בבית ההוא, רק שעכשיו הכל עצר. האנשים סביבי היו קפואים. הסתכלתי סביבי, ממשיכה ללכת בעקבות משהו שמשך אותי. "חיים ומוות" שמעתי את קולה של האישה לוחש שוב ולפניי נגלו שתי דמויות. ליאם ואבי. שניהם חבולים ולשניהם אקדח מונף ביד. "זה שתבחרי הוא זה שחיו ינצלו" קולה דיבר שוב. "על מה את מדברת? איך אוכל להציל אותם?" העזתי לשאול. "תני ללבך לבחור" היא לחשה בפעם האחרונה לפניי שהכל נעלם סביבי.
~~~~~~~~~~~~~~~~
פקחתי את עיניי, חוזרת לחיים בנשימה אחת. "את בסדר?" הנהג שואל בבהלה ואני מבינה ששוב הכל היה חלום. במשך הנסיעה אני ערנית לגמרי וכשאני מגיעה אל היעד חושך מכסה את המקום. אני משלמת לנהג ויוצאת מהרכב, יודעת שיש לי לפחות עוד חצי שעה של הליכה עד שאגיע אל המקום.
אני הולכת ליד שביל עפר, משתדלת להסתתר מאחורי עצים ושיחים. אני מתקרבת עד שאני מתחילה לשמוע קול יריות וליבי עוצר. הגעתי מאוחר מידי? אני שואלת את עצמי שוב ושוב. ממשיכה להתקרב אל הבית בזהירות. אנשים בחוץ נופלים אל מותם בכל שנייה ונשימתי נהיית כבדה. אזרתי כוחות ורצתי מאחורי הבית הגדול, מחפשת דלת או חלון שאוכל להיכנס דרכו. למזלי לאחר כמה צעדים מצאתי חלון פתוח ונכנסתי פנימה.
הגעתי אל חדר חשוך וריק ויצאתי ממנו אל תוך הבית, מתחמקת מאנשים כמה שאני יכולה. כשהגעתי למקום מרכזי יותר בבית נשימתי נעתקה. יריות נשמעו והבית מחלומי הופיע, אלכס רץ ויורה ללא הפסקה. ראשו מסתובב לרגע ועיניו נעצרות עליי. אני מסמנת לו בראשי שלא יבוא לקראתי ונעלמת לפניי שיספיק לעצור אותי.
ממשיכה ללכת בבית לאותו מקום בו הייתי בפעם האחרונה בחלום. רגשות מעורבים הופכים את בטני, והפחד ממה שאראה אוכל אותי מבפנים. אני הולכת במהירות למקום מחסה נוסף כשיריות שוב נשמעות ומועדת על נוזל אדום. אני חוסמת את פי כשאני מבינה שנפלתי אל תוך שלולית דם גדולה ומנסה להישאר בהכרה. אני קמה על רגליי, מתמקדת במטרתי וממשיכה ללכת אל אותו מקום מוכר ואפל.
כשאני מגיעה כמו בחלומי מופיעים שני אנשים חבולים כשאקדחם מונף באוויר ומתכוונים לירות אחד בשני בכל רגע. בראשי מהדהד המשפט אותו אמרה האישה בחלומי. "זה שתבחרי הוא זה שחיו ינצלו" אבל איך אוכל לבחור?
אני שולפת את האקדח ממכנסי ומכוונת, מבינה שיש לי שניות ספורות לבחור את מי אני עומדת להציל ואיזה חיים אני עומדת לקחת. ליבי פועם במהרה כשאני מביטה בליאם ודמעות מתחילות לזלוג, אני מכוונת את אקדחי ויורה.
***************************
*****זה לא פרק סיום****
YOU ARE READING
Save me from you
Romanceשמעתי עליו רק בסיפורים ופגשתי אותו בסיוטים הכי גדולים שלי. אומרים שהוא האדם הכי אכזר, מסוכן וחסר רחמים שיש, והוא עומד להגיע לעיירה שלנו. השמועות כבר התחילו להתפזר בעיירה הקטנה שלנו ופחד נראה בכל פרצוף. אני לא יודעת אם מה שאומרים עליו הוא נכון אבל נ...
