שבועיים עברו וליאם ממשיך להפתיע אותי בכל יום. הוא כל כך השתנה מאז הפעם הראשונה שפגשתי אותו ובכל יום אני משיכה להתאהב בו יותר ויותר. בחיוך שלו, בקול שלו, בשפתיים שלו, במגע שלו ואני פשוט רוצה כל חלק בו. הוא כמו סם בשבילי וההתמכרות שלי אליו כל כך חזקה.
"לאלי את בסדר?" קולה הדואג של מליסה נשמע מבעד לדלת. "אני בסדר" אני צועקת ושוטפת את פניי. "אני חושבת שכדאי שנזמין רופא" היא אומרת ואני ממהרת אל הדלת. "אני בסדר, זה בטח סתם וירוס או משהו" אני יוצאת מהמקלחת ומתיישבת על המיטה. "את כבר יותר משבוע ככה" היא מניחה את ידה על מותנה. מליסה צודקת, אני כבר יותר משבוע במצב ממש לא טוב, אבל אני לא רוצה שליאם ידע וידאג מזה. יש לו את הקטע הזה, להפוך דברים למשהו קיצוני.
"אני רק צריכה לנוח קצת" אני מחייכת כדי להרגיע אותה. היא מחייכת חזרה אך נראה שהיא לא בדיוק רגועה. "אז אולי לפחות תישארי כאן היום?" היא מתיישבת לידי. "לא נראה לי שזה רעיון טוב" אני מגרדת את ראשי בחשש. "את רוצה לברוח לפני שליאם מגיע" היא מרימה את גבתה בערמומיות. "את יודעת איך אח שלך בקטעים האלה. הוא מתנהג כאילו אני גוססת ואני מעדיפה לא להדאיג אותו" אני קמה ומחבקת אותה לשלום. כשאני יוצאת אל הרכב בו מחכה לי אלכס. כן, אחרי שכנועים רבים ליאם הסכים שאלכס יחזור לשמור עלי. אני נכנסת אל הרכב בתחושה לא כל כך טובה. לא ראיתי את ליאם כבר יומיים ודווקא שהוא חוזר מהעסקה שלו אני לא מחכה לו. אני מקווה שהוא לא יתאכזב ממני.
כשאני מגיעה לבית אני חולצת את נעליי ומתיישבת בספה. "לאלי את לא נראית כל כך טוב" קייט מכווצת את פנייה. "תודה?" אני מרימה את גבתי בציניות. "אני רצינית לאלי" היא מתיישבת על קצה הספה. "זה כי לא כל כך ישנתי מאז שליאם הלך לסגור את העסקה הזאת" אני מתרצת. אני באמת לא ישנה כל כך כשליאם נוסע לעסקים שלו וזאת כנראה הסיבה העיקרית למראה התשוש שלי. "זה סתם תירוץ" היא משלבת את ידיה. היא מתכוונת לומר משהו נוסף אך פתיחת הדלת גורמת לנו לסובב את ראשינו אל דלת הכניסה, בה ליאם עמד.
"ליאם" אני מחייכת וקמה אליו. "למה לא חיכית לי?" הוא שואל בכעס וכשהוא רואה את פניי גבותיו מתכווצות בדאגה, בדיוק מה שניסיתי למנוע. "הייתי עייפה" אני אומרת ומנשקת את צד פיו. "את באמת נראית עייפה" הוא מלטף את פניי וסוגר את דלת הכניסה. "היא לא עייפה, היא חולה" קייט אומרת לפתע ואני מביטה בה באיום. "את בסדר?" הוא מחזיק את פניי בעדינות ואני נאנחת בייאוש. "אני בסדר. תפסיקו לדאוג" אני מורידה את ידיו ממני בעדינות ומנסה לשכנע אותו. אך לחוסר מזלי סחרחורת תוקפת אותי ואני כמעט מועדת. "לאלי" ליאם תופס אותי ודאגה ניכרת בפניו. "אני מזמין לך רופא" הוא קובע. אני רוצה להתנגד אך ראשי מסתחרר ואני מאבדת את מילותיי.
ליאם מניח אותי על המיטה והדאגה לא נעלמת מעיניו. "אתה סתם מגזים" אני נאנחת. "אני לא מתווכח איתך על זה" הוא מוריד את הג'קט מעליו ומתיישב לידי. "אפילו לא אמרת לי שלום כמו שצריך" אני מגלגלת את עיניי כשהוא מצמיד את הטלפון אל אוזנו. הוא אומר לרופא לאן להגיע ומנתק לאחר כמה שניות. "אתה מתעלם ממני" אני משלבת את ידיי בילדותיות וליאם מגחך.
YOU ARE READING
Save me from you
Romansaשמעתי עליו רק בסיפורים ופגשתי אותו בסיוטים הכי גדולים שלי. אומרים שהוא האדם הכי אכזר, מסוכן וחסר רחמים שיש, והוא עומד להגיע לעיירה שלנו. השמועות כבר התחילו להתפזר בעיירה הקטנה שלנו ופחד נראה בכל פרצוף. אני לא יודעת אם מה שאומרים עליו הוא נכון אבל נ...
