עברו 6 שנים.
עברו 6 שנים מאז שנפגשו בפעם האחרונה.
הם בדיוק עולים לתיכון.
היא פעם הייתה ביישנית עם שיער קצר שחור נמוכה ועם משקפיים.
עכשיו היא לא דופקת חשבון לאף אחד יש לה שיער ארוך בלונדיני ועדשות.
הוא תמיד היה במרכז יש לו עי...
"תומר קום" ניערתי אותו "מה מה השעה?" הוא שאל מנומנם "תשע בבוקר קום צריך כבר להתארגן וללכת" אני אומרת וקמתי מהמיטה. צחצחתי שיניים, שטפתי פנים והתלבשתי, לבשתי חולצה לבנה עם ג'ינס בהיר ונעלתי נעליים לבנות, לקחתי ג'קט / סריג.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
וירדתי למטה "תומייי" קראתי שהגעתי למדרגה האחרונה "בסלון" הוא השיב לי והלכתי לשם, תומר לבש חולצה בריטית בצבעי שחור לבן וברמודה בצבע זית.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
הוא נעל נעלים לבנות ויצאנו "לאן נוסעים?" הוא שאל בזמן שסגר את הדלת "מושב גורן" אמרתי והוא התניע.
"הגענו" אני אומרת שאנחנו עוצרים ליד הבית של דודה שלי "דודה שלי גרה פה היא תכוון אותנו לצימרים" אני אומרת והולכת כשהוא בא אחרי. "דודה" אני קוראת ומחבקת אותה שאני נכנסת הביתה "קאריני מה קורה?" היא שואלת "הכל בסדר. זוכרת שסיפרתי לך שלתומר יש יום הולדת נכון?" שאלתי אותה והיא הנהנה "דיברתי עם עמוס בשבילך הוא ארגן לכם צימר יפה" דודה שלי אמרה "תודה דודה" חיבקתי אותה שוב "אמאא" שמעתי את אור קוראת "אורוש" אמרתי בזמן שהיא חיבקה אותי חזק "שלום תומר" היא חיבקה גם אותו "איפה אורן?" שאלתי "הנה הוא" אור אמרה וראיתי את אורן מנסה לרוץ אליי "אין בת דודה שלך מאוהבת" אמרתי בזמן שאני מרימה ומנשקת אותו "טוב דודה אנחנו חייבים ללכת" אמרתי והנחתי את אורן על הקרקע שוב, חיבקתי את כולם ויצאנו. "בזמן שהיית עם אורן ואור ליס (דודה שלה {כן קוראים לה ליס} - הערת הכותבת) הסבירה לי איך להגיע" תומר אמר והנהנתי.
הגענו למקום וישר הלכנו למשרד "סליחה יש לנו פה הזמנה קארין זהר" אמרתי והמזכירה הקלידה במחשב "אוו הינה קחו הינה המפתח לווילת העץ הנדיב תהנו" המזכירה אמרה והייתי בשוק, פתאום קיבלתי הודעה "אלתדאגיהוילהבמחירשלצימררגיל ;)" היה כתוב תחת השם דודהשליהיקרה. הגענו לוילה וזה היה מדהים הייתה בריכה גדולה, דשא סינטטי, סלון גדול, מטבח וחדר שינה יפיפה "יו קארין זה מהמם" תומר אמר וחייכתי "מזל טוב" אני אומרת ומנשקת אותו.
"נו די כבר" אני אומרת שתומר לא מפסיק להשפריץ עליי "לא רוצה מה תעשי לי?" הוא התגרה בי " אני ירביץ לך" אני אומרת בביטחון ותוך שנייה אני מודבקת לקיר שתומר מחזיק לי את הידיים "איך תרביצי לי שאני מחזיק לך בידיים?" הוא התחכם ובעטתי לו בביצים, תוך שנייה הוא שיחרר והתקפל "אממ ביוש" אני אומרת ובורחת מהר. תומר מתעשת ורץ אחרי "נו זאת הייתה טעות" אני אומרת בזמן שאני בורחת "לא זאת לא" הוא אומר ורץ אחרי "דיי נו אני מצטערת" אני אומרת "טוב בסדר בואי לפה ואני לא עושה לך כלום" הוא אומר "מבטיח?" שאלתי והוא מהנהן "מבטיח" הוא אישר לי ובאתי אליו, הוא הרים אותי ואז לאחר מכן זרק אותי לתוך הבריכה "תו-" הוא קוטע אותי בכך שהוא קופץ לבריכה "לרצוח אותך באלי" אני אומרת ומעבירה שערות שנדבקו לפני אחורנית "יפעשלי" הוא אומר ומחבק אותי "טוב אני יוצאת להתקלח" אני אומרת ויוצאת מהבריכה.
אני הולכת למקלחת ובלי לשים לב אני מחליקה, אני צורחת ותומר בא אליי בריצה "קארי הכל בסדר?" הוא שואל ואני מנידה בראשי "אני לא יכולה לעמוד על הרגל" אני אומרת והוא מרים אותי "אני הולך להתלבש ולהביא לך בגדים לאחר מכן נלך לבית חולים" הוא אומר ואני מהנהנת. והא חוזר תוך שתי דקות ועוזר לי לשים את המכנס "תודה" אני אומרת שהוא מרים אותי "הכל בסדר" הוא אומר ומניח אותי במושב האחורי כדי שאני אשכב עם הרגל. אנחנו מגיעים לבית חולים שאני בזרועותיו של תומר "סליחה חברה שלי החליקה ומאז היא לא מסוגלת להזיז את הרגל" תומר אומר לפקידה "תלכו לחדר 120 הרופא כבר יטפל בה" הפקידה אומרת ותומר ממהר ללכת לשם.
כבר הגיע הערב ואנחנו בדרך חזרה גילו שיש לי נקע אז שמו לי סוג של גבס בד כזה ונתנו לי קביים "סליחה שאני הורסת לך את היום הולדת" אני אומרת בעצב "היי קארי הכל בסדר את לא הרסת כלום להפך את הפכת הכל ליותר טוב" הוא אומר לי "בכל זאת את-" הוא קוטע אותי בנשיקה "כשאני אומר שהכל בסדר אז הכל בסדר" הוא אומר ואני מהנהנת "תשני קצת" הוא אומר ואני נופלת לשינה עמוקה.
