******** תראו את הסרטון זה הריקוד שלהם.
נקודת מבט אפריל:
אחרי שעתיים סיימנו את הריקוד ואת ההעמדה. בהתחלה כולם עומדים בכל מיני פריז מיוחדים חוץ ממני, אליס ואור. אנחנו רוקדים עד שקבוצה אחרת כל קבוצה בטורה ובסוף אנחנו רוקדים ביחד שאני מובילה את הריקוד. "נעשה חזרה אחרונה?" אור שאל והסכמנו. אליס הפעילה את המוזיקה ונעמדה לידי, רקדנו ואז קבוצת בנות החליפה איתנו אחר כך קבוצת בנים, הקבוצה האחרונה הייתה גם קבוצת בנות אבל הצעירה. לבסוף הבנות ירדו מהבמה ועלינו כולנו ביחד ורקדנו.
"חזרה טובה" אליס צעקה וכולם מחאו כפיים. חזרנו כל אחד לחדר שלו במלון וישר התקשרתי לליאור "אפריל איך את?" הוא שאל וחייכתי "אני בסדר , הגמר עוד יומיים אז ההתרגשות עלתה" סיפרתי והוא המהם "טוב אני חייב לזוז, אם אני לא אדבר איתך לפני הגמר אז תדעי שאני מאמין שתנצחו והמון בהצלחה" הוא אמר וחייכתי שוב "תודה, אני אוהבת אותך" אמרתי "גם אני אותך" הוא אמר וניתק. "זה היה ליאור?" אליס שאלה והנהנתי, כבר הספקתי לספר לה עליו "את תכעסי אני אגיד שצוטטי?" היא שאלה והנדתי בראשי והיא חיבקה אותי חזק "יאללה עוד 4 ימים ואת רואה אותו" היא אמרה וחייכתי "צודקת יאללה בואי נלך לאכול" אמרתי וירדנו לחדר אוכל.
הגמר מתחיל עכשיו, סטודיויים (יענו הרבים של סטודיו - הערת הכותבת) שונים מרחביי העולם עלו על הבמה ורקדו לצליליי שירים שונים עד שהגיעו תורנו "ישראל" קראו במיקרופון ועלינו אני אליס ואור. רקדנו כאילו החיים שלנו תלויים בזה. "הגיע רגע ההכרזה" מנחה הערב עלה על הבמה ואמר, כל הקבוצות היו במתח "המנצחים הם... אנגליה!" המנחה אמר והחבר'ה מאנגליה צעקו ומחאו כפיים, מישהי באה למנחה ולחשה לו משהו באוזן "אני מצטער אבל חלה תקלה קטנה, המנצחים הם ישראל!" הייתי בשוק בזמן שכולם מחאו כפיים "תעלי" אליס אמרה לי והנדתי "נוו קדימה" היא אמרה והקימה אותי מהמושב, עליתי לבמה והמנחה נתן לי את המיקרופון "אני לא אמורה לקבל את הפרס הזה הוא לא שלי, הוא שלנו תעלו לבמה" אמרתי וכולם עלו. לא יכולתי לבקש קבוצה טובה יותר!
נקודת מבט קארין:
קמתי בצהריים כשנעמה לידי, הערתי אותה והלכתי לשטוף פנים. כשהיא חזרה היא התחילה להעיף בגדים מהארון "מה את יושבת? קומי הולכים לקריון" היא אמרה ולא ידעתי מה להגיד אז פשוט התארגנתי. "בחייאת קארין בואי רגע לטומי&פרינדס" נעמה אמרה ומשכה אותי לשם, היא הלכה למדוד את כל הבגדים שהיא ראתה ובינתיים אני הלכתי לעשות סיבוב בחנות "ראית משהו שאהבת?" נעמה באה מאחוריי והבהילה אותי "לא יאללה בואי" אמרתי ואז עיניי נעצרו על משהו "קארין?" נעמה העבירה את ידה מול עיניי "זה תומר" אמרת כשאני מסתכלת על הפוסטר של קלווין קליין (תמונה) "הוא חזר לדגמן" אמרתי והסתכלתי עליו "חתיך נכון?" אחת המוכרות שעברה אמרה והגשתי את הדם שלי מבעבע "ברור שהוא חתיך הוא החבר שלי!" צעקתי, וואוו אני קנאית "ברור" היא זילזלה "אל תזלזלי, קוראים לו תומר שטרן והוא החבר שלי" אמרתי והראתי לה את התמונה הראשונה שהצטלמנו ביחד "וואו יש לך מזל, תשמרי עליו" היא אמרה והלכה.
לא יכולתי להפסיק לבהות בתמונה, הוא תמיד נראה טוב וכנראה שהוא לא שלי יותר "נעמה אני רוצה הביתה" הדמעות עומדות בעיניי כשאני עדיין מסתכלת על התמונה, היא משכה אותי משם כשהדמעות יורדות בלי שליטה. "היי הכל יהיה בסדר, אביאל אמר שהוא יחזור" נעמה ניסתה לנחם אותי בזמן שבכיתי על הכרית שלי "אני אוהבת אותו נעמה, אני באמת באמת אוהבת אותו" אמרתי בוכה והיא נאנחה "אני יודעת ובגלל זה הזמנתי תגבורת" היא אמרה ותמר ניכנסה בדלת יאללה מזה הדיכי הזה, כולה גבר, חכי הוא בא אני מפצלחת אותו במכות" היא אמרה ולא יכולתי שלא לצחוק.
כל הערב הם ניסו להצחיק אותי מה שגם הלך מידי פעם, עד שהן נרדמו איתי במיטה. השעה הייתה 3 בלילה ולא יכולתי להירדם, הרמתי את הטלפון ונכנסתי לווצאפ. נכנסתי לשיחה עם תומר והחלטתי לנסות פעם אחרונה "אני באמת אוהבת אותך".
••••••••••••••
אוקייי יש לי אתגר בשבילכםם
עד השעה 17:30 אם תצליחו להשיג 47 דירוגים ו15 תגובות אני מחזירה את תומר לפרק אחד או שניים...
תראו אהבה לתומרר❤❤
אוהבת המוןןןןןןןןן😍
YOU ARE READING
Passed 6 years
Romansaעברו 6 שנים. עברו 6 שנים מאז שנפגשו בפעם האחרונה. הם בדיוק עולים לתיכון. היא פעם הייתה ביישנית עם שיער קצר שחור נמוכה ועם משקפיים. עכשיו היא לא דופקת חשבון לאף אחד יש לה שיער ארוך בלונדיני ועדשות. הוא תמיד היה במרכז יש לו עי...
