"לאלי זה בשבילך" קייט צעקה לאחר שזמזום נשמע בדלת. כיווצתי את גבותיי בבלבול. מי כבר יבוא לחפש אותי? ועוד כאן? מעניין. "אני באה" צעקתי חזרה, יורדת במדרגות בשביל לגלות דמות לא מוכרת. "מי זה?" שאלתי את קייט בהרמת גבה, נעצרת על הדמות הגדולה לפני. "מיס טורס?" הגבר שעמד מולנו שאל ואני רק הנהנתי לחיוב. לא בטוחה אם עשיתי את הדבר נכון.
סקרתי אותו מעט, לא בטוחה מי הבחור בעל שיער הדבש ומשקפיי השמש השחורים שהתאימו לחליפתו השחורה. "מר קייג' הורה לי לקחת אותך לאחוזה" הוא אמר. נשמע כמו רובוט הממלא אחר פקודה. "ליאם? למה ליאם אמר לך לאסוף אותי?" שאלתי ופיו של הבחור נפער מעט. אבל במהרה הוא התנער והמשיך את דבריו. "אני לא יודע למה, מיס טורס. זאת הוראה" הוא המשיך, בקושי מביט בי. "אוקי..אני רק אתלבש רגע" מלמלתי והוא רק הנהן.
לא יודעת למה הסכמתי לבוא. אני מניחה שלא רציתי לעצבן את הבחור, או את ליאם. אבל אני פשוט חייבת להפסיק למלא אחר הפקודות שלו. הגענו לאחוזה ונכנסנו פנימה. הפעם לא הייתי צריכה ללכת בשביל היפה שנמשך נצח, הבחור של ליאם הסיע אותי כמעט עד הדלת. "תרצי משהו לשתות?" אישה בשנות הארבעים המאוחרות לחייה שאלה עם חיוך חמים. " לא. אני בסדר. תודה" חייכתי אליה בחזרה. אני חושבת שהיא האישה הכי מבוגרת שראיתי כאן והכי נחמדה. "את יכולה לשבת כאן. מר קייג' מייד יצטרף אלייך" גבר בעל עיני שקד יפות ושיער מגולח אמר והחווה עם ידו אל הספה. הוא עבריין, לא מלך. הוא מודע לזה?
"מיס טורס" קול גברי ומחוספס נשמע מאחורי. "לאלי" תיקנתי אותו. בערך בפעם המיליון. "את רוצה משהו לשתות או לאכול?" הוא שאל, מתעלם מההערה שלי. "לא, תודה. למה קראת לי?" שאלתי חסרת סבלנות. "את בסדר אחרי מה שקרה?" הוא שאל, מתעלם שוב ממה שאמרתי ומזכיר לי שוב את המראה שאני כל כך מנסה לשכוח. "אני בסדר. למה קראת לי? חזרתי על דברי. רוצה להחליף את הנושא ולקבל תשובה לשאלתי. "כי רציתי" הוא אמר בפשטות, "אתה צוחק עלי" צמצמתי את עיניי בחוסר אמון. "לא" הוא אמר רציני ופי נפער. "אתה שלחת מישהו להביא אותי רק כי רצית? חשבתי שקרה משהו לאבא שלי!" נהמתי בכעס, יודעת שזאת לא באמת הסיבה שבאתי. אבל עדיין, לבחור אין גבולות. "אני צריכה ללכת לעבודה" קמתי, עוקפת אותו. אבל בשנייה האחרונה הוא תפס את ידי, מעביר זרם בלתי נשלט בגופי. "אני אדאג לזה" הוא אמר משחרר את ידי לאחר כמה שניות.
מילותיו רק גרמו לדמי להתחמם בכעס. "לא! אני לא יכולה פשוט להעלם מהעבודה כי בא לך" שילבתי את ידי על חזי. "אוח, את כזאת קשה!" הוא נהם בכעס וחוסר הסבלנות נראה בעיניו. "כל בחורה אחרת הייתה קופצת על ההזדמנות הזאת בתוך שנייה" הוא הטיח בפניי. ושוב מילותיו רק גרמו לכעס לגבור. "אני לא כל בחורה" לחשתי מקרבת את פני אל שלו בהתגרות מענה, מתרחקת באחת. "ואם יש לך כל בחורה מה אתה רוצה ממני" הרמתי את גבתי בשאלה. "כמו שאמרת. את לא כל בחורה"
"אני לא יודעת אם הבנת פעם שעברה, אז אני אגיד את זה שוב. אני לא מתכוונת לשחק במשחק שלך" הבהרתי, והכעס כבר נראה על פניו. אבל בתוך כמה שניות הוא שינה את הבעת פניו הזועמת, מנסה להירגע קצת ולאחר מכן הביט בי בנחישות ושעשוע. "אנחנו עוד נראה" "אמרת את זה גם פעם שעברה. ליאם, אני לא אחת מהבובות שלך. ואני גם לא מוכנה להיות" כעס שהפך לתסכול יצא מקולי. אני מניחה שלהסביר כל כך הרבה פעמים שאת לא מוכנה להיות כלי משחק או רכוש של אף אחד הופך את זה למייאש כבר. במיוחד כשאת יודעת שבתוך תוכך את רוצה חלק מזה ואת מתחבטת עם עצמך בכל פעם.
"מי אמר שאת תהיי הבובה שלי?" הוא הרים את גבתו בשאלה. "את פשוט תהיי שלי. תאמיני לי שאת תיהני מזה" הוא אמר בפשטות. הבן אדם חושב שהוא פסגת העולם. אולי הוא באמת שולט ברוב העולם, אבל בי הוא לא ישלוט! "אתה חושב שאני עוד אחת מה'בחורות שלך'?" צחוק ציני מריר יצא מבין שפתיי. "ובכל מקרה, מר קייג'. אני יוצאת עם מישהו" שיקרתי. אולי זה יוריד אותו מהגב שלי. או שלא. עיניו התקשו וכך גם פניו וגופו. "ומי זה בדיוק?" הוא שאל בזעם, מאופק. "זה לא עניינך" שלבתי את ידי על חזי, יודעת שהבחור עליו אנחנו מדברים לא קיים.
הוא התקרב אלי במהירות, מחזיק בידי בחוזקה וגורם לגופי לרעוד בפחד מהשינוי הקיצוני. "אני שאלתי מי, ואת עונה!" הוא לחש בכעס ארסי ומצמרר. "ג'ון" לחשתי בקושי. כשהבחור מתעצבן הוא יכול להיות ממש מפחיד! פניו התקשו אפילו יותר ואחיזתו התחזקה עד כדי כך שיכולתי לראות את הורידים בידיו. "ליאם, אתה מכאיב לי" נאנקתי, והוא שחרר את אחיזתו אבל נשאר קרוב. שפשפתי את ידי הכואבת, "את תגמרי את זה היום, או שאני אגמור את זה. וזה לא יהיה נעים" פניו נראו מאיימות יותר מתמיד. אני מניחה שהוא התכוון לזה שהוא יעשה משהו לג'ון. ואני ממש לא רוצה שזה יקרה.
"ברור?" הוא הבהיר כשלא עניתי. ואני רק הנהנתי בפחד, מרגישה את הזעם מבעבע בתוכי אך מוסתר מאחורי הפחד שהציף אותי. הוא התרחק, מעט נותן לי אוויר לנשימה. "אתה פשוט הולך להרחיק ממני כל מי שלא נראה לך רק כדי שאני אהיה 'שלך'?" שאלתי לא מאמינה. "בדיוק" הוא ענה בקרירות. "אבל אני אף פעם לא אהיה שלך או איתך! אני לא חפץ אני בת אדם ואני מעדיפה למות לפני שאסכים להיות אחת השפחות שלך!" אמרתי כמעט צועקת. הוא התקרב אלי, תופס בפניי באגרסיביות ומצמיד אותי אל הקיר. "את תהיי שלי. אני אדאג לזה. או שזה ילך בדרך הקלה או בדרך הקשה, אבל אני אשיג בדיוק מה שאני רוצה" הוא הרים את ראשי והביט בשפתיי.
"תכריח אותי להיות איתך?" לחשתי. מעט מפוחדת ממה שיכריח אותי לעשות. "לא, אבל אם מישהו יעז לגעת בך-" הוא קטע את עצמו מתנשף בכעס. משחרר מעט את האחיזה על פני כשהוא רואה שזה מכאיב לי, "את תהיי שלי או של אף אחד" הוא אמר טיפה יותר רגוע.
נשענתי על השיש אחרי האמבטיה החמה. חושבת על מה שליאם אמר לי היום. הוא יאמלל את כל מי שרק יעז להתקרב אלי, הוא לא יעזוב אותי בשקט עד שאני אהיה 'שלו'. אני פשוט לא מסוגלת להתמודד עם זה, אני לא יכולה פשוט להיות איתו, לוותר על עצמי ועל כל מה שאני מאמינה בו בתוך אישה ובתוך בת אדם ולתת לו לשחק בי. אבל הוא לא יעזוב אותי בשקט וימרר את חיי ואת חיי כל הסובבים אותי. דילמה נוראית. ובשני המצבים אני עומדת לסבול.
***********************
בפרק הבא אני אעלה תיאור של לאלי כמו שביקשתן :)
מקווה שהייתה לכן חופשה נעימה ולא עמוסה כמו שלי.
YOU ARE READING
Save me from you
Romanceשמעתי עליו רק בסיפורים ופגשתי אותו בסיוטים הכי גדולים שלי. אומרים שהוא האדם הכי אכזר, מסוכן וחסר רחמים שיש, והוא עומד להגיע לעיירה שלנו. השמועות כבר התחילו להתפזר בעיירה הקטנה שלנו ופחד נראה בכל פרצוף. אני לא יודעת אם מה שאומרים עליו הוא נכון אבל נ...
