Dear god - Larry Stylinson

Dear god - 22

נק׳ מבט לואי:

יצאתי מהכנסייה לאחר שסיימנו להתפלל , ראשי מושפל ולא העזתי להרים אותו ולהביט במישהו. צעדתי את הספסל שממול , הספסל שבו אני תמיד יושב לאחר התפילה. כשהתיישבתי פלטתי אנחה שקטה , השפלתי את מבטי. אתמול ביקרתי בשלוש כנסיות שונות , ביקשתי מחילה בתא הווידויים , וכל הכומרים אמרו שלא עשיתי דבר רע. כל עוד אני עדיין לא סיימתי את תהליך ההתנזרות ואני לא נזיר , זה בסדר. ואמרתי להם שהנשיקה הייתה עם גבר , שאני גם גבר ש... זה אסור , אבל אף אחד לא הגיב לזה בחומרה. הם אמרו שזה בסדר , אבל זה לא בסדר.
״היי״ נבהלתי מקולה של פיזי ומיהרתי להביט בה , היא חייכה ״אוכל לשבת לידך ?״
״כ-כן כמובן״ גמגמתי והרגשתי את הלחץ בכל גופי , לא יצרתי קשר עין. פחדתי שתראה שאני לא טהור , שאני ביצעתי חטא נוראי , אלוהים אדירים אנא ממך תסלח לי.
״מה קורה איתך ?״ היא שאלה ונשמעה מבולבלת , לא הבנתי את כוונתה ובחרתי שלא לענות. ״לואי אתה בסדר ?״
״כן...״ לחשתי
״תסתכל עליי״ היא ביקשה ונשמעה חסרת אונים , הסתכלתי עליה וכמעט נשברתי בבכי של ילד שבור ובודד , חסר כל הגנה וידע בעולם הגדול הזה. ״מאז הריתוק שלך אתה מתנהג מוזר״
״אני מצטער״ אמרתי בקול חנוק , נשמתי עמוק בשביל לנסות להירגע
״אתה לא צריך להצטער , רק תאמר לי מה הבעיה״ היא ביקשה בדאגה , הרמתי את ראשי ובלעתי רוק , זה אסור.
״לא קרה שום דבר , אני בסדר״ אמרתי בחיוך מזוייף
״אתמול נעלמת ואז כשחזרת הסתגרת בחדר ואתה אף פעם לא בחדר ברוב היום. ועכשיו אתה נראה כמו אדם מת״ היא אמרה ״לואי בבקשה אם יש משהו שאוכל לעשות אז-״
״לא , לא... אני סתם לא במצב הרוח״ אמרתי והסתכלתי לעיניה בשביל שזה ייראה אמין. פיזי כה טהורה שאני מפחד שהשהות שלה עם אדם דוחה כמוני תקלקל אותה. ראיתי את אבא עומד לבד ליד דלתות הכנסייה ולבי נחת , הרגשתי את הבושה בצורה כה פוגענית וחזקה , זה פעם בכל גופי. מדוע אתמול הכומרים אמרו לי שזה היה בסדר ? ״אני מוכרח לדבר עם אבא״ אמרתי לפני שקמתי וצעדתי אליו , שהבחין בי הוא שלח חיוך אבל אני רק הורדתי את הראש , לא הצלחתי לחייך הרגשתי מפוחד , הארי לא היה צריך לנשק אותי לפני יומיים כי אני מרגיש שזה שיגע אותי , אני חטאתי ! עצרתי ממול אבא והרגשתי חסר אוויר
״קרה משהו בני ?״ הוא שאל , הסתכלתי לעיניו האפורות והרציניות , בלעתי רוק שצרב בגרוני ולשנייה הייתה לי סחרחורת
״יש לי שאלה״ אמרתי בשקט ״אתמול שוחחתי עם חבר רחוק בטלפון״ סיפרתי , וזה שקר מוחלט.
״מה שמו של החבר ?״ הוא שאל ולבי נחת
״אמ... זה ג׳ון״ אמרתי בלחץ , כל רגע לקחתי נשימה עמוקה בתקווה שאראה רגוע יותר אבל פחדתי , הוא כלכך רציני כרגע שאני מפחד אפילו לשקר ״יש לו חבר״
״לכולנו יש חברים-״
״בן זוג , הו גיי״ אמרתי וההבעה בפניו השתנתה לכועסת
״למה אתה חבר איתו ?!״ הוא שאל בנזיפה
״א-אני רק-״
״תתרחק מאנשים כאלה !״ הוא צעק , גורם לי לקפוא ״הם אנשים חולים ומגעילים ! אלוהים לא מוחל להם ! הם לא אמורי לח-״
״אבא !״ פיזי קטעה אותו מהצד , דמעות עמדו בעיניי וגוש חנק את גרוני ״אנא ממך , אנחנו בכנסייה״
״אל תתערבי פיזי״ אבא אמר בכעס ושוב הביט בי , בלעתי רוק שלא רצה לעבור בגרוני , פחדתי. ״אל תתקרב לבחורים כאלה , תבטיח לי״
״מ-מבטיח״ גמגמתי בקול רועד , הוא טפח על כתפי ונכנס לכנסייה , שפתיי פרודות והרגשתי שלבי מתנפץ , הרגשתי את התחושה המכבידה והכואבת , הרגשתי שונה , כולם פה רגילים ואני לא , אלוהים לעולם לא יסלח לי על זה , אני חטאתי... אני בעצמי חטא אחד גדול , אני לא רוצה להיות כזה.
״אלוהים אדירים לואי אתה לא היית צריך ל-״
״אני הולך״ קטעתי אותה ומיהרתי ללכת
״מה ? לאן ?״ היא קראה
״הביתה , אני עייף״ אמרתי ובלעתי רוק. אני מפחד ואין מישהו שמסוגל להבין אותי... לא הייתי צריך להכיר את הארי ולספר לו על זה , הייתי צריך להתעלם ולחכות עד שזה יעבור , כי עכשיו זה רודף אותי כמו מחלה שבלתי ניתן לנצח , עכשיו אני מרגיש שזה אסור עוד יותר , אני מרגיש שנוא כי האל הקדוש שונא אותי , אבא שונא אותי , ובכן יותר נכון הוא ישנא כשיגלה , ואני לא יודע מה לעשות. אני צריך לדבר עם מישהו שאוהב אותי , כמו מייקל.