נקודת מבט קארין:
קמתי בבוקר כולי בעצבים, אני שונאת שתומר בבסיס כי אז ליאור חושב שהוא יכול להציק לי וכמו שזה נראה זה נכון. כל פעם שתומר בבסיס ליאור מציק לי ויורד עליי זה מזכיר לי כל כך את היסודי, בלי ששמתי לב התחלתי לבכות 'זהו היום אני לא אתן לו להציק לי' חשבתי לעצמי וניגבתי את הדמעות מהמיטה והתחלתי לצחוק על עצמי בראשי 'מה חשבתי לעצמי שאני אוכל לעמוד מול ליאור?' שאלתי את עצמי תוך כדי שאני מתארגנת.
"ביי אמא הלכתי" אמרתי ויצאתי לו מחכה לתגובה שלה, עליתי על האוטובוס ושמתי את האוזניות שלי. מישהו בא והתיישב לידי, עצמתי את עיניי לא מוכנה להסתכל עליו. הוא ניער את כתפי ועדיין לא הייתי מוכנה להסתכל עליו, הוא תלש לי את האוזניות והסתכלתי עליו בכעס "מה לעזעזל אתה רוצה?" אמרתי לו בכעס והוא חייך "נוו יא רעה התגעגעתי אלייך" אסף אמר לי וחייכתי אליו "גם אני התגעגעתי אלייך" אמרתי וחיבקתי אותו חזק "מה יש אני וליאור נפרדנו אז זהו? מנתקים קשר?" שאלתי אותו והוא חייך אליי חיוך מתנצל "למה נפרדתם בכלל?" הוא שאל "הוא לא סיפר לכם?" שאלתי מבולבלת והוא הניד בראשו "תומר נישק אותי ודחפתי אותו ממני אבל זה היה מאוחר מידי כי ליאור ראה את זה ולא הסכים להקשיב לי למרות שאני כן הקשבתי לו שראיתי אותו מתנשק עם שירן" אמרתי בעצבים והוא הנהן " אז מה קורה איתך?" שאלתי "הכל כרגיל" הוא ענה באדישות "התגעגעתי אלייך" אמרתי ושמתי את ראשי על כתפו "רוצה נלך ביחד לקריון אחרי בית ספר?" הוא שאל וחייכתי "אני אשמח" אמרתי וירדנו מאוטובוס.
עכשיו הפסקה ואני יושבת בחצר עם אסף תחת הצל של העץ בזמן שאנחנו אוכלים ליאור ניגש אלינו "היי אחי" ליאור אומר לאסף ונותן לו חיבוק גברי כזה "מה אתה עושה עם החננה המכוערת הזאת?" הוא שאל את אסף והשפלתי את ראשי פתאום שמעתי קול ניפוץ ראיתי את ליאור מחזיק את אפו הממם ואת ידו של אסף מכווצת לאגרוף "מישהו היה צריך לעשות לך את זה" אסף אמר "מה עובר עלייך?! זאת אישה פאקינג אישה ממתי מעליבים נשים או פוגעים בהן?!" הוא שאל את ליאור בעצבים "תענה לי" אסף דרש והרים את ליאור מהצוואר למרות שליאור היה יותר גבוה ממנו "אף פעם" ליאור אמר חנוק "אז למה אתה פוגע בה?" אסף שאל את ליאור ברטוריות "ועוד משהו כדי שלא תשכח שלא מעליבים נשים" הוא אמר ונתן לו בעיטה למקום הרגיש פתאום שמעתי קולות עידוד, רק באותו זמן שמתי לב שקבוצה של ילדים עשו מעגל סביבנו "יאללה מה אתם מסתכלים עופו מפה חבורה של חסרי חיים" פעם ראשונה בכל הסיטואציה הזאת שצעקתי והם נעלמו כלא היו.
"תודה על מקודם" הודתי לאסף שבמקום להכנס לשיעור החלטנו להשאר בחוץ "בקטנה זה הגיע לו" הוא אמר וחייך "הוא סיפר לכם שקרים על הפרדה שלנו נכון?" שאלתי אותו בהבנה "יאפ" הוא אמר ונשכב על הדשא "תחמן קטן" אמרתי לו, תמיד אסף היה ידוע ביכולת המשחק שלו "רק רציתי לדעת את האמת" הוא אמר בקול של חף מפשע "יש לך מזל שאני אוהבת אותך" אמרתי לו(בקטע ידידותי כן? - ה.כ.) וחייכתי "ידוע כבר" הוא אמר בשחצנות ונתתי לו מכה בבטן "באלך להבריז משאר היום ונלך לקריון עכשיו?" שאלתי אותו והוא קם לסימן שכן, הוא עזר לי לקום, לקחנו את התיקים והלכנו.
עלינו למטרונית וישבנו בסוף בסוף "התגעגעתי ללצאת איתך" אמרתי לו "גם אני" הוא אמר "אבל אתה יודע למה הכי התגעגעתי?" שאלתי אותו והוא הניד בראשו "לזה" אמרתי וצבטתי לו את הלחיים "אחח קארי תעזבי" הוא אמר ואני צחקתי "הנה שחררתי" אמרתי והוא נגע בלחיים שלו שכבר היו אדומות "תהיה בריאה איזה צביטות יש לך... של דודה מרוקאית" הוא אמר וצחקתי "יש לך כבר דודות מרוקאית וגם לי יש" אמרתי לו עדיין צוחקת "נכון, אני לא צריך עוד אחת" הוא אמר וצחוקי גבר "יאללה בואי" הוא אמר שהגענו לתחנה וירדנו. "בוא באלי יוגורט" אמרתי ומשכתי אותו לאחת הגלידריות שהיו באזור, קניתי את היוגורט שלי והוא קנה גלידת שוקולד בזמן שאני תפסתי לנו מקום.
חזרתי הביתה ב-16:28 "אני בבית" צעקתי והלכתי לסלון "למה חזרת עכשיו?" אמא שלי שאלה אותי בעצבים כאלה שעוד שנייה מתפוצץ לה וריד במצח "אם היית טורחת להסתכל בטלפון שלך היית רואה ששלחתי לך הודעה על זה שאני הלכתי לקריון עם אסף" החזרתי לה והיא הרימה את הטלפון שלה, מסתכלת ואז ההבנה הכתה בה "סליחה יפה שלי באמת לא ראיתי" היא אמרה וחיבקה אותי "אני שמחה שאת ואסף חידשתם את הקשר" היא אמרה והנהנתי "כן, חזרנו להיות בקשר" אמרתי ועליתי לחדרי.
~~~~~~~~~~~~~
כן כן פרק קצר אבלללל גם מחר עולה פרק אז תסתפקו בינתיים.
YOU ARE READING
Passed 6 years
Romanceעברו 6 שנים. עברו 6 שנים מאז שנפגשו בפעם האחרונה. הם בדיוק עולים לתיכון. היא פעם הייתה ביישנית עם שיער קצר שחור נמוכה ועם משקפיים. עכשיו היא לא דופקת חשבון לאף אחד יש לה שיער ארוך בלונדיני ועדשות. הוא תמיד היה במרכז יש לו עי...
