ווהוו אז לפניי הפרק אני חייבת להגיד כמה דברים:
1) גם אם נחפש בכל העולם לא נמצא מישהו כמו תומר.
2) זזה אחד הפרקים הכי אהובים עליי בכל הספר הזה.
3) קבלו גיף למה שיקרה בסוף הפרק.נקודת מבט תומר:
אני וקארי רוקדים כבר כמה שעות, הסכמתי לה לשתות באופן חד פעמי כי בכל זאת זה היום הולדת שלה "יפעשלי אני אוהבת אותך!!" קארין צעקה ולאחר מכן נישקה אותי "חיימשלי אני מטורף עלייך" אני אומר ואוחז בישבנה כדי שתגיע לגובה שלי "אני הולכת לתמר ונעמה" היא צעקה והנהנתי. יצאתי החוצה לעשן, כן קארין לא יודעת שחזרתי לעשן. ראיתי בזווית עיני את המזדיין "מה אתה עושה?" אני שואל בקול קר ומכה את הסיגריה "באתי למסיבת יום הולדת של האקסית הכי כוסית בישראל" הוא אמר בשחצנות באתי להחטיף לו אבל דלת המועדון נפתחה "בייבי אתה בסדר?" שמעתי את הקול של מתנאל, הסתכלתי לעברו וראיתי אותו עם עוד ילד שכנראה יש לו בחילה, מתנאל קלט אותנו ואמר לילד לשבת על הספסל לחכות לו "מה אתה עושה פה?!" מתנאל התקיף את ליאור "שוב, באתי למסיבת יום הולדת של האקסית הכי כוסית בישראל" ליאור אמר ואני ומתנאל התעצבנו "תעוף מפה" אני חורק שיניים "לא רוצה מה תעשה לי?" ליאור שאל, נתתי מבט למתנאל ושנינו התחלנו להרביץ לו. עצרנו כדי לא להרוג אותו "עכשיו תעוף מפה" מתנאל אומר וחוזר לילד שהיה איתו "אני לא רוצה לראות אותך אפילו נושם לכיוון של קארין" אני אומר בערסיות והולך.
השעה 04:00 ורוב השכבה של קארין הלכו בעצם נשארנו רק אני קארין אסף קובי נעמה ותמר, כול פה שיכורים חוץ ממני, שתיתי אבל לא השתכרתי. החלטנו לשבת על הרחבה לקחת בקבוק וודקה גמור ולשחק אמת או חובה כי רק אנחנו פה, המועדון שייך לחבר קרוב שלי אז הוא נתן לי את המפתחות שחררתי את כל הצוות וגם את הדיג'יי ששכרנו להיום. הבאתי את בקבוק הוודקה והתיישבת ליד קארין במעגל, קארין סובבה את הבקבוק ויצא על נעמה ועל אסף כשנעמה שואלת "אסף אמת או חובה?" היא שאלה "חובה" הוא ענה "חובה עלייך להוריד חולצה עד סוף המשחק" היא אמרה וצחקה צחוק שיכור "אם תרצי אני יוריד גם את המכנסיים" הוא אמר והוריד חולצה לאחר מכן סיבב את הבקבוק שנעצר על קארין ועל תמר שתמר שואלת "קארי אמת או חובה?" תמר שאלה "חובה" קארין אמרה ולתמר נדלק ניצוץ בעיניים וישר הבנתי שזה סימן לא טוב "חובה עלייך לקחת את תומר ל10 דקות בגן עדן תעשו את זה בספות למעלה" היא אמרה וסימנה עם ידה על הספות שהיו שם "סבבה" קארין קמה סידרה את שמלתה -שלדעתי יותר מידי קצרה כאילו ברצינו אני יכול לראות את כל התחת שלה- ולקחה אותי איתה למעלה.
היא נישקה אותי בחוזקה והורידה את חולצתי, נשכבנו על הספה עדיין מתנשקים, היא באה להוריד את שמלתה אבל עצרתי אותה "בייב מה קרה?" היא שאלה והתיישבה "אני לא רוצה את זה עכשיו קארין" אמרתי "למה? אתה לא נמשך אליי?" היא שאלה בעיניים דומעות "יפעשלי בטח שאני נמשך אלייך אבל כרגע את שיכורה אני לא רוצה שהפעם הראשונה שלך תהיה כך, אני מבטיח לך יום יבוא ונעשה אהבה ביחד, אבל לא עכשיו את עדיין קטנה" אני אומר ומנשק אותה "אני אוהבת אותך" היא אמרה וראיתי בעינייה שעכשיו היא יחסית צלולה "גם אני אוהב אותך" אמרתי ונישקתי אותה שוב "חמודים זמנכם עבר" נעמה הפריעה לנו, לבשתי את חולצתי בחזרה וירדנו.
עכשיו 06:28 והגענו לביתי שפוכים. הלכנו לחדר כדי לשים פיג'מה וללכת לישון, הורדתי חולצה ושמתי טרנינג נפול (כמו הג'ינסים של הערסים - הערת הכותבת) של אדידס וקארין הוציאה מהארון חולצה ארוכת שרוולים שלי, אני מביט בה מורידה את שמלתה נשארת רק בחזייה ותחתונים כשאני נושך את שפתי, היא עדיין לא קלטה שאני בוהה בה, היא שמה את החולצה ואני בא מאחוריה מנשק אותה "יפעשלי" אני אומר ומביט בעיניה וחוזר לנשק אותה. מידי פעם אני גולש עם ידי לתחת שלה, אני נושך את שפתה ומתנתק ממנה חסר נשימה "אני אוהב אותך" אני אומר ומשכיב את שנינו על המיטה "גם אני אוהבת אותך" סופסוף שמעתי את קולה "מכור אלייך" אני אומר ומנשק את צווארה, אני לא נסחף רק עושה לה שני היקים ונשכב לידיה "אוףף עכשיו זה לא יעבור לי עד שבוע הבא ומחר אנחנו נוסעים לאילת עם המשפחה שלך" היא אומרת ואני מחייך "ככה ידעו שאת שלי" אני אומר ומחבק אותה "אבל לא נעים לי בגלל ההורים שלך" היא אומרת ומסמיקה "תאמיני לי הייתי עם הרבה בנות עד שהם כבר מכירים את כול סוגי הבחורות והם יודעים שאת שונה לטובה את מיוחדת" אני אומר והיא עדיין מסמיקה "וברור שאם היינו שוכבים אמא שלי כבר הייתה יודעת" אמרתי וגיחחתי, היא נתנה לי מכה בחזה "לילה טוב קארי" אני אומר ושומע את נשימותה נחלשות לאט לאט ומבין שהיא נרדמה.
YOU ARE READING
Passed 6 years
Romanceעברו 6 שנים. עברו 6 שנים מאז שנפגשו בפעם האחרונה. הם בדיוק עולים לתיכון. היא פעם הייתה ביישנית עם שיער קצר שחור נמוכה ועם משקפיים. עכשיו היא לא דופקת חשבון לאף אחד יש לה שיער ארוך בלונדיני ועדשות. הוא תמיד היה במרכז יש לו עי...