Passed 6 years

פרק 42+43 - יום הולדת לתומר חלק ג + הכל בשביל האישה שלי

תקראו לפני הפרק -
1) תקראו את הפרק עם השיר ברקע - I love you like a love song של סלינה גומז.
*אזהרה - יותר מידי קיטש.

פרק 42:

נקודת מבט קארין:

״בוקר טוב מאמי״ תומר מעיר אותי עם ארוחה למיטה ״די תומר אני זאת שאמורה לפנק אותך לא אתה אותי״ אני אומרת ומתיישבת ״הפינוק שלי זה לראות אותך מחייכת״ הוא אמר וחייכתי אליו ״נסיך שלי״ אני מחבקת אותו ״יאללה תאכלי״ הוא אמר ״אז תאכל איתי״ אני אומרת ואנחנו אוכלים ביחד ״זהו מהיום אני לא מבשלת יותר״ אני מכריזה אחרי שאני טועמת את הטוסט והסלט שהכין ״אם ככה אנחנו חיים על שוקולד מהיום״ הוא אמר ונגס בלחם עם הנוטלה ״איו אתה יודע שאני לא אוהבת״ אני אומרת והוא צוחק.

״אוחח אני מפוצצת״ אני אומרת ונשכבת בחזרה ״אני הולך לשים את זה בכיור״ תומר אמר והלך, הוא חזר אחרי שתי דקות ונשכב לידי ״תסתובב רגע״ אני אומרת והוא מסתובב בבילבול, אני עולה על גבו ״קארי מה את עושה?״ הוא שואל ״מפנקת אותך״ אני אומרת לו ומתחילה לעשות לו מסאז׳ ״ווי את טובה״ הוא נאנח ״שמחה שכיף לך״ אני אומרת ומחבקת את גבו, הוא מסתובב ויוצא שאני שכובה על בטנו ״אני אוהבת את העיניים שלך״ אני אומרת ברגע שאני מביטה בעיניי התכלת שלו ״הן כמו אוקיינוס שאני יכולה לטבוע בהן״ אני אומרת בסוג של היפנוט ״ואני אוהב את העיניים שלך״ הוא אומר ״הן כמו חור שחור מלא כוכבים מנצנצים״ הוא אומר ואני מחייכת ״ואני שרוף על החיוך הזה״ הוא אומר בקול של ערס ואני צוחקת ״אני אוהב בך הכל החל מהשיער שעל ראשך ועד לכפות רגלייך, אני מאוהב בך קארין ואם היית טיפה יותר גדולה אני נשבע לך שהייתי מציע לך נישואים כי את הסם שלי, הדבר שמשאיר אותי שפוי, הדבר שגורם לי לעוף הכי גבוה שאפשר, הדבר שגורם לי להתייצב על הקרקע, הדבר שבלעדיו אני מת, הדבר שבלעדיו אין בי נפש חיה, זאת את, את הכל בשבילי״ הוא אמר והתחלתי לבכות ״היי אל תבכי״ הוא אמר וניגב את הדמעות ״בייבי זה בסדר זה דמעות של אושר, אני מאושרת שיש לי אותך״ אני אומרת ומחבקת אותו מסרבת לשחרר ״ואני שמח שיש לי אותך״ הוא אומר ואני מחייכת.

פרק 43:

~כעבור יומיים~

חזרנו אתמול הביתה ועכשיו אני במכונית של תומר בדרך לבית ספר ״היי את יודעת שגברת לוי ילדה אתמול?״ תומר אומר ואני מהנהנת ״אוף זה אומר שהיא עוד מעט תחזור ללמד ואז לא תלמד אותנו יותר״ אני אומרת בבאסה ״את רוצה שאני ארים אותך או שאת רוצה את הקביים?״ הוא שואל ״תביא את הקביים״ אני אומרת והוא מביא לי אותם ״תודה״ אני נושקת לו ואנחנו מתקדמים לשער ״טוב אני צריך ללכת אני יבוא לאסוף אותך כשתסיימי״ הוא אומר, נושק לי פעם אחרונה ורץ לאוטו.