הימים עוברים ואני משתדלת להתחמק מליאם כמה שאפשר. זה לא שאני רוצה שהוא יהיה רחוק ממני. אני פשוט לא מוכנה לבחור. זה או לוותר על עצמי או לוותר עליו ואני חושבת שזה פשוט בלתי אפשרי. עוד לא החלמתי לגמרי מהפציעות שלי אך הסיוטים מתחילים להעלם. ליאם הופיע פעמים רבות בביתה של קייט מאז אמרתי לו שאני צריכה לחשוב וחזרתי לגור רחוק ממנו. הוא דרש תשובה אך לא הייתה לי תשובה בשבילו. למזלי הצלחתי להתחמק ממנו עד עכשיו. אבל אני לא חושבת שאצליח למשוך את זה עוד הרבה זמן. אני חייבת להחליט!
"לאלי" קייט מנפנפת את ידה אל מול פניי, מוציאה אותי ממחשבותיי. "את ממש מרחפת" היא ממשיכה לסדר את הכוסות שעל הבר. "מצטערת" אני מנערת את ראשי וממשיכה בסידורים. המקום יחסית ריק בשעות האלה ביום ראשון אז אין יותר מידי עבודה. לא שזה עוצר את ג'ר מלתת לנו משימות אינסופיות. "את עדיין חושבת על זה?" קייט שואלת לפתע ואני מהנהנת בעצב. "איך אני אמורה לבחור?" אני שואלת בתסכול ונושפת בכבדות. "את לא חייבת לבחור" קייט אומרת בפשטות ואני מכווצת את גבותיי, מסמנת לה להמשיך לדבר. "תציבי לו אולטימטום ותני לו להחליט. או שהוא רק איתך או שזהו" היא מסמנת עם ידה ואני נאנחת.
"את חושבת שלא חשבתי על זה כבר? אבל איך אני אמורה להציב אולטימטום למישהו כמו ליאם. הוא הבהיר לי שזה כל מה שהוא יכול להציע לי וחוץ מזה אני לא חושבת שעד כדי כך אכפת לו ממני" קולי הופך חלש ואני מרגישה את הצביטה בליבי. "לאליטה" קייט מסובבת אותי אליה ולוקחת את ידי, "אני אתמוך בך בכל מה שתעשי ואני באמת חושבת שאין טוב או רע כאן. זאת בחירה שלך בלבד ואת צריכה לחשוב מה יעשה לך הכי טוב" היא מחייכת אליי בחמימות ואני מושכת אותה לחיבוק גדול. "בשביל זה אני משלם לכן?" קולו הצורם של ג'ר נשמע באוזנינו. "קדימה לעבודה" הוא מצביע על ארגז הכוסות. "אני שונאת אותו!" אני לוחשת ומכווצת את אגרופיי. "אני איתך סיס" היא נאנחת.
"אני עדיין פה" ג'ר מופיע מאחורינו וידיו שלובות על חזהו. אני שמה את ידי על פי כדי להחניק את צחוקי אך ללא הצלחה. "פשוט תעבדו" הוא מתנשף בכעס וחוזר לחלק האחורי. "את עוד תגרמי לפיטורים שלנו" קייט מכה בידי אך לא מחזיקה הרבה זמן וצחוקנו ממלא את המקום הריק.
לאחר המשמרת שאני חייבת להודות הפיגה הרבה מתחים והבהירה לי מה אני אמורה לעשות אלכס מסיע אותי ואת קייט הביתה. אך ברגע שהוא חונה בביתה רכב ספורט מבריק נגלה אל מול עיניי והלחץ מתחיל להתוות בתוכי.
ברגע שאנחנו נכנסים פנימה אני כבר יודעת מה מצפה לי כשאגיע אל חדרי ומנסה לעבור בראשי איך אני עומדת להגיד מה שאני חשבתי עליו כל כך הרבה זמן. אני עולה במדרגות באיטיות. לא ממש דחוף לי לרוץ ולהגיד לו הכל במיוחד בגלל שאני לא ממש יודעת מה להגיד לו. אני פותחת את הדלת ודמותו ניצבת על החלון. "אני צריך תשובה" הוא אומר ובעיניו ייאוש ונחישות. "אני יודעת" אני תולה את התיק על הדלת ונושמת עמוקות.
YOU ARE READING
Save me from you
Romanceשמעתי עליו רק בסיפורים ופגשתי אותו בסיוטים הכי גדולים שלי. אומרים שהוא האדם הכי אכזר, מסוכן וחסר רחמים שיש, והוא עומד להגיע לעיירה שלנו. השמועות כבר התחילו להתפזר בעיירה הקטנה שלנו ופחד נראה בכל פרצוף. אני לא יודעת אם מה שאומרים עליו הוא נכון אבל נ...
