Dear god - Larry Stylinson

Dear god - 12

נק׳ מבט הארי:

צעדתי לעבר שולחן שבו יושבות שלושה בנות שמביטות בי בחיוך , אני אוחז במגש עם המשקאות שלהם ומחייך , רק בשביל טיפ מזויין ואני נשבע שאם לא אקבל... אין לי מה לעשות בנוגע לזה בעצם. הנחתי להן את המשקאות בשולחן ונשענתי עם זרועותיי , חייכתי לשלושתן
״זו פעם ראשונה שלכן פה ?״ שאלתי ונראה שמשפט כזה ריגש אותן כי הן צחקקו ״אני די בטוח שהייתי זוכר אתכן״
״כן זו פעם ראשונה שלנו פה״ אחת מהן אמרה והרימה את כוס האלכוהול שלה בחיוך , שפתיה מרוחות באודם בולט לעין , צעקני מדי ״אני בטוחה שנחזור שוב״
״אני אצפה לכן״ קרצתי וצחקתי בזיוף , איפה הפאקינג טיפ ?! עם החיוך שעל פניי הסתובבתי ללכת וברגע שהסתובבתי הורדתי אותו , נהדר... לא קיבלתי דבר. נכנסתי למטבח וזרקתי את המגש לכיור העמוס , אני צריך הפסקה קטנה. שלפתי את חפיסת הסיגריות מתוך הכיס ונבהלתי ממישהו שכחכך בגרונו , הסתכלתי וראיתי את רוב , הבוס שלי
״לא מעשנים פה. חוץ מזה למה אתה לא ממשיך למלצר ?״ הוא שאל , שלפתי סיגריה והוא צעד לעברי וחטף אותה מידי. גלגלתי את עיניי ונאנחתי
״אני לא אוהב למלצר ואתה יודע את זה״ אמרתי במעט כעס ״אני לא מקבל טיפ. הדבר היחידי שקיבלתי היום היה מספר טלפון של בחורה״
״אתה רצית למלצר-״
״כי חשבתי שארוויח מזה״ קטעתי אותו. הכנסתי את חפיסת הסיגריה לכיס וחטפתי את הסיגריה היחידה מידו , רוב לא מהבוסים הקשוחים , הוא כמו חבר אבל כשצריך הוא רציני ״אני לוקח הפסקה לכמה דקות״
״ושאתה חוזר אתה ממשיך להגיש משקאות״ הוא אמר , גלגלתי את עיניי בלי לומר דבר כי ידעתי שזה לא היה בקשה , זו עבודה ואני אמור לבצע אותה... חרא.
״אחרי הפסקת הסיגריה שלי״ אמרתי בחיוך זדוני והסתובבתי לצאת מהדלת האחורית , כשיצאתי היה שקט פתאום ואוויר צח , עצמתי את עיניי ונשמתי עמוק , האווירה בפנים מתחילה לשגע אותי... ישבתי על המדרגות והדלקתי את הסיגרייה , הנחתי אותה בין שפתיי ושאפתי ממנה עמוק עד שחשתי את העשן ממלא את ריאותיי , עצמתי את עיניי ושיחררתי את העשן בזמן שתפסתי את הסיגרייה בין אצבעותיי. נשאר לי פחות מחצי שעה לעבוד עד סיום המשמרת שלי... אני חשבתי שהקטע של להיות בלי חולצה בעבודה המזויינת הזאת זה בשביל לרצות לקוחות , לגרות אותם אולי , אני יותר ראיתי את זה כבונוס בשבילי , ככה אני מקבל טיפ , כנראה שזה לא יום המזל שלי. כששמעתי את המוזיקה מאחוריי הבנתי שהדלת נפתחה אבל לא טרחתי להסתובב ולראות מי זה.
״רוב אמר לי שאתה פה״ מייקל אמר , הוא התיישב לידי ורק אז הסתכלתי עליו
״לקחתי הפסקה קטנה...״ מלמלתי , ראיתי שהוא הסתכל על הסיגריה אבל הוא לא אמר דבר , חשבתי אולי זה מפריע לו אז הורדתי את היד עם הסיגריה למטה בשביל שלא יגיע אליו העשן
״היית מאמין שההורים שלי לא אמרו כלום על זה שעברתי ?״ הוא לפתע שאל ולפי הטון שלו אפשר היה לדעת שזה הכעיס אותו
״זה נשמע שעברת בשביל להכעיס אותם״ אמרתי , הוא פלט צחוק מזלזל
״ממש לא , עברתי כי זה סיוט לחיות איתם״ הוא אמר. אתמול לואי אמר שהם יכעסו אם הוא יאחר , אני לא מצליח לדמיין את ההורים האלה. כומר... איך לעזעזל אפשר להיות בן של כומר ? איך אפשר להיות דתיים ?
״אני בטוח שהם בוכים בלילות עליך מייקל״ אמרתי בציניות והוא צחק
״בסדר תשתוק״ הוא אמר ״מה עשית עם לואי אתמול ?״
גלגלתי את עיניי ״אתה מראה שלא מעניין לך את הזין ממנו אבל אתה דואג לו מרחוק״ אמרתי , הוא רק הביט בי ונראה שחיכה לתשובה ״בחייך מייקל אל תהיה אידיוט...״
״אני לא רוצה להישמע כמו אבא שלי אבל אל תתקרב ללואי יותר מדי״ הוא אמר. ולמען האמת אני לא באמת התקרבתי ללואי ואם ארצה אז אתקרב. אז מייקל צריך לסתום קצת את הפה שלו , ראיתי איזה חרא של אח הוא. אם ריי היה אז לא הייתי מעז לדבר אליו בצורה שמייקל דיבר 
״אני רק הזמנתי לו מונית אתמול״ אמרתי וגלגלתי את עיניי לשלו , עיניים כחולות וכהות. ״אם כלכך חשוב לך לדעת...״
״בסדר״ הוא פלט והסיט את מבטו. הנחתי את הסיגריה בין שפתיי ושאפתי עמוק , העשן מילא את ריאותיי ויצא בנשימה אחת , זרקתי את הסיגריה וקמתי
״אל תבוא אליי באיומים מייקל״ אמרתי והסתכלתי עליו , לאחר שהנהן ברפרוף נכנסתי פנימה ויכולתי לשמוע את המוזיקה הרועשת. אני לא רוצה לריב איתו כי הוא השותף שלי , חוץ מזה אנחנו חברים טובים ומסתדרים מצויין עד עכשיו. נשענתי עם גבי כנגד הקיר ושילבתי ידיים , אולי אנוח מעט כך-
״ההפסקה שלך נגמרה״ קולו של רוב הקפיץ אותי , הוא צחק והסתכל עליי , לעזעזל ״קדימה הארי , תצא״
״אני בבר מכין את המשקאות-״
״ואם ירצו שאתה תיגש לשולחן אתה ניגש״ הוא קטע אותי , שיחררתי נשימה כעוסה
״אני מרגיש כמו זונה״ מלמלתי וצעדתי לדלת , הוא צחק והביט בי , הסבל שלנו , העובדים , מסב לרוב אושר. כשיצאתי המוזיקה הייתה כלכך חזקה ורועשת שהרגשתי את איבריי זזים בקצב שלה , היא בלעה את קולותיהם של האנשים. עמדתי מאחוריי הדלפק ושראיתי מישהו עם קפוצ׳ון שחור בא אליי פלטתי קללה בשקט , אין לי כוח להכין משקה כרגע שיט. הוא הסתכל עליי ולבי החסיר פעימה כשראיתי שזה לואי , איתו בחור בלונדיני שבוחן את האיזור. כשעצר בצד השני של הדלפק הסתכלתי לשתי הצדדים לראות אם מייקל חזר ולמזלי לא
״מה אתה עושה פה ?״ שאלתי בשקט ונשענתי קדימה , הוא נראה מבולבל ולא הביט לעיניי
״אני לא רציתי להפריע לך. באתי להחזיר לך כסף על אתמול ששילמת לנהג המונית״ הוא אמר ושהכניס את ידו לכיס גלגלתי את עיניי
״אני לא צריך כסף״ אמרתי במהירות ״מייקל פה״
הוא פרע את עיניו ולקח צעד אחורה ״מה ?״ הוא פלט ונראה מפוחד ״איך לא אמרת לי ?!״
״לא דיברתי איתך לפני״ אמרתי מבולבל , יש לו שאלות לא הגיוניות , איך לעזעזל הייתי אמור לומר לו ?! דרך השדר המשותף שיש לנו בשכל ?!
״אתה אמרת שניהנה בערב ולאחר שכנועים מחברי נייל...״ הוא עצר והניח את כף ידו על כתפו של הבלונדיני שנראה מבולבל לדבריו ״הגעתי״ הוא השלים את המשפט.
״לא שכנעתי אות-״
״נייל״ לואי קטע אותו וזה גרם לי לצחוק , הוא לא צריך להתבייש בזה שבא מרצונו , הרי הזמנתי אותו.
״אמרתי שיש משהו שאני עושה להנאתי , אני לא בטוח אם אתה תאהב את זה״ אמרתי , משום מה נייל הסתכל על לואי ונראה שסימן לו משהו עם עיניו , רק ניסיתי להבין מה
״ה-הארי ?״ לואי קרא בשקט ומבטו התמים הופיע על פניו ״הדבר שאתה עושה להנאתך קשור ל...״ לואי עצר ובלע רוק בזמן שהסיט את מבטו , הסתכלתי על נייל בבלבול
״סקס , אוננות , מין אוראלי-״
״נייל !״ לואי קטע אותו ופרע את עיניו ״אני מצטער על גסותו״
״אני מבין מאיפה נובעת השאלה״ אמרתי , אבל לא הבנתי באמת למה. ״אמרתי לך אתמול לואי שאין לזה קשר לפיתוי , אתה לא צריך לדאוג״
״אל צלוב...״ לואי פלט וסיבב לי את גבו , הוא צעד מפה במהירות והתכוונתי לקרוא לו אבל ידעתי שהקול שלי לא יתגבר על המוזיקה , הורדתי גבה בבלבול ונבהלתי כשיד הונחה על כתפי , ראיתי את מייקל מחייך , ועכשיו הבנתי למה לואי ברח
״וחזרנו לעבוד״ הוא אמר , חייכתי באילוץ ועדיין חיפשתי את לואי בין האנשים הרבים האלה ״נייל ?״
״היי מייקל״ נייל אמר בחיוך ״אל תביט בי כך. רק באתי בניסיון למצוא לי נקבה״ לאחר שנייל אמר את זה צחקתי. נקבה ?
״נחמד לראות אותך״ מייקל אמר , לעזעזל
״אני הולך לשרת קבוצת בנות אם תסלחו לי״ פלטתי לפני שיצאתי מהבר וצעדתי לכיוון שלואי צעד , עקפתי מספר אנשים שעמדו בדרכי , לפתע מישהי עצרה אותי וחייכה בנחמדות , היא הושיטה לי כוס עם שתייה חריפה אני מניח
״אני אוכל להחליף את זה ?״ היא שאלה ופשוט לקחתי את הכוס והמשכתי ללכת , כשעקפתי שתי אנשים התנגשתי במישהו והשתייה נשפכה עליו , הידקתי את שפתיי וצמצמתי את עיניי , ולמרבה האירוניה זה לואי
״ל-למה אתה תמיד שופך עליי משקאות ?״ הוא שאל ואחז בג׳קט שלו שספוג באלכוהול עכשיו
״אני לא התכוונתי פשוט איזה זונה נתנה לי את ה-״
״תחסוך ממני את הגסות״ הוא קטע אותי והוריד את מבטו , לא הבנתי למה הוא אף פעם לא מסתכל עליי או על כל אחד אחר , הוא נראה נבוך. ״אני לא יכול להסתכן בזה שמייקל יראה אותי במקום דוחה כמו זה״ הוא אמר ונראה מודאג , גלגלתי את עיניי , הוא עושה דרמה מכל דבר לדעתי
״הוא לא אחראי עליך״ אמרתי
״אבל מכבוד״ הוא אמר , ובאמת היה אפשר לראות שהוא מכבד את מייקל ״חוץ מזה הוא יכול לספר לאבי , כל עניין ההתנזרות שלי ירד לטמיון״
״אתה לא עשית דבר״ אמרתי
״אבל אני פה״ הוא אמר , זה נראה כאילו הוא מחפש סיבה ללכת , הוא דואג יותר מדי גם ״אני לא באתי בשביל לבלות במועדון״
״לא חשבתי שתבוא בכלל״ אמרתי וגירדתי בעורף ״אתה בעצמך אמרת שאתה לא תבוא״
״שיניתי את דעתי״ הוא אמר במהירות ועדיין לא הביט בי
״בסדר ילד כנסייה , תצא מפה ואני אבקש לסיים את המשמרת עכשיו״ אמרתי. הוא הנהן וצעד לעבר היציאה , רק כשיצא הסתובבתי חזרה לבר וראיתי שמייקל מדבר עם נייל , זה נראה שחקר אותו יותר נכון. חשבתי שלואי אמר שהוא לא יוצא עם חבריו אף פעם , אז מי זה הנייל הזה ? נכנסתי לבר והלכתי לרוב שעמד בצד ושילב את זרועותיו
״אני מסיים את המשמרת״ אמרתי בקול רם בשביל להתגבר על המוזיקה הרועשת
״יש לך עוד חצי שעה״ הוא אמר , אבל לא התכוונתי באמת פשוט להישאר פה עוד חצי שעה
״אני הולך״ אמרתי בפשטות ״תעדכן את זמן היציאה שלי״ אמרתי , ולאחר שהסתכל עליי מספר שניות הוא נאנח והנהן , חייכתי וטפחתי על כתפו , הלכתי לחדר העובדים וניגשתי אל הלוקר שלי , פתחתי אותו ולקחתי את החולצה השחורה שלי , לבשתי אותה ולאחר מכן לקחתי את תיק הגב השחור שלי ונשאתי אותו על כתפיי. יצאתי והמוזיקה כמעט חירשה את אוזניי , אני ברצינות שוקל להשתמש באטמי אוזניים בזמן העבודה. טפחתי למייקל על גבו והוא הסתכל עליי במבט מבולבל
״אתה הולך ?״ הוא שאל והנהנתי בחיוב ״כשתגיע הביתה תחמם בשבילי את ה-״
״אני לא הולך הביתה״ קטעתי אותו ״אני מבלה קצת עם חברים , אחזור מאוחר יותר״
״תהנה״ הוא קרא בזמן שאני צעדתי החוצה , לא התכוונתי לקרוא לנייל כי מה שאני עושה זה די סודי , הסיבה שאני מתכוון להראות ללואי זה רק כי הוא ילד טוב מדי ונראה שלא ילשין עלינו. שיצאתי החוצה ראיתי שהוא ליד החומה הקטנה שעליה זרוק הג׳קט השחור שלו , הוא ניסה לנקות את חולצתו הלבנה שהתלכלכה מהמשקה ששפכתי עליו מוקדם יותר , זה רק כתם קטן , שיניח לזה.
״לואי קדימה , נצא״ קראתי , הוא הרים את מבטו וקפאתי מזוג עיניו הכחולות והבוהקות , הוא הנהן ושצעד אליי התחלתי ללכת
״אנחנו נלך ברגל ?״ הוא שאל
״כן , זה לא כלכך רחוק״ אמרתי
״אני אפילו לא יודע לאן אנחנו הולכים״ הוא אמר ונשמע קצת מפוחד , האטתי בשביל להיות איתו באותו קצב , נאנחתי והבטתי בו , הוא הסתכל קדימה רק
״זה מפחיד אותך ?״ שאלתי
״האל שומר עליי״ הוא אמר וזה גרם לי לגלגל את עיניי , הוא מוכרח להפסיק עם הבולשיט הזה.
״ברור...״ מלמלתי
״מה... אתה לא מאמין בכלל באל ?״ הוא לפתע שאל וכשהסתכלתי עליו הוא הסיט את מבטו במהירות
״אני לא יודע. הבית שלי לא דתי בכלל״ אמרתי ״ספר לי על האל שלך״ הרגשתי אידיוט מוחלט כשאמרתי את זה.
״שמו ישו , הוא הבן של מריה״ הוא התחיל
״מריה זו עוד אלה ?״ שאלתי בגיחוך
״היא הייתה בת אדם״ הוא אמר. צמצמתי את עיניי בבלבול , אז הישו הזה גם היה בן אדם ?
״בני אדם הם לא אלים-״
״ישו לא בן אדם , הקשב לי״ הוא אמר ״מריה הייתה בתולה ונכנסה להיריון״
״אז אתה אומר שישו הוא בן של בתולה ?״ שאלתי וזקפתי את גבותיי , הוא הנהן ״בתולות לא נכנסות להיריון״
״אבל היא כן ! וישו היה מיוחד , הוא גם היה הולך על המים-״
״אני לא מאמין שאתה מאמין בדבר שטותי כזה״ גיכחתי בזלזול לדבריו
״זה לא כיף לספר לך אם אחרי כל מילה אתה פוסל את דבריי.״
״רוצה אני אגיד לך מה אני חושב ?״ שאלתי , הוא משך בקלות בכתפיו ״מריה בגדה בחבר שלה והזדיינה עם בחור אקראי״
״אתפלל בשבילך הארי... אבקש בשבילך את מחילתו של האל גם״ הוא אמר בקולו השקט , אני תוהה אם הוא באמת מבזבז את זמנו ומתפלל בשביל אחרים
״וכשגילתה שהיא בהיריון היא אמרה לבן זוג שלה שהיא לא בגדה בו , וכולם האמינו שהיא בתולה , אבל היא לא״ המשכתי לספר
״כמובן שמריה בתולה״ הוא אמר ונשמע כועס ״אתה פשוט לא מאמין בשום דבר ?!״
״אני מאמין שקיים משהו רוחני ואלוהי , אבל זה לא ישו״ אמרתי , הוא נעצר והצביע עליי
״אתה יהודי !״ הוא קרא , צחקתי והמשכתי ללכת והוא בעקבותיי
״אני נוצרי , אבל לא דתי או מאמין כלכך אז אל תנסה לשכנע אותי עם הדיבורים הטהורים האלה...״ אמרתי , הוא צעד לידי ושמעתי שנשף
״אני לא מבין איך חיים בלי אמונה״ הוא אמר , צמצמתי את עיניי כשהסתכלתי עליו בסקרנות , כי אני תוהה איך חיים עם אמונה מטופשת
״האמונה זה הדבר הכי חשוב לך ?״ שאלתי
״כן״ הוא השיב במהירות ״הרי אני מקדיש לה את חיי כשאהפוך לכומר״
התבוננתי בו ולא יכולתי להבין למה שירצה להיות כומר , אני לא מבין למה הוא מתכוון כך לבזבז את חייו. הסתכלתי קדימה ובהמשך הרחוב די חשוך , אני מאוד מקווה שהם שם.
״לך תדע הארי , אולי בעוד שנה תהיה נזיר-״
״לא , ממש לא״ קטעתי אותו בחדות. אני אזיין , אשתה , אקלל עד יומי האחרון. מה הקטע בלהתנזר ? אסור ליהנות מהטבות החיים , זה חרא.
״אני בהלם שקיים אדם כמוך״ הוא נאנח , הסתכלתי עליו מבולבל , אני בהלם שקיים אדם כמוהו. אני לא מכיר אנשים דתיים וכל קשר שלי לדת היא מקרית בהחלט. שמעתי שריקה חזקה וזה גרם לי להרים את מבטי , זאין עמד שם עם ג׳ייקוב וקלייר.
״מי הם ?״ לואי שאל ומשום מה נשמע שחשש
״הם חבריי״ אמרתי
״הארי מה בדיוק באנו לעשות ?״ לפתע הוא שאל , אני חושב שהוא נלחץ קצת כרגע
״אתה תראה״ אמרתי בחיוך , כשהתקרבתי קלייר משכה אותי לחיבוק חזק וכרכתי את זרועותיי סביב גופה הצר
״תודה רבה על אתמול אתה הצלת אותי״ היא לחשה וזה גרם לי לחייך , רק נתתי לה לישון אצלי כי היא רבה עם ההורים שלה. בהתחלה התכנית שלי הייתה לעבור לגור בשותפות איתה אבל יש בעיה , היא לא עובדת אז לא תהיה לה דרך לשלם שכירות
״זה שום דבר״ פלטתי , הסתכלתי על זאין וג׳ייקוב שהיו שקטים משום מה
״הארי מי לעזעזל הוא ?״ זאין שאל והצביע על לואי , לואי נראה די נבוך ולא הביט בהם
״אה זה לואי״ אמרתי , הם בטח ידרשו הסברים , והמבט של כולם עכשיו לא מרגיע בכלל ״הוא דתי , מתנזר-״
״זה מוזר״ קלייר אמרה בגיחוך , לואי נראה כועס אבל לא השיב לה , הוא תמיד שותק לאחרים לפי מה ששמתי לב
״רציתי להראות לו איך אנחנו נהנים , שיש יותר מהישו שלו״ הסברתי , ג׳ייקוב וקלייר נראו משועשעים קצת אבל זאין לא עיוות את פניו בכלל
״איך אתה יודע שהוא לא מהמשטרה ?״ זאין שאל וצעד לעברנו
״כי הוא לא-״
״מה פתאום אתה סומך על מישהו ?״ זאין התפרץ , נאנחתי בכעס , שנאתי את הזעם שלו
״זאין הוא לא ילשין על שום דבר״ אמרתי. לואי ילד כנסייה , אם הוא ירצה להלשין אז זה יהיה רק לאלוהים שלו. זאין בחן את לואי וצעד לעברו , לואי נראה מפוחד משום מה , לא עשיתי כלום כי ידעתי שזאין לא מתכוון לפגוע בו
״אתה לא נראה נוצרי״ לפתע לואי פלט , נראה שהוא שופט אנשים לפי הדת שלהם , שזה דבר מאוד מפגר
״מוסלמי״ זאין אמר בפשטות , לואי השפיל את מבטו ואז למרבה ההפתעה טפח על כתפו של זאין
״ישו סולח לכולם״ לואי אמר. רציתי לצחוק אבל לא עשיתי את זה. זאין הסתכל עליי מבולבל וזה בין רגע השתנה להבעה כועסת , מיהרתי אליו והרחקתי אותו מלואי
״בואו פשוט נתחיל״ אמרתי , זאין גלגל את עיניו והתחיל ללכת בצורה שנראתה מאיימת , הסתכלתי על לואי שנראה מפוחד מעט
״אני לא יודע אם זה רעיון טוב לבוא איתכם״ הוא אמר בשקט
״אף אחד לא יפגע בך-״
״אבל אני אמור לישון מוקדם בשביל התפילה מחר״ הוא קטע אותי
״אתה מוזמן ללכת״ אמרתי והתחלתי ללכת אחרי כולם , אני לא מתכוון לשכנע אותו. אם הוא מעדיף את חייו משעממים אז שיהנה עם ישו שלו-
״חכה״ שמעתי אותו מאחוריי וזה גרם לי לחייך , הסתובבתי באיטיות וראיתי אותו צועד לעברי ״אני בא...״
״נהדר״ פלטתי והמשכתי ללכת , שמעתי את צעדיו לידי
״למה חברך התכוון כשאמר שאני יכול להלשין ?״ הוא שאל
״מה שאנחנו עושים זה לא חוקי״ הסברתי ושלא שמעתי את צעדיו הסתכלתי וראיתי שעצר
״מ-מצטער , תוכל לפרט לי יותר ?״ הוא ביקש
״מצאנו !״ שמעתי את ג׳ייקוב צועק. המקום מלא חומות גבוהות ואין פה אנשים , בניינים או מכוניות. חייכתי והלכתי לעברם במהירות
״פעם ראשונה שאתה מועיל במשהו״ קלייר אמרה לג׳ייקוב. זאין פתח את התיק שלו והוציא משם ספריי צבע , הוא התחיל לצייר משהו בחומה , ג׳ייקוב וקלייר הצטרפו אליו ולא יכולתי לחכות לעשות את זה גם
״זה מה שאתם עושים ? גראפיטי ?״ לואי שאל , הנהנתי בחיוך , פתחתי את התיק שלי והנחתי אותו על הרצפה , לקחתי ספריי והלכתי לצד החומה שהייתה ריקה , התחלתי בצורה ולפי איך שזה נראה אהפוך את זה למפלצת מוזרה
״לואי אתה מוזמן לנסות״ ג׳ייקוב אמר וזה גרם לי להסתכל , הוא הושיט ללואי ספריי ולואי בהה בזה בבלבול , אני אמור להדריך אותו ? אני הבאתי אותו הנה אבל... ובכן לעזעזל עם זה
״בוא תנסה פה״ אמרתי , הוא הסתכל עליי ומיהר להשפיל את מבטו ולבוא , עמד לידי והסתכל על החומה
״הארי זה עבירה על החוק״ הוא אמר בשקט , צפיתי לשמוע דבר כזה ממנו
״נעצרתי פעם אחת והייתי צריך לצבוע את החומות שוב״ סיפרתי ״אבל זה שווה את זה בשבילי. כשאני מצייר עם הספריי זה לוקח אותי למקום רגוע יותר״
״מה הכוונה ? הספריי משגר אותך ?״ הוא שאל
״מ-מה ? לא , מטאפורה״ אמרתי , הוא גיחך והוריד את ראשו , נאנח והביט בחומה ״תצייר משהו , כל דבר״
״אני לא יודע לצייר כלום״ הוא אמר בבלבול , התקרבתי אליו ועמדתי מאחוריו , תפסתי בזרוע שלו וכיוונתי לקיר בשביל לתת לו הדרכה. לבי הלם בחוזקה וחשתי צמרמורת זוחלת בעמוד השדרה שלי
״תתן ליד שלך לזוז״ לחשתי , שמעתי שבלע רוק ומשום מה היה לחוץ. ליקקתי את שפתיי וחייכתי , זה מכיוון שהתקרבתי ? התקרבתי עם שפתיי לאוזן שלו ״תעשה את זה.״
״ה-הארי״ הוא גמגם ונשמע חסר נשימה , כן הוא לחוץ מזה. התרחקתי והסתכלתי עליו בשילוב ידיים
״קדימה , תעשה את זה״ דרשתי והצבעתי על החומה
״אני לא יודע״ הוא אמר בשקט , גלגלתי את עיניי ושהתכוונתי להתקרב אליו הוא התרחק והשפיל את מבטו
״אתה מוכרח להפסיק הארי אני... אמרת שלא תגרום לי לעמוד בפני פיתויים״ הוא אמר ונשמע נבוך , נשימותיו קטועות בגרונו. הגראפיטי זה פיתוי בשבילו ? או שהוא מדבר על הקרבה שלי אליו ?
״איזה פיתוי ?״ שאלתי בשביל להיות בטוח
״קרבת אדם , פשוט הפסק-״
״אני לא בחורה״ קטעתי אותו ״אלא אם כן אתה נמשך אליי״
עיניו נפערו והסתכלו עליי ״מה ?״ הוא פלט כמעט ללא קול. הייתה לי הרגשה שהוא גיי , הוא כן ?
״אתה גיי ?״ שאלתי ישירות ונראה שזה הרתיע אותו , חייכתי ״איך אתה מצפה להיות כומר ?״
״ל-לא אני לא״ הוא אמר ולא הייתה יציבות בקולי
״אתה גיי״ אמרתי , הוא הפיל את הספריי ונראה מבוהל , אני לא מבין למה הוא נראה כך מבוהל , הוא לא צריך להרגיש שזה שגוי
״זה יעבור לי״ הוא אמר וזה כלכך הכעיס אותי המשפט הזה , כאילו זה מחלה
״אתה רציני ?״ שאלתי בגבות זקופות ״אתה פשוט מכחיש ומחכה שזה יעבור ?״
״זה רע , אני לא אהיה כזה-״
״תזדיין לואי״ קטעתי אותו בכעס. הדת חירפנה לו את השכל. הוא נראה מפוחד ופגוע כשהביט בי וזה גרם לי להרגיש רגשות אשמה , אבל הוא צריך להבין שזה לא בסדר להגיד את זה , זה לא בסדר להרגיש את זה
״אני מסתלק מפה״ הוא פלט בשקט והסתובב ללכת , לבי נחת והאוויר נקטע בגרוני , הסתכלתי עליו הולך מפה ועצרתי את עצמי מלעצור בעדו.
מה שהוא אמר היה ממש לא בסדר.