Passed 6 years

פרק 79 - האמריקאים באים

#Theendisalmostclose
נקודת מבט קארין:

קמתי בבוקר מוקדם יותר מהרגיל כדי לסדר את חדר האורחים לאמריקאים שיושנים אצלי. אני מקווה שהם יהיו חבר׳ה זורמים ולא ייאבשים. סיימתי את כל ההתארגנויות שלי ויצאתי לכיוון בית ספר, עליתי למטרונית ביחד עם תמר ואחרי שתי תחנות נעמה עלתה והתיישבה איתנו ״אז גם אתן מארחות ילדים מאמריקה?״ שאלתי אותן והן הנידו בראשן ״איך אני מחכה לפגוש אותם״ אני אומרת וקופצת במקומי ״אולי נימצא לתמר איזה אמריקאי חמוד״ אני אומרת ותמר סותרת לי בקטנה ״יפה שאת לא חושבת עליי״ נעמה אמרה והרמתי לה גבה ״סליחה? מי סידרה לך את אביאל?״ אני שואלת והיא מגלגלת עיניים ״אנחנו לא ביחד״ היא אומרת בלחש ״אז כדי שתהיו״ אני אומרת ואנחנו יורדות בתחנה של התיכון שלנו.

נקודת מבט נעמה:

חיכינו לאמריקאים עם כול מיני שלטים עם כתובות באנגלית. ברגע שהם הגיעו עשו איזה טקס קטן ולא היה לי כוח לחפרנים האלה אז הלכתי הצידה.

בובספוג : את עושה משהו?

אני : יש איזה טקס של האמריקאים שבאו ואין לי כוח לחפירות האלה, גם ככה שיסתיים הטקס הזה אני הולכת הביתה

בובספוג : רוצה שאני יבוא לקחת אותך עכשיו?

אני : אבוא* וכן משעמם פה טילים

אני : אבל איך תיקח אותי? אין לך רישיון

בובספוג : בטח שיש לי

אני : אבל אתה עוד לומד אצל גברת פאף
לא יכולתי שלא לצחוק ממה שכתבתי לו

בובספוג : איזה גברת פאף בשכל שלך? מה אני בובספוג?

אני : חחחח כןן

בובספוג : מה שתגידי אני בא לקחת אותך, עוד דקה תהי בחוץ
הוא כתב והתנתק.

לקחתי את התיק שלי מהכיתה, סימסתי לקארין שהלכתי עם אביאל ויצאתי מתוך בית ספר. ״מה הייתה השיחה הזאת?״ אביאל שאל כשנכנסתי לאוטו שלו ״עזוב״ אני עוד צוחקת ״טוב מה באלך לעשות?״ הוא שאל ויצא משטח בית ספר ״בוא נלך לאכול גלידה״ אמרתי והוא נסע לקריון.

עמדנו מול הגלידרייה, אני קניתי ריבת חלב והוא וניל, ישבנו לאכול במרכז אוכל ואיך לא הוא התלכלך מהגלידה ״יש לך כאן גלידה״ אני מנסה לסמל לו איפה יש לו גלידה אבל הוא מפספס ״תן לי״ אני מנגבת לו את הגלידה מהפנים, רק עכשיו שמתי לב כמה הפנים שלי ושלו קרובים. הוא בא לנשק אותי אבל התרחקתי ״אני מצטערת אבל זה הנשיקה הראשונה שלי״ אני אומרת ״נוו תני לי נשיקה קטנה״ הוא מתחנן ״נו די זה הנשיקה הראשונה אביאל״ אני אומרת וסומק עולה עלי לחיי ״נוו בוסה קטנה, נעמה״ הוא מתחנן שוב ״נו קטנה קטנה חיימשלי״ הוא שוב מתחנן ״בסדר״ אני אומרת והוא נותן לי נשיקה קטנה, אני מסתכלת עליו די בשוק ונושכת את שפתיי תוך כדי חיוך ״נעמה?״ הוא שאל מוציא אותי מחלומותיו בהקיץ ״מה?״ אני עונה ״אני די מחבב אותך״ הוא אומר ״גם אני״ אני אומרת והוא מחייך ״לעזעזל חשבתי שתידחי אותי״ הוא צוחק ואני אחריו.

״את לא מבינההה״ צרחתי לקארין בטלפון שהגעתי הביתה ״ואני עוד צועקת הרבה״ היא אמרה וצחקתי ״אני ואביאל התנשקנו ואני חושבת שאנחנו ביחד עכשיו(?)״ אמרתי וקארין דפקה צרחה ״יש לי גיססססס״ היא צעקה שוב ״תפסיקי לצעוקק״ אני צועקת עליה ״אני מתרגשת בשבילך אחותי״ היא אומרת ואני מחייכת ״תודה״ אני אומרת ״אבל את חייבת לשאול אותו מה אתם, כאילו לא עכשיו עוד יומיים כזה״ היא ממשיכה ואני מהמהמת. ״אז איך האמריקאים?״ שאלתי אותה ״חמודים לאללה, הם כאלה זוג חמוד״ היא אומרת ״תגידי מה דעתך שנעשה מחר ישיבה כל הכיתה והאמריקאים? להכניס אותם לאווירה ישראלית״ היא שאלה ״וואלה זורם״ אמרתי ״יופי תכתבי בשידור שלך ואני בשלי צריך לדאוג שכולם ידעו״ היא אמרה והמהמתי.

כשכבר הייתי מכוסה במיטה שלי ועמדתי להירדם צץ לי האירוע מהיום, אני לא מאמינה שאביטל נישק אותי למרות שזאת הייתה נשיקה קטנה הייתה לה משמעות גדולה בשבילי, בכל זאת, זאת הנשיקה הראשונה שלו. לא יכולתי להפסיק לחשוב על אביאל אפילו לא לשנייה אחת, הוא היה בכל מחשבה שלי ולבסוף נרדמתי חולמת חלומות שבכולם הוא נמצא.