פרק 19 - תומר

2.4K 121 10
                                    

נקודת מבט קארין:

יש לנו עכשיו שיעור עם גילה נרגילה אוחח כמה שאני שונאת מתמטיקה. כל השיעור ניסיתי להתרכז אבל כל שנייה ליאור תקע בי את העיפרון שלי ״אני שנייה מלהתפוצץ אז כדי שתפסיק״ לחשתי לו אבל לא הסתובבתי והוא שוב תקע את העיפרון שלו בגב שלי ארזתי את הדברים שלי ויצאתי בטריקת דלת, התיישבתי בדשא עם אוזניות ועצמתי את עיניי.

וככה הייתי איזה רבע שעה עד שאיזה מישהו הוריד לי את האוזניות במשיכה ״אני שעה מדבר עלייך!״ המישהו שהוריד לי את האוזניות אמר ״אם לא היית מטומטם לא היית מדבר שעה לאוויר״ עניתי לו רגועה, הוא משך בשיערו וניסה להבליג מזה ״טוב קיצר את יושבת במקום שלי עופי״ הוא אמר ופערתי את עיניי ״סליחהה?!?! מי אתה חושב שאתה?! למה מה קרה המקום הזה של אבא שלך ? אנ-״ אמרתי בשיא העצבים והוא קטע אותי ״כן המקום הזה של אבא שלי אני הבן של המנהל״ הוא אמר והייתי מובכת ״בכל זאת לא כתוב כאן שהמקום שלך״ עניתי באדישות ועצבים ״את בכלל יודעת איך קוראים לי?״ הוא שאל בהתחכמות ״לא וזה גם לא מעניין אותי שחרר אני הולכת״ אמרתי ולקחתי את התיק שלי, באתי ללכת והוא תפס בידי ״אני תומר״ הוא אמר וגילגלתי ״אני ממהרת״ אמרתי ושוב באתי ללכת אבל הוא משך אותי קרוב אליו שנמחצתי אל חזהו ״מותק גיליתי לך את השם שלי עכשיו תורך לגלות את שלך״ הוא אמר וגילגלתי עיניים ״אני קארין ביי״ אמרתי והשתחררתי ממנו, פניתי ללכת וראיתי את ליאור מתקדם אליי 'אני ממש מקווה שהוא לא ראה אותי עם תומר והתחיל לחשוב דברים' ״נוו איך היה עם גילה?״ שאלתי והוא משך בכתפיו ״את היית חייבת לראות את הפרצוף של גילה שיצאת״ הוא התחיל לצחוק 'יופי הוא לא שם לב לתומר' חשבתי לעצמי ״ווי קארי הרגת אותנוו״ תמר ונעמה באו וצחקו ״גילה קיבלה זיעזע של איזה 20 דקות״ תמר אמרה צוחקת ״ווי היא פשוט הייתה בשוק היא הסתכלה על הדלת ואז על המקום שלך וככה שוב איזה 100 פעם״ נעמה המשיכה גם היא צוחקת ״שמחה שהצחקתי״ אמרתי וחייכתי חיוך גדול.

"קארי בואי רגע אנחנו צריכות אותך" תמר אמרה והנהנתי "מה היה הקטע עם תומר?" נעמה ישר שאלה אותי "לא היה כלום" אמרתי "בסדר בסדר" נעמה אמרה בציניות "אנחנו ראינו אותך איתו" תמר אמרה "ראינו איך הייתם צמודים" נעמה המשיכה "זה היה כלום הוא פשוט נתפל אליי וגם למה אתם כל כך חושדות אני אוהבת את ליאור" אמרתי בתקיפות "ל פשוט חשבנו ש.." נעמה התחילה להגיד "שאת יודעת אולי מדובר בנקמה" תמר המשיכה ששתיהן מבוישות "לא לא מדובר פה בשום נקמה אני אוהבת את ליאור לא את תומר ולא את אף אחד" אמרתי והלכתי לכיתה.

"הביתה סופסוףף" צעקתי שיצאתי מהכיתה וכולם צחקו "יאללה ביי" אמרתי לחבורה שלנו שהתפצלנו ורק אני וליאור נשארנו ביחד "קארי תגידי מה היה הקטע הזה עם תומר בדשא?" הוא שאל אותי ונאנחתי "לא היה שום קטע הוא תפס אותי נגד רצוני" עניתי בקצרה אין לי כוח לשאלות קינאה ממנו "אף אחד לא נודע באישה שלי מלבדי" הוא אמר וחיבק אותי חזק חיבקתי אותו גם וששיחררתי את החיבוק הוא הפך אותי שוב על גבו (תמונה -תרגעו אין לליאור קעקועים. בינתיים😏-) "נוו דיי תוריד אותיי" התחננתי "לא" הוא ענה ומשך בכתפיו מה שגרם לי לקפוץ "נו דיי ימציק תוריד אותיי בבקשה אני ילדה טובה" אמרתי בקול חמוד "טוב עד יודעת מה? .... לא" הוא אמר והתעצבנתי "אתה קקי" אמרתי והוא צחק "יאללה הגענו הביתהה" הוא אמר והניח אותי בכניסה "תודה לאל" אמרתי ופתחתי את הדלת, נכנסנו הביתה וישר התרסקנו על הספה.

Passed 6 yearsWhere stories live. Discover now