Passed 6 years

פרק 57 - חלק ב

תקראו את ההודעה בסוף😉

נקודת מבט קארין:

אז אחרי שבוע מהמם עם המשפחה של תומר באילת חזרנו לביאליק (קרית ביאליק - הערת הכותבת).

אני עכשיו נמצאת בבית ספר כי תומר הכריח אותי ללכת אפילו אם זה רק לשעתיים האחרונות ״דוש (תמר) מה יש עכשיו?״ שאלתי חסרת כוחות ״רק הגעת כבר את עייפה?״ היא שאלה והנהנתי ״ויש עכשיו שעה היסטוריה ואחרי זה שיח אישי, העבירו את השיח אישי לשעה האחרונה״ היא ענתה והנהנתי, הגעתי עם תמר לכיתה ולפני שנכנסנו ראיתי את ליאור ״תמר מה הוא עושה שם? הוא לא מושע?״ שאלתי בלחץ ״כן, אבל הביאו אותו רק להיום כי יש חומר חשוב בהיסטוריה לבגרות״ היא אומרת ואני דופקת לעצמי סטירה במצח ״טוב, אל תדאגי אני ונעמה פה ואנחנו לא עוזבות אותך״ תמר אמרה וחיבקה אותי חזק כשאנחנו נכנסות לכיתה ״מה נעשה אם יש לי פיפי?״ אני שואלת בצחוק ״אז אני יבוא איתך״ נעמה צצה משום מקום ואני מחבקת אותה חזק.

אנחנו באמצע שיעור היסטוריה ואני מרגישה שבוהים בי, הסתובבתי אחורה וראיתי שליאור בוהה בי מחייך, לא חיוך שנראה לי טוב בעין ״בטי אני יכולה לצאת לשירותים?״ אני שואלת בלחץ והיא מסמנת לי עם היד לצאת ״אני הולכת איתה״ נעמה צועקת ואנחנו יוצאות. ״מה קרה?״ נעמה שאלה ״סתם, ליאור בוהה בי וזה מלחיץ אותי״ אני תופסת בראשי שכואב ״אל תדאגי הבן זונה לא יתקרב אלייך ואם כן יש לו עסק איתי״ היא אומרת ואני צוחקת, אני שוטפת פנים ואנחנו חוזרות לכיתה.

עברה שעה והנה הגיע השיח אישי. ״יפים שלי היום שיח אישי יעסוק בלהכיר אחד את השני טוב יותר״ בטי אומרת ״אנחנו ניתן לכם נושא ואתם תצטרכו לעמוד בתור מהקטן לגדול באותו נושא״ אמי מסבירה ״לדוגמא מידת נעליים, אתם נעמדים ממי שיש לו את המספר הקטן ביותר במידת נעליים ולגדול ביותר״ בטי מסבירה ״הנושא הוא מספר ילדים במשפחה״ אמי אומרת וכולנו קמים ״טוב, בכורים בואו לפה״ אני צועקת כשאני נעמדת ראשונה, כמובן שליאור בא לעמוד אחרי ״ילדי סנדוויץ׳ אחר כך 3, 4, וכך הלאה״ אני אומרת ואנחנו נעמדים תוך דקה וחצי ״יפה ועכשיו מידת נעליים״ בטי אומרת ואנחנו נעמדים תוך 2 דקות ״יפה אתם יכולים לשבת במקום״ אמי אומרת וכל אחד הולך למקומו, ״אז מה למדנו היום?״ בטי שאלה ״שלזהבית יש 4 אחים והיא הכי קטנה (5)״ אחד התלמידים אמר וצחקנו ״למדנו להכיר אחד את השני טוב יותר״ אחת
התלמידות אומרת ״נכון, ועכשיו לפי הסדר אני רוצה שכל אחד יגיד מה הוא אוהב לעשות״ אמי אמרה והתחלנו, כשהגיעו לתורי חשבתי קצת ועניתי ״אני אוהבת לשיר״ אני אומרת ״אני אוהבת לרקוד״ תמר אומרת ״אני אוהבת לישון״ נעמה אומרת ואנחנו צוחקים.

עברו כמה ילדים והגיע התור של ליאור ״אני אוהב לזיין״ הוא אומר בלי בושה ״טוב.. זה גם משהו״ בטי אומרת לא מתייחסת ואנחנו ממשיכים בסבב.

~~~~~~~~~~~~

פרק לא משהו בכלל👎🏼

תשמעו אתן כבר יודעות שהסיפור הזה מבוסס על החיים שלי אז לפני כמה ימים היה לליאור המקורי יום הולדת ולא יכולתי להכיל את זה כל כך, אני הייתי רגילה להגיד לו מזל טוב בחצות ולחגוג איתו כל שנה, ככה זה היה במשך 9 שנים אבל זה לא קרה השנה, הייתי עצובה ועל סף בכי, נזכרתי בכל התקופה הטובה שהייתה לנו ואני נזכרתע כמה מתגעגעת ׳לליאור׳ הישן והכי גרוע זה שאני יודעת שהוא לא יחזור😔

אז למי שקראה את כל הפריקה הזאת אני מאחלת שבוע טוב💚 (וגם למי שלא קראה💋)