Save me from you

פרק 5 - אגרוף

את בטוחה שזה בסדר קייט?" "אל תדברי שטויות לאלי. בטח שזה בסדר" היא מיהרה להגיד עוד לפני שהספקתי לסיים את המשפט. לפעמים אני שואלת את עצמי מה הייתי עושה בלעדיה. "תודה. את חברה מדהימה" חייכתי אליה בהכרת תודה. "אוי, תמשיכי" קייט הניפה בידה צוחקת.

עזבתי את הבית כמו שליאם ביקש, יותר נכון דרש. אני אשאר אצל קייט כמה ימים עד שאני אמצא מקום קבוע להתגורר בו. אני רק מקווה שאבי בסדר. כן אני יודעת שהוא נוראי אלי ואני לא צריכה לדאוג לו, אבל אני לא יכולה שלא. אני מקווה שהפעם ליאם יעמוד במילה שלו. הוא כבר הוכיח שהוא לא בדיוק עומד מאחורי מילתו, נקווה שהוא לא יעשה את זה שוב.

"לאלי, קדימה" קייט קראה, מבהילה אותי. "לא בא לי לאחר, שוב" היא הוסיפה בהיסטריה "אני באה, תפסיקי לצעוק" אמרתי, יוצאת מהמקלחת מוכנה לעבודה "קייט, כדי שתחליפי לנעל שטוחה. יש לנו משמרת עד הבוקר" הבטתי בנעל העקב הגבוהה של קייט. "את יודעת שאני שונאת שטוח" קייט אמרה בגועל. "אל תגידי שלא אמרתי לך" גלגלתי את עיניי, הולכת לכיוון היציאה כשקייט אחרי.

"יש היום אורחים מכובדים ואני רוצה שתגישו משקאות גם לשולחנות" ג'ר אמר בקול רם, דואג שכולם ישמעו את הסבריו. "אני ברמנית, לא מלצרית" אמרתי בזלזול לכיוונו של ג'ר. "את עובדת אצלי ואת מה שאני אחליט שתהיי" הוא נהם, מתקרב אלי באיום. אוי כמה שאני שונאת את הבחור הזה. "מי בא שזה כל כך חשוב?" אוליב, אחת העובדות שאלה. "מר קייג', ככה שאין טעויות היום" הוא אמר וראו על פניו כמה הוא פוחד. למה ליאם בא לפה בכלל? יש לו יותר אלכוהול בבית מאשר שיש בכל הפאב הזה. וג'ר מודע לזה שאנחנו פאב ולא מסעדה?

"טורס, את ברמנית לא נזירה" ג'ר אמר והביט בבגדיי. בחיי שיום אחד אני יהרוג את הבן אדם. "ג'ר, אני ברמנית לא זונה" אמרתי בכעס והלכתי לכיוון קייט שעמדה ליד הבר. "הבן אדם הזה לא יאמן" אמרתי בזעם לכיוונה של קייט. "כן, הוא כזה. אבל את באמת מתלבשת כמו נזירה" היא קבעה, גורמת לי לגלגל את עיניי. "אני לובשת ג'ינס וחולצת סטרפלס, אני בספק שנזירה תתלבש ככה" אמרתי מרימה את גבתי בשעשוע.

"אבל תורידי את הג'קט הזה" היא אמרה ,מורידה את ג'קט העור מעלי בכוח. "קייט, קר לי" גנחתי בכעס כשהיא לקחה אותו ממני וזרקה אותו בחדר האחורי. "יעבור לך" היא לחשה לפני שהמשיכה להתעסק עם הלקוחות. נו באמת, נאנחתי. "לאלי וקייט אני רוצה אתכן בשולחן של מר קייג'" ג'ר אמר ועיניי נפתחו בבהלה. הייתי מבוהלת וכועסת על זה שהוא שם דווקא אותנו שם, אבל כשראיתי את פנייה של קייט, הבנתי שהפחד שלי הוא כלום לעומת שלה.

"קייט עסוקה עם לקוחות. אני אחליף אותה" ג'ון אמר במהרה כשראה את הבעתה של קייט. "רק תמהרו" הוא אמר, נעלם אל החדר האחורי. "אני חייבת לך אחד" קייט חייכה אל ג'ון, מודה לו ונושמת מעט לרווחה. "את חייבת לי הרבה" הוא אמר, מחייך דוחף אותי אל השולחנות. "אני יכולה ללכת לבד ג'וני" כיווצתי את עיניי בכעס. "נו, אז תלכי. אין לי ממש חשק לעצבן את אותו" הוא הדגיש את מילותיו כשהתקרבנו אל השולחן.