Save me from you

פרק 22 - אשמה

*** נקודת מבט של ליאם ***

"הן מה?" אני צועק לאלכס הנמצא בקו השני של הטלפון. זעם מתעורר בכל גופי ואני מרגישה את הדאגה אוכלת אותי מבפנים. "אני מגיע. תסרקו את כל האזור" אני נכנס אל המכונית ומנתק את השיחה. מה הן חשבו לעצמן שהן ברחו ככה? הזעם משתולל בתוכי ואני לא מצליח להירגע מהסערה המתחוללת בתוכי.

אני לוחץ על הגז בעוצמה ולאחר זמן קצר אני מגיע חזרה לבית. "מצאתם אותן?" אני שואל נסער את אלכס אך הוא מנענע בראשו ואני צריך להכריח את עצמי לא לירות בו עכשיו. "ליאם!" קול מוכר צווח מאחורי. אני מסתובב ומליסה רצה אלי נסערת. לרגע אני נושם לרווחה אך כשאני רואה שלאלי לא לצידה כל גופי מתקשה ואני מרגיש את הלב שלי דופק בחוזקה.

"איפה היא?" אני שואל כשמליסה מגיעה אלינו. "הוא תפס אותה" היא בוכה מצביעה על הכיוון שממנו באה. ליבי עוצר לרגע ואני מהדק את אגרופי, "אלכס תשמור עליה!" אני אומר במהירות ומסמן לכל שאר הבחורים שיבואו אחרי. אנחנו רצים במהירות למקום ממנו מליסה הגיעה וליבי הולם במהרה. "שמעתם את זה?" איתן לוחש ואנחנו מתקדמים לעבר הקול החלש הנשמע שמגיע מסמטה קרובה. אנחנו נכנסים אל הסמטה ועייני נפערות ובוערות כשאני רואה את דמותה של לאלי הנאבקת על אוויר ומעליה בחור שיכור שידיו מלופפות סביב צווארה. הזעם שבער בתוכי עכשיו שורף אותי ואני שולף את אקדחי במהרה ויורה.

הכדור פוגע בכתפו של הבחור והוא נופל אל הרצפה. דמותה של לאלי חסרת ההכרה נופלת גם היא ואני רץ אליה, מתכופף ומרים את ראשה אלי. פנייה חבולות, חבורות גדולות נראות על גופה ורסיסי זכוכית מנופצת חדרו אל עורה וגורמות לדם להתחיל לנזול מגופה. "לאלי" אני מלטף את פניה ומזיז קווצות שיער מעיניה. "מה לעשות איתו מר קייג'?" אד שואל כשאקדחו מכוון אל ראשו של הבחור. אני מוריד את הג'קט שלי, מכסה את גופה של לאלי ומרים אותה אל ידי. "תהרוג אותו" אני אומר בקול שקט וזועם. הייתי רוצה לענות את הבחור עד שיתחנן שאהרוג אותו אבל מצבה של לאלי מדאיג אותי יותר מידי.

כשאני מגיע סוף סוף לאחוזה ומעלה את לאלי לחדרי אני מורה לאריק להזמין רופא ולדאוג שאף אחד לא יעלה למעלה. היא שכובה על המיטה, חסרת הכרה. בגדיה קרועים ופניה חבולות ואפילו ככה היא כל כך יפה. אני משפשף את פני בחוסר סבלנות ולאחר שאני צועק על אריק שיגיד לרופא להזדרז הוא מגיע ועולה לחדרי. אני חושב שזאת פעם ראשונה שמישהו נמצא בחדר שלי חוץ ממני. "נו תטפל בה" אני צועק בכעס והרופא נראה לחוץ במיוחד. "אם תוכל בבקשה לצאת-" "אני לא יוצא מכאן. תטפל בה!" אני צועק והוא מתחיל לזוז, בודק את החבלות בפניה ובגופה. הוא מזריק לה חומר שאני לא בדיוק יודע מה הוא וחובש את פצעיה. הוא מניח אינהלציה(זה המכשיר שמעביר חמצן בעזרת מסכה) על פניה ובודק את החבלות בראשה. "היא תהיה בסדר?" אני שואל בקול מודאג. זאת הפעם הראשונה שאני דואג למישהו או מראה את זה בכלל.