Passed 6 years

פרק 60 - שובו של ליאור

תפחדו ממני 😈
סתםם. תשמעו בפרק הקודם קיללתם את תומר ולא הבנתי למה.... כאילו ברצינות לא כתבתי משהו שיגרום לכן לשנוא אותו.....
לגבי התמונה... לא מצאתי תמונה מתאימה לפרק אז קבלו את זאתי😂

נקודת מבט קארין:

היום יום ראשון ואתמול לא יכולתי אפילו להסתכל על תומר ביקשתי ממנו ללכת בבוקר וכך הוא עשה. אני כבר בבית הספר, הלכתי ברגל עם האוזניות שלי כדי לנקות קצת את הראש.

שעה ראשונה התחילה והכנתי את עצמי כדי להירדם אבל אז משהו נכנס לכיתה שלנו ״המורה אני צריך את קארין המנהל קורא לה״ ליאור אמר וקמתי ממקומי עם התיק, יצאתי מהכיתה וישר ליאור הצמיד אותי לקיר ״מה אתה עושה? תשחרר אותי״ אני מתפתלת כדי שישחרר אותי ״אני מוכן לשחרר אותך אם תקשיבי לי״ הוא מציב לי תנאי ואני מגחחת ״ממש לא, לא באלי לשמוע זבל כמוך״ אני יורקת ״5 דקות זה הכל״ הוא ממשיך ״5 דקות״ אני מאשרת ואנחנו הולכים לאחד הספסלים של בקפיטריה.

״דבר״ אני מפצירה בו והוא כתגובה מחטט בתיקו ומוציא שקית חומה ומגיש לי אותה, אני פותחת את השקית אבל אין בה כלום ״תקראי מה כתוב עליה״ הוא אומר ואני הופכת אותה לצידה השני ׳קריסטל׳ היה כתוב וגם היה חרוט תאריך, יומיים לפני שהוא כמעט אנס אותי... ״אני יודע שזה לא מצדיק אבל אני ממש מצטער, כל כך כעסתי שלא הקשבתי לך באותו היום שנפרדנו והפסדתי אותך לאפס הזה״ הוא אומר ״באותו היום של הכמעט אונס לקחתי כמות מטורפת אפילו לא ידעתי איך קוראים לי״ הוא ממשיך ואני בשוק ״תביא את התיק שלך״ אני דורשת והיא נותן לי אותו מבולבל. אני שופכת את התיק שלו על השולחן מחטטת בין המחברות והספרים ״אני סולחת״ אני אומרת אחרי שאני לא מוצאת זכר לסם הארור הזה ״אבל אני עדיין יוצאת עם תומר אני קצת כועסת עליו עכשיו אבל אני עדיין אוהבת אותו״ אני אומרת ״אני יכול לחבק אותך?״ הוא שאל ״בינתיים מגיע לך רק לחיצת יד״ אני אומרת והוא צוחק ״מגיע לי״ הוא אומר ואני מחייכת.

נגמר יום הלימודים ואני תמר ונעמה קבענו שהן יבואו אליי בארבע. הגעתי הביתה ופתחתי את הדלת בעזרת המפתח שלי ״אעעע״ אני צרחתי כשאני רואה את תומר מולי עם זר פרחים ״אני מצטער״ הוא אמר והגיש לי את הפרחים ״תומר אני עייפה לא עכשיו״ אני מייבשת אותך ״אני נשאר פה עד שתסלחי לי״ הוא נוקט עמדה ״תשאר״ אני אדישה אליו ״הכנתי לך אוכל״ הוא אומר ואני מהנהנת ביובש למרות שאני מתה על האוכל שלו, אני מוזגת לעצמי קצת מכל סיר ומתיישבת לאכול, ״טעים לך?״ הוא שואל ואני מגלגלת עיניים.

כשאני מסיימת לאכול אני מפנה את הצלחת למדיח ועולה לחדרי שהוא עדיין עוקב אחריי. אני נכנסת לחדר והוא גם כן, אני מוציא לעצמי שורט רופף כזה וגופייה כי חם, אני מחליפה מולו יודעת שאני משגעת אותו. כשאני מסיימת הוא עוטף אותי לחיבוק אבל אני לא מחזירה לו, הוא מסובב אותי אליו ונשען כדי לנשק אותי אך אני מסובבת את ראשי כך שיוצא מצב שהוא מנשק את השיער שלי שמכסה את לחיי ״בבקשה תסלחי לי״ הוא מתחנן ״אני נשבע אני לא יודע מה עוד לעשות״ הוא בוכה? ״תומר דיי״ אני אומרת ״אני כועסת עלייך אבל אני עדיין אוהבת אותך, תן לי זמן״ אני אומרת והוא משחרר אותי ״תתקשרי״ הוא אומר ויוצא מהחדר שלי.

~~~~~~~~~~~~~~~~
מטרה -
55 הצבעות
25 תגובות

שבת שלום ושנה טובה אהובים שלי❤️💋