Save me from you

פרק 30 - אני אוהב אותך

חודשיים חלפו ואני עדיין נמצאת בביתו של ליאם. רוב פצעיי החלימו ואפילו פצע הירי החלים ברובו. אך במשך כל זמני כאן לא ראיתי את ליאם. הוא מתחמק ממני מאותו היום. אני מניחה שזה טוב כי אוכל לנסות להתגבר עליו, למרות שאני לא חושבת שזה אפשרי. החלטתי לעזוב את הבית מכיוון שהתאוששתי ולדעת שליאם קרוב אלי לא עוזר לכאב שלי.

ארזתי את דברי לפני שינה והודעתי לאלכס שיסיע אותי למקום החדש מחר.
אצטרך להיזהר בזמן הקרוב. סקוט קלארק חושב שאני וקייט מתות ונצטרך לשמור על פרופיל נמוך.
בבוקר אלכס מסיע אותי אל הבית החדש ואני לא מופתעת לגלות שהוא גדול ויפה. הוא בטח עלה הון ליאם, במיוחד עם מערכת ההבטחה הכבדה המוצבת בכל פינה בבית.
עוד שבוע עובר והמרחק מליאם קשה אפילו יותר מהקרבה אליו. לא שמעתי ממנו כל כך הרבה זמן ואני לא רגילה לזה. אני צריכה אותו בקרבתי אך יודעת שזה אסור. ליאם קייג' ואני גמרנו! וגם אם הוא יחזור אסור לי להתפתות.

עוד ערב בבית ואני כבר נחנקת מהכלוב הנוצץ הזה. כל כך הרבה זמן ללא אוויר, זה פשוט בלתי אפשרי. קייט ישנה. אם אני אצא קצת מהבית לא יקרה כלום. היא אפילו לא תשים לב וזה סך הכל סיבוב קטן. קצת אוויר לא יזיק לי.
אני יוצאת מהבית לאחר כמה דקות בהם אני מסירה את המנעולים הרבים, ויוצאת אל האוויר הקר. כל כך הרבה זמן לא הייתי בחוץ ומזג האוויר השתנה בהחלט.

ג'קט הבד שמכסה אותי לא מחמם במיוחד כשהרוח נושבת אני מתחילה לרעוד.
אני מחליטה להתגבר על הקור ולהמשיך בטיול. האוויר הקר אומנם מקפיא כל חלק בי אך מרענן. הרחובות כמעט ריקים ומכוניות לא עוברות ברחוב השומם. אני מטיילת עד קצה הרחוב ומחליטה לחזור. אך קול מוכר גורם לי לעצור במקומי. אני מסתתרת במין אינסטינקט מאחורי קיר הלבנים וצופה במה שקורה. צביטה מורגשת בליבי כשדמותו של ליאם ניצבת מול עיניי. אך סכין חדה נכנסת לליבי כשבחורה מתקרבת אליו ומנשקת אותו בפראות. תחושת גועל עוברת בי והכאב שאני חשה שורף אותי. אני רוצה ללכת אך לא מצליחה להזיז את גופי.

ידיו של ליאם מטיילות על גופה השופע של הבחורה וכשאני מביטה בה קצת יותר לעומק אני מבינה שזו קריסטי, העובדת השחצנית והיפה שלו. היא מצמידה אותו לקיר מתחילה לפתוח את חולצתו וגופו המעוצב נגלה אל מול עיניי. הכאב שאני חשה מתחזק בכל רגע ורק שאני מרגישה טעם מלוח בפי אני מבינה שפניי כבר רטובות מדמעות.

אני ממשיכה לצפות בזוועה. למרות שאני יודעת שאני צריכה ללכת, אני פשוט לא יכולה. הבחורה מנסה להוריד את חולצתו של ליאם לגמרי אך נראה שהוא מרחיק את ידיה ממנו. לרגע אני חושבת שהוא הולך להפסיק את זה, אך הוא מתחיל להפשיט את גופה והדמעות ממשיכות לזלוג מעיניי. הבחורה מתחילה לרעוד מחוסר בגדיה ומהקור הבלתי אפשרי, אך זה לא עוצר אותה.

הם כמעט וערומים לגמרי כשסחרחורת לא ברורה תוקפת אותי ואני מועדת על הרצפה. גלויה בפני ליאם וקריסטי החצי ערומה.
אני מרימה את ראשי בבושה ובעיניים רטובות ואקדח מופנה אלי. אך הוא יורד מכיווני לאחר שליאם רואה את פניי. בפניו חרטה, געגוע, בושה, דאגה. הכל מעורבב והופך את עיניו לסערה.