פרק הזה תגלו דברים קצת קשים מעברה של קארין ואולי יש מישהו שזה מזכיר לו דברים אז אני מתנצלת מראש אם כן.
theendismaybenear#
נקודת מבט קארין:
אלינור וברנדון יצאו מוקדם לצילומים ואני ותומר נשארנו לבד בבית. קמתי מהמיטה מנסה לחפש אחר תומר שלפני חצי שעה אמר לי שהוא הולך לשירותים. "תומר? טבעת באסלה? מה נסגר? טוב אני נכנסת" דפקתי ואמרתי "נו באמת" אני אומרת שאני רואה שהוא לא כאן, שטפתי פנים וירדתי למטה. "הפתעה!" תומר צעק וראיתי שעל השולחן מונחת צלחת עם מכסה מעליה "בוקר טוב" אמרתי ונישקתי אותו "בגלל שאת לא אוהבת פנקייקים אז החלטתי להכין משהו שאת כן אוהבת" הוא אמר והרים את המכסה "אני באמת אוהבת אותך" אני אומרת תוך כדי שאני צוחקת מהמראה של הקורנפלקס עם השוקו "אני באמת אוהבת את זה אבל אני לא יכולה לאכול את זה ולא להזכר בעבר שלי ובליאור ובכל מה שקרה" אני אומרת ומתיישבת לידו על האי "אני יודע ועל זה רציתי לדבר איתך, על העבר שלך, על דברים שאת כנראה לא זוכרת" הוא אמר ולא הבנתי "מה?" לא הבנתי על מה הוא מדבר "זאת שיחה ארוכה" הוא אמר והביא לי את הקערה.
"את למדת בבית ספר פסגות נכון?" הוא שאל והנהנתי "גם אני למעשה הייתי החונך שלך שהיית בכיתה א" הוא אמר והייתי בשוק "באמת?" שאלתי והוא הנהן "את כנראה לא זוכרת אותי אבל אני זוכר אותך, אני זוכר כמה יפה היית בכיתה א' ואת טוב הלב שהיה לך" הוא נגע בפניי והסתכלתי עליו "אני זוכר איך כל הפסקה רצת אליי ובכית לי כי הקניטו אותך, כי ירדו עלייך, כי הרביצו לך והיית כל כך קטנה ופגיעה" הוא אמר ונפלה לי דמעה "אני זוכר איך היית יושבת לבד בהפסקות או עם תמר עד שגם זה פסק והיית בוכה כל הפסקה, הייתי בא אלייך והיית מספרת לי את כל מה שהבן זונה הזה עשה לך, כל כך רציתי להכות את החרא ממנו" הוא אמר וכבר נהר של דמעות נשפך ממני.
"אני הולך לספר לך משהו שאת כנראה תשנאי אותי בגלל זה" הוא אמר ורצו לי בראש כל מיני תאוריות "באותו יום שישבת במקום שלי בתיכון ונישקתי אותך, זה היה בכוונה, רציתי להפריד ביניכם, שנאתי את העובדה שאתם ביחד, שנאתי את העובדה שלמרות שהוא פגע בך את סלחת לו, שנאתי את העובדה שוויתרתי עלייך למרות שהייתי מאוהב בך מכיתה ה" הוא אמר ונערתי את ראשי "לא אתה משקר לי, אתה לא הכרת אותי אתה לא הפרדת בינינו בכוונה ואתה גם לא מאוהב בי מכיתה ה, תומר לעזעזל אתה היית עם מיליון בחורות לפני, אני איתך כי חשבתי שבחיים לא אצטרך לידע את הבן זוג שלי על מה שקרה לי פעם כי אני שונאת להזכר בזה" אמרתי והוא הסתכל עליי בשוק "זאת הסיבה היחידה? חשבתי שאת אוהבת אותי" הוא אמר וקם "לא תומר לא התכוונתי לזה ככה" אמרתי והוא פתח את הדלת של הבית "נדבר קארי" הוא אמר והלך, מטומטמת.
"מפגרת! למה את הורסת כל דבר טוב בחיים שלך?" צעקתי על עצמי "סתומה, מטומטמת, מפגרת" אני צועקת וזורקת בחוזקה כוס שהונחה על השידה שלי, הרסיסים עפים לכל עבר ואחד מהם פוגע ברגלי ושורט אותי, אני מתיישבת על הרצפה היכן שאין זכוכיות ומסתכלת על הדם שנוזל מתוך החתך, אני לוקחת מאחת המגירות סכין גילוח, וחותכת עוד חתך ברגל ועוד אחד ועוד אחד ועוד אחד עד שהסכין עפה לי מהיד ואני מרגישה מישהי מחבקת אותי, רק אז הכל משתחרר ואני בוכה "אני מצטערת תמר" אני בוכה על כתפה "את הבטחת ואמרת שזה לא יקרה שוב" היא אמרה "אני מאכזבת את כולם תמר, נזכרתי בכל מה שקרה ביסודי ורבתי עם תומר ואז מעצבים שברתי כוס והדם פשוט הפנט אותי מצטערת" אמרתי בוכה והיא מחבקת אותי חזק, לא מרפה.
תמר חיטאה לי את הרגל, שמה לי פלסטרים על החתכים וטיטאה את שברי הזכוכית מהרצפה "איך ידעת שקרה משהו?" שאלתי "ניסיתי להתקשר אלייך מיליון פעם ולא ענית לי אז הנחתי שקרה משהו אז באתי" היא אמרה וחייכתי "מה רצית?" שאלתי "לספר לך משהו" היא אמרה בהתרגשות "נוו" אני דוחקת בה "מצאתי בן זוג לריקודים סלוניים" היא אמרה ושמחתי כל כך בשבילה, כבר מכיתה ח היא ניסתה למצוא מישהו כי הבן זוג שהיה לה פרש "אזז את חוזרת להתחרות?" שאתי והיא הינהנה "סופסוף כבר התגעגעתי לזה" היא אמרה וחייכתי "אני שמחה שאת מחייכת" היא אמרה וחייכה אליי "מה את חושבת לגבי תומר?" היא שאלה ומבטי הפך לאטום "לא טוב, אני לא חושבת שאני אראה אותו בקרוב".
~~~~~~~~~~~~~
כןכן אז הפרק קצת דיכי אבל האשמה היחידה כאן זאת החברה הכי טובה שלי שלקחה אותי לסרט 'לה לה לנד' ובכיתי את החיים שלי החוצה איזה חצי שעה.
וגם הפרק הזה היה נחוץ להמשך העלילה.
אוקי יש לי הודעה שאולי לא תשמח את רוב הבנות כאן - תומר לא הולך להופיע עד סיום העונה.
YOU ARE READING
Passed 6 years
Romanceעברו 6 שנים. עברו 6 שנים מאז שנפגשו בפעם האחרונה. הם בדיוק עולים לתיכון. היא פעם הייתה ביישנית עם שיער קצר שחור נמוכה ועם משקפיים. עכשיו היא לא דופקת חשבון לאף אחד יש לה שיער ארוך בלונדיני ועדשות. הוא תמיד היה במרכז יש לו עי...
