Save me from you

פרק 4 - אין ברירה

הלילה לא עבר בקלות. כל מה שיכולתי לחשוב עליו היה, מה אני יגיד לליאם. אני לא יכולה לשבת בשקט יותר, אבל עימות איתו זה לא משהו פשוט. הוא עדיין בן אדם מסוכן ואני רק מקווה לצאת מזה בחיים.

"ג'וני" אמרתי מחבקת את ג'ון כשנכנסתי לבר. באמת שאני לא מבינה למה הוא פותח אותו בשעות האלה. "יפה שלי, איך את?" ג'ון חייך אליי. "חייה" אמרתי, מחזירה לו חיוך קטן.

"OMG, לאלי" קייט נכנסה, מחבקת אותי חזק מידי. "קייט, את חונקת אותי" לחשתי, מנסה לקבל אוויר. "סליחה. זה נכון מה ששמעתי על אבא שלך?" היא אמרה לוחשת בהגזמה. "תלוי מה שמעת" הרמתי את גבתי בהתחכמות. "אבא שלך הסתבך עם את יודעת מי והבריונים שלו כמעט הרגו אותו" היא אמרה מתחרפנת. אני עדיין לא ממש מבינה איך היא גילתה את זה, אבל זה לא מה שמטריד אותי כרגע.

"אממ...כן" המהמתי והשפלתי את עיניי, נזכרת בדמותו של אבי שרועה על הרצפה. "אוי לא, לאלי. מסכנה שלי" היא משכה אותי לחיבוק נוסף. "אני בסדר קייט, באמת" שיקרתי, יודעת שאפילו אני לא מאמינה לעצמי.

רוב הזמן בעבודה קייט המשיכה להסביר לי כמה אני מסכנה, ושאני צריכה ממש להיזהר מליאם, והכל יהיה בסדר בסוף, למרות שלא ממש הקשבתי לה. הדבר היחידי שהיה לי בראש זה הפגישה עם ליאם היום. ואיך אני אומרת לו שיעוף לי ולאבא שלי מהחיים בלי שזה יגמר במוות שלי. אולי אני צריכה לנסח את זה אחרת, כן זה זה.

"ביי קייט. ביי ג'וני" נפרדתי מהם לאחר שהמשמרת שלי נגמרה. השעה הייתה 20:30 והרחובות היו מסוכנים במיוחד בשעות האלה. אבל אני חייבת לעשות את זה. אם אני לא יעשה את זה עכשיו, אני יודעת שלא יהיה לי אומץ לעשות את זה אחר כך. אז על החיים ועל המוות.

"באתי למר קייג'" הודעתי לשומרים שעמדו מחוץ לשער. "הוא מצפה לך?" השומר הקירח בעל משקפי השמש השחורות שאל. רציתי לשאול אותו למה הוא צריך משקפיי שמש בשעה כזאת, אבל החלטתי שזה לא ממש רלוונטי.

"לא, אבל אני לא מתכוונת לזוז מכאן עד שתתנו לי להיכנס" אמרתי נחושה "מה השם?" השומר אמר נאנח. "לאלי טורס" עניתי, מעט מופתעת שהסכים כל כך מהר. "יש פה מישהי בשם לאלי טורס שמבקשת שמר קייג' יקבל אותה" אותו השומר אמר למה שכבר הבנתי שהיה אוזנייה. "אוקי" הוא אמר לאחר כמה שניות. "את יכולה להיכנס" הוא פתח את השער הגדול.

הלכתי בשביל המוביל לאחוזה הגדולה, מביטה בגינה הגדולה שהוארה בצבעים שונים ויפים. לאחר שרגליי כבר התעייפו הגעתי אל הכניסה, נעצרת מול הדלת הגדולה שהשומרים חסמו. "תיכנסי" אחד מהשומרים אמר לאחר כמה שניות, פותח בשבילי את הדלת.

נכנסתי פנימה, מתפעמת מחדש מהיופי של המקום הזה "מר קייג' מחכה לך במשרד" אמרה אישה נחמדה הנראית בשנות ה40 לחייה. היא נראית הרבה יותר נחמדה מהבחורה שהייתה כאן פעם שעברה. היא הובילה אותי אל הדלת החומה כשלצידה עומדים שני בחורים גדולים. "שם" קול עבה אמר. "לאלי טורס" לחשתי. כמה פעמים אני צריכה להגיד את השם שלי כדי להגיע אליו? זה מתיש. "תכנסי" הוא אמר, פותח גם הוא את הדלת.