עברו 6 שנים.
עברו 6 שנים מאז שנפגשו בפעם האחרונה.
הם בדיוק עולים לתיכון.
היא פעם הייתה ביישנית עם שיער קצר שחור נמוכה ועם משקפיים.
עכשיו היא לא דופקת חשבון לאף אחד יש לה שיער ארוך בלונדיני ועדשות.
הוא תמיד היה במרכז יש לו עי...
עליתי איתה לחדר כשאני מחזיק אותה על מותניי והיא עדיין בוכה, היא לבושה רק בחולצה שלי ותחתונים ושיערה רטוב, אני מבין שהיא התקלחה לפני שבאתי אבל אני דואג שהיא לא תתקרר לי או משהו. אני מחבק אותה כבר חצי שעה בערך אבל היא הפסיקה לבכות מלפני 15 דקות ככה, קשה לי לחשוב שבגללי היא בכתה כל כך הרבה. "חיים שלי?" אני שואל כדי לבדוק אם היא ערה "מה?" היא עונה בקול של בכי "את בסדר?" אני שואל שוב כשאני מלטף את שיערה "ככה ככה" היא עונה ואני מתנתק אותה ממני כדי שאוכל לנשק את שפתיה "אני אוהב אותך" אני מביט בעיניה "גם אני אוהבת אותך" אני אומרת ואני מנשק אותה בשנית. "אני רוצה להגיד לך משהו אבל אל תתעצבן" היא אומרת אחרי שתיקה של 2 דקות "מה קרה?" אני שואל ומחזיק בידה "השלמתי עם ליאור" היא אומרת ומשפילה את ראשה "למה השלמת עם הבן זונה הזה?" אני צועק ונעמד "הוא כמעט אנס אותך, את זוכרת את זה?" אני שואל בכעס "זאת לא הייתה אשמתו, הוא היה על סמים" היא אמרה בקול שקט ואני נרגע, מבין שהפחדתי אותה "איך שבאלך" אני אומר ומחבק אותה שראשה מגיע לבטני בגלל שאני עומד והיא עדיין יושבת.
"יאללה קומי" אני אומר ונעמד אחרי שישבנו במיטה איזה חצי שעה ששוב רק חיבקתי אותה "מה- לאן?" היא שואלת בבלבול "עשיתי לך הפתעה קטנה יאללה לכי תתלבשי" אני מזרז אותה "רגע אבל לאן הולכים שאני אדע מה ללבוש?" היא שואלת "הפתעה זאת הפתעה אבל תלבשי משהו יפה כזה, למרות שלפי דעתי גם עם חולצה שלי ותחתונים את האישה הכי יפה בעולם" אני אומר והיא מסמיקה "טוב תצא החוצה" היא אומרת ואני יוצא החוצה, הולך בינתיים לסלון...
נקודת מבט קארין:
התלבטתי מה ללבוש ובסוף מצאתי שמלה ורודה וג'קט ג'ינס עם נעלי עקב בצבע גוף/בננה (תמונה)
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
התלבשתי וירדתי למטה רואה את תומר טוחן ערגליות "אחמ" זייפתי שיעול והוא הסתכל עליי "נשבע אכלתי רק שתיים" הוא אומר ואני צוחקת "מה שתגיד" אני אומרת בגילגול עיניים "יאללה בואי" הוא אומר ואנחנו יוצאים הבית. "לאן נוסעים?" אני שואלת כשתומר מתניע "הפתעה" הוא אומר ואני משלבת את ידיי ברוגז "אני לבושה יפה?" אני שואלת "את הכי יפה בעולם" הוא אומר לאחר שהוא סורק אותי "ואתה הכי חנפן בעולם" אני אומרת באותו טון כשלו והוא צוחק "מאוהב בך" הוא עדיין צוחק ואני מחייכת בקטנה.
"באלי לתת לך מכות" אני אומרת כשאני רואה לאן הגענו "מה לא טוב?" הוא שואל "תומר אני הייתי צריכה להתלבש יותר יפה" אני נוזפת בו כשהוא דופק בדלת "תרגעי אלה כולה ההורים והאחים שלי" הוא אומר ואני נרגעת קצת "וגם דודים שלי" הוא אומר ואני באה לתת לו כאפה אבל ימית (אמא שלו - הערת הכותבת) פתחה את הדלת "אוו קארין אני כל כך שמחה שאת כאן" ימית מחבקת אותי בחוזקה "גם אני שמחה שאני פה, אבל אם תומר היה אומר לי הייתי מתלבשת יותר יפה" אני אומרת בעצבים כלפיי תומר "אין צורך בכך את מהממת כמו שאת" ימית מחמיאה לי ואני מסמיקה "תודה רבה ימית" אני מודה לה ואנחנו נכנסים פנימה.
