הימים עוברים ואני עדיין כלואה בביתו של ליאם. מאז היום שהוא העביר אותי לכאן בכוח לא ראיתי או דיברתי עם קייט. ואם לומר את האמת גם את ליאם לא ממש ראיתי. כל פעם שאני דורשת לראות אותו השומרים שלו אומרים לי שהוא עסוק או שהוא יצא ככה שאני די לבד כאן. למזלי יש כאן את איזבל. היא עובדת כאחת מהטבחיות של ליאם ומטפלת בעוד כמה עניינים בבית. היא מבוגרת ממני בהרבה אבל היא מדהימה והיא היחידה שמבינה אותי כאן. את רוב יומי אני עוברת איתה במטבח ככה שזה עוד נסבל. אבל אני אוכל להמשיך ככה? מי יודע מתי או אם ליאם יתן לי לצאת מפה, מתי החיים שלי הפכו לכל כך מסובכים ונוראים?
"איזבל" אני מחייכת אליה ונכנסת למטבח. "מה את מכינה?" אני מתיישבת על כיסא הגבוה המונח ליד שולחן הבר. "פנקייקים" היא אומרת בחיוך רחב המאיר את פניה היפות. אני מהמהמת בתאבון, ומביטה בה כשהיא מכינה את הארוחה האהובה עלי. "הנה, תאכלי. את רזה מידי" היא אומרת ומניחה לידי ערמה של פנקייקים ומעלייהם סירופ מייפל. אני אוכלת בתיאבון את הפנקייקים עד החתיכה האחרונה ומניחה את הצלחת בכיור. אני מתכוונת לשטוף אותה אך איזבל עוצרת אותי ולוקחת אותה מידי. "אני לא רגילה פשוט לשבת כל היום בלי לעשות כלום. תני לי לעזור" אני אומרת בתסכול אך היא מנידה בראשה. אני מניחה שהיא מפחדת שזה יעצבן את ליאם ואני ממש לא רוצה לגרום לה בעיות אז אני עוזבת את זה.
"ליאם כבר יצא?" אני שואלת, שותה את המילקשייק שהיא הכינה לי. לבחורה יש ידי זהב. "מר קייג' כבר חזר" היא אומרת בשקט כאילו מפחדת שמישהו ישמע אותה. "חזר? הוא לא היה פה כל הלילה?" אני שואלת בדאגה. למה אני דואגת לאידיוט הזה אחרי כל מה שהוא עשה לי? "כן" היא אומרת אך לפני שהיא מספיקה להגיד מילה נוספת אני רצה במהירות למשרדו של ליאם ופותחת את הדלת. ליאם מסתובב במהירות ופניו היפות מתגלות אלי. חתך מופיע על שפתו התחתונה אבל בשאר פניו לא נראה סימן נוסף. כל הכעס שרציתי להוציא עליו נשכח ברגע. "אתה בסדר?" אני שואלת לא בטוחה ומתקרבת אליו. "מה נראה לך שאת עושה?" הוא שואל בכעס. מתי הבחור הזה לא כועס? אתה מתחמק ממני מהיום הראשון שהבאת אותי לכאן, יותר נכון חטפת-" אני נעצרת ממבטו הרצחני של ליאם.
"אני עסוק" הוא אומר בפשטות, "במה?" אני שואלת, יודעת שלא אקבל תשובה, "לא עניינך" הוא נוהם. אני מקמטת את מצחי ומסתובבת לצאת, "לאן את הולכת?" "לא עניינך" אני מחזירה והולכת לחדרי.
***נקודת מבט של ליאם***
הבחורה הזאת פשוט משגעת אותי ואני שונא לאהוב את זה. אני לא יודע למה אבל אני פשוט לא יכול כשהיא רחוקה ואני לא יודע מה איתה. אני רוצה אותה כאן איתי. אני צריך אותה כאן איתי.
אני עולה לחדרה של לאלי, בחיים שלי לא רדפתי אחרי אף בחורה. אף פעם אף אחת לא התנגדה לי ככה ושיגעה אותי כמו שהיא עושה לי, היא מטריפה אותי לגמרי, כל חלק וחלק בי. היא מעצבנת אותי ברמות מטורפות ומושכת אותי בצורה שרק היא יכולה. יש בה משהו אחר, משהו שמושך אותי עמוק לתוכו ואני פשוט לא יכול לעצור.
YOU ARE READING
Save me from you
Roman d'amourשמעתי עליו רק בסיפורים ופגשתי אותו בסיוטים הכי גדולים שלי. אומרים שהוא האדם הכי אכזר, מסוכן וחסר רחמים שיש, והוא עומד להגיע לעיירה שלנו. השמועות כבר התחילו להתפזר בעיירה הקטנה שלנו ופחד נראה בכל פרצוף. אני לא יודעת אם מה שאומרים עליו הוא נכון אבל נ...
