עברו 6 שנים.
עברו 6 שנים מאז שנפגשו בפעם האחרונה.
הם בדיוק עולים לתיכון.
היא פעם הייתה ביישנית עם שיער קצר שחור נמוכה ועם משקפיים.
עכשיו היא לא דופקת חשבון לאף אחד יש לה שיער ארוך בלונדיני ועדשות.
הוא תמיד היה במרכז יש לו עי...
השעה שמונה בבוקר ואני בדרכי לבית של תומר, חשבתי כל הדרך על מה להכין לו ובסוף החלטתי להכין לו קוסקוס עם תפוחי אדמה בתנור ברוטב טריאקי / צ'ילי ושניצל כי אני ותומר חולים על שניצל. בדרך עברתי בסופר וקניתי כל מיני דברים שאני אצטרך כדי להכין לו. השעה כבר תשע בבוקר ותומר אמור לבוא עוד שעה, התחלתי להכין הכל ובדיוק שסיימתי היה צילצול בדלת, פתחתי את הדלת וראיתי את תומר עם מדים ונשבעת זה הדבר הכי יפה שקיים "תומר" צעקתי וקפצתי אליו עם חיבוק חזק "היי קארי" הוא אמר וחיבק אותי "בואו הכנתי לך אוכל כמו שביקשת" אמרתי והוא שוב הרים את תיקו והניח אותו במדד "יוו הרג אותי הריח" הוא אמר והתיישב באי, מזגתי לו אוכל ונתתי לו "ממ" הוא המהם בעונג וחייכתי "את לא אוכלת?" הוא שאל והנדתי בראשי "אני לא רעבה" אמרתי והוא הנהן.
"אני צריך להביא אותך לפה יותר" הוא אמר וחייכתי בזמן שחיבק אותי כשאנחנו יושבים על הספה ״תגידי מה את אומרת שההורים שלי יבואו עוד מעט לארוחת צהריים?״ תומר שאל ופערתי את עיניי ״כאילו בסדר אבל אתה יודע אני לבושה הכי טוב שיש״ אמרתי לו בלחץ ״את שוכחת שאבא שלי זה המנהל של הבית ספר שלך הוא רגיל לראות אותך בכל מצב״ הוא אמר ודפקתי לעצמי את היד במצח ״טוב תזמין אותם גם ככה הכנתי הרבה אוכל״ אמרתי והוא התקשר ״טוב אני עולה להתארגן״ אמרתי בזמן שהוא דיבר עם אמא שלו והוא הנהן לכיוון.
לבשתי שמלה קצרה לבנה עם ג׳קט תחרה לבן ונעלי עקב סגורות בצבע חום עדין.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
ירדתי למטה ושמעתי את ההורים של תומר נכנסים לבית ״אוו קארין בדיוק באתי לקרוא לך״ הוא אמר שראה אותי ושילב את ידינו עד שהגענו להוריו ״היי מר שטרן היי גברת שטרן״ אמרתי להם שלום ובאתי ללחוץ להם את היד ״קארין זה בסדר את יכולה להפסיק להיות רשמית כל כך״ מר שטרן אמר והסמקתי מבושה ״תקראי לי ימית״ אמו אמרה וחיבקה אותי ״ואת גם יכולה לקרוא לי ירון״ אביו אמר וחיבק אותי גם ״טוב אז שנחשב לאכול? קארין הכינה״ תומר אמר וחייכתי בקטנה.
״וואו קארין זה מדהים״ ירון החמיא לי ״תודה רבה זה לא לוקח הרבה מאמץ וזמן״ אני אומרת ״אז אולי תלמדי אותי?״ ימית שלי וחייכתי ״בשמחה״ אמרתי ״ובתמורה אני אראה לך תמונות של תומר בתור תינוק״ ימית אמרה ותומר עוד שנייה נחנק ״אמאא״ הוא אמר כמו ילד קטן וצחקתי ״קטני שלי״ אמר וצבטתי אותו בלחיים ״אם כבר את קטני שלי י׳קטינה״ הוא אמר והרמתי לו גבה ״זקן״ החזרתי לו וההורים שלו צחקו ״אתם מזכירים לי אותי ואת ירון שהיינו בגילכם רק שירון גדול ממני בשנה וחצי ובכמה גדול תומר ממך?״ ימית שאלה אותי וחשבתי ״אממ בערך ב4 שנים״ אמרתי וההורים שלו היו טיפה בשוק ״טוב אני מאחלת לכם את כל הטוב שבעולם״ ימית אמרה וחייכתי אליה ״תודה״ הודתי לה בחיוך ותומר חיבק אותי.
״תבואו שוב״ תומר אומר להורים שלו שבאו לצאת ״בעזרת השם״ ימית אומרת ואני מחייכת ״טוב להתראות תומי נתראה מחר״ ירון אומר והוא וימית הולכים, ״נוו אז הכח טוב את בסדר?״ הוא אמר ופלטתי נשימת הקלה ״פחדתי שאמא שלך לא תאהב אותי או משהו כזה״ אמרתי והוא גיכח ״את הכי מדהימה בעולם אי אפשר שלא לאהוב אותך״ הוא אמר וחייכתי אליו ״לא נכון, יש כאלה שלא אוהבים אותי״ אמרתי לו הושפלתי את ראשי ״על כל אדם אחד שלא אוהב אותך יש מיליון אנשים שמתים עלייך״ הוא אמר וחייכתי, הוא היחיד שמצליח להרים לי את הבטחון העצמי אם לא היה לי אותו אני לא יודעת מה הייתי עושה ״רוצה לצאת בערב? חבר טוב שלי פתח מועדון חדש והוא רוצה שאני יבוא ׳לחנוך׳ אותו״ הוא אמר והנהנתי ״סבבה רק תן לי לישון קצת אני גמורה״ אמרתי והתרסקתי על המיטה ״אני יעיר אותך בשבע ככה״ הוא אמר והמהמתי, הוא כיבה את האור ויצא מהחדר שלו.
