Passed 6 years

פרק 1 - הפגישה

נקודת מבט קארין:

קמתי בבוקר שאמא שלי העירה אותי "קאריני קומי יש בית ספר עכשיו 07:00" היא אמרה ונאנחתי. היום אני עולה לתיכון אחרי שאתמול עשיתי כמה שינויים קטנים.

~פלאשבק~

"היי אמא זוכרת שאמרת שכשאני יעלה לתיכון את תרשי לי לצבוע את השיער?" אמרתי לאימי "כן את רוצה היום?" היא שאלה "כן אני אשמח אני אבקש מתמר לבוא איתי" אמרתי "אוקיי כמה את צריכה?" היא שאלה "300 ככה כדי שגם נסתובב" אמרתי "אוקיי קחי" היא אמרה ונתנה לי את הכסף "תודה אימא" אמרתי ונשקתי ללחי שלה.

מיד אחרי זה עליתי לחדר שלי והתקשרתי לתמר "הלו תמר באלך לבוא איתי היום לקניון אני רוצה לעשות כמה דברים" אמרתי לתמר "בטח מתי?" היא שאלה "עוד שעה ככה בסדר?" שאלתי "אוקיי אני אבוא עלייך ומשם נלך" הביא אמרה "סבבה ביי" אמרתי "ביי" היא אמרה וניתקה.

שמתי את הטלפון במטען ובשעה שהייתה לי לפני שתמר באה התארגנתי לבשתי חולצה כחולה עם ג'ינס שחור ונעלי בובה שחורות. אירגנתי בתיק את הכסף וכל מיני דברים ובזמן שאני הייתי עסוקה בלסדר את התיק תמר קפצה עליי "תמר יא משוגעת תפסיקי עם זה" אמרתי בלי אוויר "טוב בסדר" היא תמיד אומרת את זה ובסוף קופצת עליי. "ביי אימא יצאנו" אמרתי וסגרתי את הדלת "תמר הזמנתי מונית היא עוד דקה פה" אמרתי לתמר "אוקיי בינתיים את יכולה לומר לי מה רצית לעשות?" היא שאלה "אני צובעת לבלונד" אמרתי ואטמתי את האוזניים "אעאעאאעאעאע" תמר דפקה את הצרחה של החיים שלה "למה את צובעת לבלונד?" היא שאלה "כי באלי ומרשים לי" אמרתי "יש עוד משהו?" היא אמרה "כן אני שמה תוספות לשיער" אמרתי "טוב זה יהיה קשה בשבילי" היא אמרה והמונית באה.

~~~~~~~~~~~~~~~

שילמנו לנהג ויצאנו מהמונית "יאללה בואי למספרה" אמרתי וגררתי אותה אחרי. "אוקיי מתוקה מה את רוצה לעשות?" שאלה אותי הספרית "תוספות ולצבוע לבלונד" אמרתי "אוקיי זה ביחד 150 שקל" היא אמרה "אוקיי הנה" אמרתי והבאתי לה את הכסף "בואי שבי כאן" היא אמרה והצביע על הכיסא "אוקיי" אמרתי והתיישבתי.

~~~~אחרי שעה~~~~

עכשיו מורידים לי את הנייר כסף מהראש ותמר מחסה את העיניים "אני יכולה להסתכל?" שאלה תמר "כן תסתכלי" אמרתי "אומייגאדדד קארי בלונדי שלי" היא אמרה ונגעה לי בשיער "אהבת?" שאלתי "זה הורס לך" היא אמרה "תודה יאללה בואי נלך לקנות גלידה או משהו" אמרתי ויצאנו מהמספרה.

~חזרה להווה~

לבשתי חולצת בית ספר לבנה (כי זה היום הראשון ומכריחים אותנו) וסקיני ג'ינס רגיל לקחתי את התיק והאייפון שלי וירדתי למטה "ביי אימא ביי אבא" אמרתי ונתתי לכל אחד מהם נשיקה. סגרתי את הדלת ושמתי את המפתח בתיק. הלכתי לבית ספר ומזלי שהוא במרחק שתי דקות מהבית בדקתי בטלפון וראיתי שהשעה 07:26 יופי מה שבטוח אני לא יאחר. אחרי שתי דקות הגעתי לבית הייתי שקועה בטלפון יותר מידי כך שהתנגשתי במישהו כתוצאה מכך נפלתי על הרצפה "סליחה לא ראיתי אותך" אמרתי "זה בסדר" הוא אמר והושיט לי יד לעזרה לקחתי את ידו ובפעם הראשונה אחרי 6 שנים ראיתי אותו שוב "אממ סליחה ותודה אני חייבת ללכת" אמרתי והלכתי בלי לתת לו להגיב ראיתי את תמר מרחוק וקפצתי עליה "קארין יא שמנה רדי ממני" היא אמרה וירדתי ממנה "דושי את לא מבינה את מי ראיתי עכשיו" אמרתי בלחץ (אני קוראת לה דושי בגלל סיפור ארוך ומשעמם) "מה? את מי?" היא שאלה "את ליאור דר" אמרתי "ליאור דר ליאור דר" היא שאלה ״כן זה הוא , הוא לא השתנה בכלל אפילו לא קצת הוא רק גבה״ אמרתי ״טוב תקווי שהוא לא יהיה איתנו באותה כיתה״ היא אמרה ״זה לא משנה אם הוא יהיה איתנו באותה כיתה או לא אני לא איתן למה שקרה ביסודי לקרות שוב״ אמרתי בערסיות.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

נו אז איך הפרק הראשון??
הפרקים הבאים יהיו יותר מענינים ויותר ארוכים.
אז בבקשה תצהירו ותגיבו ותביאו מלא חברות לקרוא גם בבקשה😊😊.
❤️ U-AZ