Passed 6 years

פרק 71 - עדי דמארי

נקודת מבט תומר:

הגיע הערב ואני ורון כבר היינו מוכנים ללכת למגורי הבנות, המזל שהמגורים של עדי (זאת שרון אוהב) נמצאים ממש בכניסה של המפקדה. אנחנו נמצאים ליד המגורים, רון בא להיכנס אך עצרתי אותו ״פרח?״ אני שואל ״יש״ הוא עונה ומחזיק בידו ורד ״אתה יודע מה אתה צריך להגיד?״ אני שואל והוא מהנהן ״יאללה כנס״ אני אומר והוא פותח את הדלת של המגורים בזמן שאני מחכה בחוץ.

נקודת מבט רון:

נכנסתי אל המגורי בנות וישר קלטתי את עדי ״עדי קומי״ אני מעיר אותה ״מה? מי אתה?״ היא שאלה והתיישבה על המיטה שלה ״אני רון זוכרת?״ אני שואל והיא נאנחת ״זה בשבילך״ אני אומר ונותן לה את הורד ״אני אוהב אותך והייתי שמח שתציאי איתי״ אני אומר כשאני מתכופף כדי להיות בגובה שלה ״תשכח מזה, אתה לא באמת אוהב אותי אתה רק מנסה להיכנס לי לתחתונים ואני נשבעתי לעצמי שזה לא יקרה״ היא אומרת ״אבל עדי אני לא מש-״ היא קוטעת אותי ״תלך מכאן לפני שאני מספרת למפקד שלך״ היא אמרה וקמתי מהרצפה.

״נו?״ תומר שאל כשיצאתי ואני רק הנדתי את ראשי באכזבה ״לא נורא אחי, בסוף היא תבין ותהיו ביחד״ הוא טופח על גבי ״בעזרת השם״ אני אומר ואנחנו חוזרים למגורים שלנו.

נקודת מבט קארין:

לעזעזל אני צריכה את תומר לידי ודווקא עכשיו הוא תקוע בבסיס עד יום שישי. ״סיימתי״ אני מכריזה כשאני מסיימת לסדר את התיקים במדפים שלהם ״תודה על העזרה״ עינת אומרת לי ואני מחייכת ״יש לי בקשה קטנה״ עינת אומרת ״מה יש?״ אני שואלת ״בשבוע הבא ביום שני אמורים להגיע אלינו תלמידים מבית ספר בארצות הברית, תהיתי לעצמי אם תוכלי לארח 2 מהם״ היא ביקשה וחשבתי לעצמי ״אני חושבת שכן אני אשאל את אמא שלי ואני אודיע לך״ אני אומרת ונשמע הצלצול ״תודה בכל אופן״ היא אומרת ואני הולכת.

״איפה היית במקום שיעור אנגלית?״ תמר שאלה כשהיינו כבר ליד הבית שלי ״אצל עינת, עזרתי לה לסדר את המשרד״ הסברתי והיא הנהנה ״דרך אגב, נעמה חיפשה אותך תתקשרי אליה שתכניס הביתה״ היא אמרה והתפצלנו. נכנסתי הביתה והתקשרתי לנעמה ״הלו?״ אני שואלת ״למה אני צריכה לשמוע מתמר שבת דודה שלי קיבלה התקף חרדה בבית ספר?״ היא צעקה עליי ״זה היה שום דבר״ אני אומרת ״זה דבר, אחותי מה קרה ?״ היא שאלה ״סתם נזכרתי בכל החרם שהיה וזה״ אני אומרת והיא מהמהמת ״אולי תישני אצלי היום?״ נעמה שאלה וחשבתי לעצמי ״סבבה״ אני אומרת ״אני אדבר איתך עוד מעט אני חייבת להתקשר לאמא שלי״ אני נזכרת בבקשה של עינת ״טוב״ היא אומרת ומנתקת לי.

״הלו אמא״ אני אומרת כשהיא עונה ״מה רצית קארי?״ היא שאלה ״בשבוע הבא באים אליינו תלמידים מבית ספר בארצות הברית אז עינת שאלה אם נוכל לארח 2 מהם״ אני אומרת ״אוו בטח ממלא יש לנו חדר פנוי״ היא מסכימה ״סבבה אז אני צריכה להודיע לה״ אני אומרת ״ביי יפה של אמא״ היא אומרת ואני מנתקת. אני שולחת הודעה לעינת שאמא שלי הסכימה ״מעולה, אז ל2 התלמידים קוראים אלינור פרח וברנדון פרשן״ היא כתבה והתנתקתי מהווצאפ.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אוקייי אז זה היה הפרק האחרון של המרתון.

אבללללל ככול הנראה מחר יעלה פרק בwhy did it happen to me ואז אני אוכל להמשיך עם הפרק פה אז תצפו לעוד פרק ביום שבת/ראשון/שני.

אוהבת המוןןןןןןןן💗💗💗