"לאלי קומי" אני שומעת את קולה של קייט ופוקחת את עיניי באטיות. "את בסדר?" היא שואלת עם מבט מודאג. אני מנסה להתיישר אבל כאב חד בכל גופי מקשה עלי לזוז. "אני בסדר" אני אומרת קמה מהרצפה בעדינות. "וואו, הרצפה שלך ממש לא נוחה" אני מגחכת. "אולי כי היא לא נועדה לשינה?" היא צוחקת. "חשבתי שאת אצל ליאם" היא אומרת ומרתיחה את המים. "הייתי, אבל מה שזה לא היה זה נגמר" אני צועקת בדרכי לאמבטיה.כשאני חוזרת למטבח קייט מסתובבת אליה עם מבט מזועזע על פנייה. "מה? למה?" "לא ממש בא לי לדבר על זה" אני לוקחת את הכוס מידה של קייט ומתפללת שתעזוב את העניין. "העיקר שאת בסדר" היא מחייכת אלי בניסיון לעודד אותי. כמובן שזה לא ממש מצליח אבל אני מחזירה לה חיוך קטן. "אז את חוזרת לעבודה?" קייט לוגמת מהכוס שבידה. "אני מניחה שכן, אבל אני רוצה לראות את ג'ון קודם" אני אומרת ופניה של קייט משתנות. היא מהנהנת בהבנה. "אני אבוא איתך" היא מניחה את ידה על ידי ואני רק מתפללת שליאם לא גרם נזק בלתי הפיך.
אחרי מקלחת קצרה אני אוספת את שערי הרטוב. אני מרגישה את הקור החודר לבית ומחליטה ללכת היום על משהו יותר מחמם. אני לוקחת את הטלפון שלי מהשידה וממהרת למטה. "או חשבתי שלא תבואי כבר" קייט מתלוננת, ואנחנו יוצאות מביתה. "בואי מהר" אני לוחשת לה ואנחנו רצות במהירות למכונית. אני רואה את אנשיו של ליאם רצים אלינו אך קייט מתניעה במהירות לפני שהם מספיקים לעצור אותנו. למה שליאם ישאיר את השמירה עלי? למה שהוא יגיד להם לשמור עלי ולהשאיר אותי בבית אם הוא מצא מישהי חדשה? הבחור הזה כל כך מוזר.
"חשבתי שזה נגמר ביניכם" היא אומרת מביטה בי לשנייה. "זה כן. הוא כנראה שכח להגיד להם ללכת או משהו כזה" אני ממלמלת. כעבור רבע שעה קייט מחנה את הרכב שלה מול ביתו של ג'ון. אנחנו יוצאות ממנו ודופקות בדלת. לאחר כמה שניות הדלת נפתחת ודמותו של ג'ון מופיעה. לפחות אני חושבת שזה ג'ון. בשתי עיניו פנסים גדולים וחתכים ממלאים את פניו. אני מרימה את ידי אל פי ומתאמצת לא לפרוץ בבכי למראה פניו החבולות עד שכמעט ואי אפשר לזהות אותו. "ג'ון, אני כל כך מצטערת" אני לוחשת, מתקרבת אליו ומחבקת אותו בחוזקה. "זה בסדר. זאת לא אשמתך" הוא מלטף את ראשי. "אוקי אם סיימתם אפשר להיכנס פנימה כבר? אני סוג של קופאת פה" קייט אומרת ואנחנו נכנסים לביתו המוכר של ג'ון ומתיישבים על ספת העור השחורה שלו. "אתן רוצות לשתות משהו?" הוא שואל ואנחנו מסרבות בנימוס. "אז מה את עושה כאן?" הוא שואל אותי. "אני באתי לראות מה איתך" הסברתי אך לא נראה שעניתי על השאלה שהתכוון אליה. "אני מתכוון איך ליאם נתן לך פשוט לבוא לפה?" הוא אומר ופני נופלות.
"הוא עבר לבאה בתור" אני מזייפת חיוך. "זה לא נשמע הגיוני. לא נראה לי שהוא פשוט יעזוב אותך בשקט לאלי" קייט מתערבת בשיחה. "למה לא? הוא רק רצה שהיא תפתח לו את הרגליים. זה לא שבאמת אכפת לו ממנה" ג'ון אומר בכעס ואני מרגישה דקירה קטנה של כאב בחזי. "בטח שאכפת לו. מישהו כמוהו לא ירדוף אחרי מישהי אם לא אכפת לו ממנה" קייט מחזירה לו בכעס ואני רק רוצה להעלם באותו הרגע. "פשוט תפסיקו!" אני אומרת בקול והם מביטים בי בבלבול.
YOU ARE READING
Save me from you
Romanceשמעתי עליו רק בסיפורים ופגשתי אותו בסיוטים הכי גדולים שלי. אומרים שהוא האדם הכי אכזר, מסוכן וחסר רחמים שיש, והוא עומד להגיע לעיירה שלנו. השמועות כבר התחילו להתפזר בעיירה הקטנה שלנו ופחד נראה בכל פרצוף. אני לא יודעת אם מה שאומרים עליו הוא נכון אבל נ...