Dear god - Larry Stylinson

Dear god - 25

נק׳ מבט הארי:

סיימנו לקנות עם ג׳ייסון אביזרים לתינוק שעומד ללדת לג׳מה , זה היה מרגש. עכשיו אני פשוט הולך עם לואי לביתו ברגל , כן... זה אולי הליכה של חצי שעה אבל לא נשאר לנו הרבה , רק רציתי זמן איתו. הוא מביט הרבה לצדדים והבנתי שהוא מפחד שיראו אותו איתי אולי , אז לא נגעתי בו , רק הלכתי לידו. אני יודע שזה חדש בשבילו , הוא מבולבל. הוא לא יודע מה קורה לו ואני יודע שהוא מפחד מזה. אני יודע שהוא לא אוהב את זה... אני יודע שהסביבה שגדל בה מלאה בהומופובים מזדיינים כמו אבא שלו , בלי להעליב. הוא לא אמור להרגיש שהוא שגוי , הוא כלכך טוב ואני רוצה לתת לו לראות את זה... פאק הוא כמו מלאך קטן. הבטתי בו וחייכתי , נשכתי את שפתיי
״אני מקווה שהשהות של ג׳ייסון איתנו לא הפריעה״ אמרתי , הוא הסתכל עליי , כשצחק בשקט הסיט את מבטו
״מה פתאום...״ מלמל. ידעתי שהפריע לו , מצחיק כמה שהוא לא יודע לשקר , הוא כלכך תמים , הילד הטוב שלא יודע מה מקומו.
״מחר אחרי הכנסייה נוכל לבלות יחד.״ אמרתי בחיוך , הוא חייך אבל נראה שהיסס. לא אפסיק להזמיו אותו עד שיביט בי , בלי היסוס , רק יחייך ויאמר כן.
״אני לא בטוח... נראה״ הוא מלמל
״גם מייקל לא יעבוד מחר אז תוכל לבוא למועדון״ אמרתי , הוא גלגל אליי את עיניו
״אני לא חושב...״ אמר , הוא הסתכל עליי בזהירות ומיד הסיט את מבטו ״אני לא רוצה להיות גס רוח...״
״בקשר למה ?״ שאלתי , הגענו לשכונה קצת יותר חשוכה אבל המשכנו ללכת , נראה שפחד
״זה לא זכותי לשאול גם אבל...״ הוא בלע רוק ואז הביט בעיניי ״למה אמא שלך בכיסא גלגלים ?״
השאלה הזו לא הפריעה לי , ציפיתי שישאל את זה בשלב מסויים. ״היא לא נכה״ אמרתי והסתכלתי קדימה , לא אהבתי לדבר על התאונה בגלל ריי ״היא עברה תאונה לפני שלוש שנים , תאונת דרכים ממש קטלנית , היא נפגעה בגופה התחתון ובהתחלה כמעט לא יכלה לזוז אבל עכשיו היא בסדר. היא יכולה ללכת ולעמוד אבל לפעמים יש לה עומס ברגליים אז היא לא יכולה לעמוד עליהן יותר מדי זמן״
״אני מבין...״ הוא מלמל , השפיל את מבטו ״אתם נראים משפחה ממש מגובשת״
חייכתי. ״אנחנו באמת מאוד מגובשים. אני אוהב אוהב אותם , הדבר הכי חשוב בעולם זה משפחה כי הם מי שבאמת תמיד ישארו לצידך״ אמרתי , הוא לא הסתכל עליי , ידעתי שהמשפחה שלו לא כזאת מגובשת. התעלמו ממייקל בגלל שהוא הפסיק ללכת לכנסייה , מרתקים את לואי כמו ילד , זה מוזר... זו הסיבה שלואי לא מוצא את עצמו , הוא עסוק בלרצות את ההורים שלו , אני גם די בטוח שהוא מרגיש אשם בלהסתובב איתי. ילד כנסייה מסובך
״אתה מתחרט על היום ?״ שאלתי , הוא הסתכל עליי בגבות מעט זקופות
״לא״ ענה ואז חייך והסיט את מבטו ממני ״גם אנחנו חוזרים בשעה נורמלית. שש וחצי , זה בסדר״
״ניסיתי לא לאחר״ מלמלתי , הוא גיחך
״לא באמת אכפת לך מה השעה שאגיע הביתה״ הוא אמר , ולעזעזל כמה שהוא צודק. כשהייתי גר בבית עם המשפחה לפעמים באמצע הלילה הייתי מביא בחור , רק לבלות איתו את הלילה. אם אמא שלי הייתה רואה אותנו זה תמיד היה אותו דבר. גלגול עיניים ואמירת לילה טוב. אני יודע שהפריע לה שהייתי מביא בחורים אקראיים אבל היא הייתה צוחקת איתי על זה עד שזה הרגיש מביך. היא ניסתה להיות ׳אמא מגניבה׳ והחליטה לשאול אותי איך היה הסקס. זה לא מגניב בכלל... אז שאלתי חזרה בשביל להביך אותה , וכך השתווינו. היא רצתה שאכיר מישהו אחד , לא סטוץ , מישהו שאני יוצא איתו בקבוע , תמיד שללתי את זה כי לא רציתי שמישהו ירצה אותי בגלל שאני טוב במיטה או בגלל שאני נראה טוב. כן אני טיפה עלוב בקטעים כאלה... כרגע זה לא שהתכוונתי להתחיל עם ילד בן תשע עשרה דתי שרוצה להפוך לכומר , אבל אני לא מסוגל להפסיק.
״אתה מאחר לעבודה לא ?״ לפתע שאל. בחצי שעה בערך , אני מודע לזה שאני מאחר במיוחד בגלל השיחות של רוב כל חצי דקה. אבל אני רוצה לסיים את היום עם לואי כמו שצריך
״זה לא משנה״ אמרתי , הוא הסתכל עליי בשפתיים פרודות , יש לו מבט תמים וביישן , זה חמוד , הוא יפהיפה בעיניי.
״אני לא רוצה שתאחר בגללי , יכולתי לחזור לבד או שהיית לוקח אותי במהירות עם האפנוע״ הוא אמר , אבל אני חושב שמגיע לו יחס אישי כזה. כל מה שראיתי עד עכשיו זה שנותנים לו יחס חרא , והוא כלכך טוב. זה לא מגיע לו בשיט.
״לואי זה לא משנה״ חייכתי , הוא חייך והשפיל את מבטו , הוא כלכך ביישן... איך לעזעזל אני אמור לגרום לו להיפתח בפניי ? הוא כמו ילד שמפחד.
״מתי אחותך תלד ?״ שאל
״היא אמורה בעוד חודש״ אמרתי בחיוך , זה כלכך מוזר ומרגש , אני אוהב תינוקות.
״זה נהדר״ אמר ופשוט הנהנתי , לפתע הוא האט עד שעצר והסתכל עליי בחיוך שחשף את שיניו , חיוך קטן ותמים. לבי הלם בחוזקה בבית החזה שלי ואני לא יודע למה פשוט חייכתי , ממש כמו אידיוט. הסתכלתי מסביב והבנתי שהגענו לביתו , לעזעזל...
״תודה שליווית אותי , זה היה נחמד״ הוא אמר
״זה לא כזה עניין-״
״זה לא מובן מאליו״ הוא קטע אותי ״תודה.״
״אין על מה״ משכתי בכתפיי ״אני מקווה שלא תהיה מקורקע אחרת אאלץ להתפרץ מהחלון שלך כמו בסרט ריפונזל״
הוא צחק והסתיר את פניו ״תשתוק...״ פלט ואז הביט בי עם זוג עיניו הקורנות ״חוץ מזה אתה זה עם השיער הארוך , אתה אמור להיות בטירה.״
״אתה יכול לפרוץ לחלון חדרי מתי שיתחשק לך״ אמרתי בציניות והוא צחק , צחוק יפה ומתוק ״רק תיזהר זה קומה שנייה״
״איך נגררתי איתך לשיחה הזו ?״ הוא שאל ונדנד בראשו בחוסר אמון ״תודה וזהו זה״
״אין על מה וזהו זה״ אמרתי , הוא חייך והשפיל את מבטו , ליקקתי את שפתיי לפני שנשכתי , לבי הלם בבית החזה שלי ומחשבותי רצו , בלעתי רוק והרכנתי בכדי לנשק אותו אבל הוא התרחק , הפעם לא מבוהל או מורתע , הוא חייך. ״לא מגיע לי נשיקה ?״ שאלתי ולפי איך שנראה מעט מבולבל אפשר היה להבחין שזה היה לו מוזר ושונה לשמוע את המשפט הזה.
״לא נשיקה״ לחש , הוא הסתכל לתוך עיניי ואז בא וחיבק אותי , גורם ללבי להחסיר פעימה. חיבקתי את גופו הקטן כנגד שלי , ואני לא חשבתי שיכולתי להתרגש מחיבוק מפגר. הוא צעד לאחור והתבוננתי בו
״למה לא נשיקה ?״ שאלתי , הוא צחק ונראה שהסמיק
״האל תמיד צופה בי.״ הוא אמר , נופף לי בחיוך והסתובב ללכת. ועכשיו הסתכלתי עליו , וחשבתי... הוא יודע שגם אני תמיד צופה בו ?