Dear god - Larry Stylinson

Dear god - 59

חזרתי עם אבא מהכנסייה , היום נשארתי איתו עד הסוף. הארי לא הגיע אבל אני לא כועס כי אני יודע שגם זה לא בעדיפות הראשונה שלו , אולי הוא לא התעורר בזמן. אבא בקושי דיבר אליי היום , הוא לא מביט לי בעיניים ואני מפחד שהוא מאוכזב או כועס , משהו קורה בבית , כולם מתנהגים מוזר.
״איך הייתה לך התפילה ?״ אבא שאל והרמתי את ראשי אליו במהירות , קצת מופתע שהתעניין כי הוא לא דיבר כלכך כל היום
״נהדרת״ אמרתי , הלב שלי דפק חזק וחיכיתי שיאמר דבר נוסף. פחדתי שיאמר גם... אני לא יודע , רק שיאמר משהו.
״איפה היית אתמול ?״ הוא שאל ולבי נחת. זה בדיוק מה שלא רציתי שיישאל.
״מ-מה ?״ גמגמתי בלחץ , מנסה להתאפס על עצמי ולהירגע
״לא באת לכנסייה ולא היית בבית״ אמר , והפעם הביט בי במבט זועף ״רד הנזיר סיפר לי שפגש אותך אתמול״
״כן , כן נכון״ אמרתי במהירות ״הלכתי לכנסייה , באמת רק כנסייה אחרת״
״למה ?״ הוא שאל , בלעתי רוק
״הכנסייה של אביו של הארי , התלמיד שלי״ אמרתי וגירדתי בקצה אפי , הפעם הקול שלי קצת רעד. אבא נאנח וגלגל את עיניו , המשיך ללכת בלי לומר מילה. הוא יודע שאני משקר. אלוהים אדירים אני כמו אידיוט מספר לו משהו והוא יודע שאני משקר... הוא יודע. הסתכלתי עליו אבל הוא הסתכל ישר במבט כועס , נשכתי חזק את שפתיי והשפלתי את מבטי , הייתי מבוייש ורציתי לקבור את עצמי כרגע. אני שונא שתמיד כלכך שקט איתו ואנחנו לא מדברים.
לאחר דקות הגענו הביתה ושנכנסנו שולחן האוכל היה מסודר לארוחת הערב , אמא עמדה בפתח המבטח בשילוב ידיים והסתכלה עלינו , ראיתי את פיזי ולוטי באות ומסתכלות עלינו גם
״חיכינו לכם״ פיזי אמרה בשקט וישבה במקום שלה מסביב לשולחן , לוטי ישבה לידה ומשום מה הן נראות קרובות מבדרך כלל. אבא כחכך בגרונו וישב בסוף השולחן כמו תמיד , אבל אני פשוט עמדתי והסתכלתי על כולם , אני תמיד ידעתי להבחין שמשהו לא בסדר , ומשהו לא בסדר. ישבתי במקומי שהיה ממול פיזי וקרוב לאבא , אמא ישבה בקצה השני. הסתכלתי על כולם ורציתי לשבור את השקט המחריד שהיה פה , זה הרגיש שקט שיש לפני בלאגן. אבא הושיט את ידיו ואחזתי בידו בזמן שפיזי אחזה בידו השנייה , הושטתי את ידי האחרת לכיוון אמא והיה קשה לסגור את המעגל כשאמא כה רחוקה , הייתי צריך להתאמץ להתקרב לעברה. בעבר שמייקל ישב לידי הכל היה פשוט יותר.
״אל יקר , אנחנו מודים לך על ערב נפלא כמו זה , על החיים שהענקת לנו , על הבריאות ועל המזון.״ אבא אמר , פקח את עיניו והביט בנו
״אמן״ כולנו אמרנו יחד. אמא קמה למטבח ופיזי הלכה אחריה בשביל לעזור לה. הסתכלתי על לוטי שהסתכלה עליי אך מיד הסיטה את מבטה , הסתכלתי על אבא שהביט בשולחן בלי לומר דבר. הורדתי את ראשי וסרטטתי עם האצבע שלי על השולחן. פיזי הניחה במרכז השולחן פטריות מבושלות עם בשר ואבא היה הראשון לקחת את זה ולשים בצלחת שלו , כשהניח את זה במרכז השולחן הסתכלתי על לוטי שעדיין הסתכלה עליי , נראית חושבת על משהו. והשקט הזה חירפן אותי , אף אחד לא מדבר. זה קורה הרבה אבל הפעם אני בטוח שקורה משהו.
״למה את לא אוכלת ?״ שאלתי את לוטי
״אני לא רעבה״ אמרה והסיטה את מבטה , נשכתי את שפתיי והסתכלתי על כולם. לאחר שפיזי ואמא הביאו את כל האוכל לשולחן הן התיישבו.
״למה אתם לא אוכלים ?״ אמא שאלה והסתכלה עליי ועל לוטי , מיד לקחתי מהתפוחי אדמה באקראיות ומזגתי לי מהם , תוך כדי הסתכלתי על לוטי שלא עשתה כלום ואמא בוהה בה ״לוטי תאכלי״
״אני לא כלכך רעבה-״
״אמרתי תאכלי״ אמא קטעה אותה ואז הסתכלה על אבא , הוא נראה כועס אבל לא אמר מילה. זו הארוחה הכי גרועה בעולם. השפלתי את מבטי והשענתי את המרפק על השולחן , היה כלכך שקט וכל מה ששמעו היה התנגשות הסכום בצלחות. הסתכלתי על פיזי ולוטי שבוחנות את כולם מסביב באיטיות עם עיניהן.
״אז... מה איתכם ?״ שאלתי וחייכתי בשביל להקל על המצב. אבא גלגל את עיניו ואמא התעלמה כאילו והיה בלתי אפשרי לשמוע אותי , לוטי ופיזי מסתכלות עליי באותה הבעה חסרת מילים. כחכחתי בגרוני וגירדתי בעורף ״היום שלי עבר נחמד. התפילה בכנסייה עברה פשוט נ-״
״אני סיימתי״ אבא אמר בפה מלא וקם ממקומו , לבי נחת ושפתי נשמטה. הוא לעולם לא קם ממקומו לפני סוף הארוחה... היא בקושי התחילה !
״הכל בסדר ?״ שאלתי אבל הוא הלך למסדרון והתעלם. שמעתי את אמא נאנחת ולאחר מכן קמה מהשולחן והלכה למטבח בכעס שניתן להבחין בו. לוטי זרקה את המזלג שלה על השולחן והלכה במהירות לחדרה , פיזי אחריה ואני היחידי שנותר. וזה גרם לי לחוש מועקה , זה העציב אותי , השולחן ריק... בלעתי רוק והסתכלתי מסביב , אני לבד פה. קמתי מהמקום והלכתי באיטיות לחדר , אני מוכרח לדעת מה הבעיה עם כולם. משהו בהחלט לא בסדר פה. נכנסתי לחדר ושסגרתי את הדלת נשענתי עם גבי ופקחתי את עיניי באיטיות , קפצתי מבהלה כשראיתי את הארי יושב במיטה שלי , לא ראיתי אותו כל היום !
״הארי״ קראתי בשקט ומיהרתי אליו ״משהו מוזר קורה-״
״איפה התעודת זהות של זאין ?״ שאל ללא טון בזמן שקם מהמיטה והביט בי בקשיחות
״אני מוכרח לדבר איתך-״
״הוא נכנס לכלא בגלל הגראפיטי המזויין ואני צריך את התעודת זהות שלו כי אם לא אז יחשבו שהזין הזה מהגר לא חוקי וישלחו אותו מפה !״ הוא התפרץ ונרתעתי מדיבורו הגס. הוא לא רואה שאני עובר משבר ?
״אני עצוב״ אמרתי בשקט והוא גלגל את עיניו
״כן , מצטער , נדבר על זה מאוחר יותר רק תן לי את התעודת זהות״ אמר בלחץ. אני יוצא מדעתי ולו אכפת מתעודת זהות מטופשת ?! נאנחתי והלכתי לארון , לקחתי את תעודת הזהות של זאין ממתחת לבגדים שלי והסתובבתי להושיט להארי , הוא חטף את זה ומיהר לחלון
״חכה הארי מה...״ הפסקתי לדבר כשהוא כבר יצא מהחלון ולבי התכווץ ודימם עם איבריי. התרסקתי על המיטה והשפלתי את מבטי, נשכתי את שפתיי , לא ידעתי מה לעשות.
״לעזעזל לואי...״ שמעתי את קולו וראיתי שהוא מציץ מהחלון , הוא לא הלך
״אתה ממהר״ מלמלתי
״כן אני ממהר , רק אל תכעס עכשיו על שטויות , אני אדבר איתך מחר״ אמר , שיחררתי נשימה והורדתי את ראשי ״לואי...״
״בסדר , בסדר״ אמרתי בלי להביט בו
״תחתום את זה בנשיקה חוטאת על השפתיים שלי״ אמר והצביע על שפתיו. חייכתי וקמתי לחלון , נשענתי קדימה אליו ונישקתי את שפתיו , לבי הלם בחוזקה ובטני התהפכה ״עכשיו טוב יותר״ פלט.
חייכתי ונישקתי נשיקה נוספת , אחזתי בפניו , החלקתי את הלשון שלי בתוך פיו כנגד שלו והלשון שלו נקשרה בשלי לפני שנישק בשלמות , גורם לי להתמכר ולא לרצות לשחרר. ״אלוהים אדירים אנדי...״ פלטתי והוא חייך והתרחק באיטיות
״אני אדבר איתך מחר לו״ לחש והנהנתי , צפיתי בו הולך ואז הסתובבתי בהתרגשות ובחיוך ענק , אלוהים אלוהים ! צחקקתי ונשכבתי במיטה על גבי , שעיניי נעצרו על תמונתו של ישו החיוך מיד ירד
״אני מצטער שחכתי שאתה פה״ פלטתי והתיישבתי באיטיות ״אני יודע שאולי זה גס רוח מצידו ללכת כך אבל בעצם הוא רק דואג לחברו החוטא , נכון ישו ?״ שאלתי , לא ציפיתי לתמונה לענות לי , אני גם לא משוגע , זה פשוט מסדר את ראשי לדבר אל ישו , אין צליבה מוחית. ״הארי נתן לי יותר מדי , אני לא מרגיש שזה בכלל מגיע לי , אבל הוא נתן. ואם פעם אחת אין לו זמן אני אמור להבין אותו...״ אמרתי , כמובן ! ״הרי חברו בבית הכלא למען השם !״ קראתי והנדתי בראשי ״אז מה אם אני מרגיש פתאום כלכך לבד ? יהיה לי אותו מחר או משהו... אדבר איתו מחר.״
״עם מי תדבר מחר ?״ שמעתי קול שגרם ללבי לנחות ופלטתי נשימה מבוהלת
״ישו ?״ שאלתי בבלבול , שמעתי צחקוק ופיזי נכנסה לחדר , שיחררתי נשימה ״חשבתי שישו דיבר אליי״
״אני לא חושבת שלישו יש קול של אישה״ היא התלוצצה , סגרה את הדלת וצעדה אליי באיטיות , היא לא נכנסת לחדרי לעיתים קרובות. היא הלכה לחלון וסגרה אותו ״אתה יכול להתקרר , ממש קריר בלילות״ אמרה.
״כן זה לא-״ עצרתי את עצמי , לא אני פתחתי את החלון , זה הארי כשנכנס. ״בסדר״ לבסוף אמרתי.
״אני מצטערת על אתמול״ אמרה בשקט והתיישבה לידי אבל עם רווח לא קטן בינינו
״זה בסדר״ חייכתי חיוך קטן , באמת לא הבנתי מדוע התפרצה עליי כך , זה גס רוח ! ״מה קורה פיזי ?״
היא הורידה את ראשה ושיחקה באצבעותיה במתח ״אני לא יודעת... אתמול בצהריים כשלא היית אבא מאוד כעס , הוא צעק וצעק״ סיפרה בלי להביט בי ״הוא צעק גם על לוטי כי היא התחילה לצאת הרבה מהבית , אמא ניסתה להרגיע אותו אבל אתה מכיר אותו , כשהוא עצבני הוא עצבני״
״לא התכוונתי שייכעס אני פשוט-״ עצרתי חסר מילים. אני לא יכול לומר שצילמתי את הארי כל היום ונהיה מאוחר אז ישנתי אצלו... אם כי זה די ברור עבורה שהייתי איתו.
״הוא ריתק את לוטי ואסר עליה להצטרף לארוחת הערב , הוא אמר לה שתאכל לחם ותשתה מים בלי דבר נוסף וזה נורא הכעיס את אמא עד שלא יכלה לשתוק לדבר כזה״ אמרה והסתכלה עליי.
״אני לא רוצה להישמע אנוכי״ אמרתי לפני שדיברתי ״אבל כשאני הייתי בריתוק יומיים בחדר ואכלתי רק לחם... אמא לא הראתה שאכפת לה !״
״לוטי לא גדולה כמוך״ פיזי אמרה , אבל זה לא תירוץ. ״אז אבא ואמא רבו פה , הם צעקו על אחד השני ו... לא יכולתי לשמוע אותם יותר״
״אבא ואמא רבו ?״ שאלתי מבולבל
״כבר כמה זמן שהמצב ביניהם לא בסדר״ אמרה. לא שמתי לב לדבר שונה. ״למי אתה חושב שהיא תמיד מתקשרת ?״
״יש לה אהוב ?״ שאלתי ולבי נחת
״לא , מה פתאום. היא מדברת עם דודה קריס , שמעתי קצת מהשיחה שלהן והבנתי שהמצב בין אבא ואמא לא בסדר״ פיזי אמרה. אבל זה אבא ואמא , הם לא יכולים לריב. ״כשרבו אבא רצה גם לסלק אותך מהבית״
״אבל הוא אוהב אותי !״ קראתי ״לסלק אותי ?!״
״בחייך לואי אתה לא יכול לעבוד עליו... טוב , אתה כן , אבל כשאתה יוצא מהבית הוא בטוח שאתה רק חוטא ומרביץ לדתיים״
״למה שארביץ לדתיים ?״ שאלתי בבלבול , היא משכה בכתפיה
״הוא תמיד מריח ממך סיגריה... אתה מעשן ?״ היא שאלה.
״מה פתאום !״ עניתי במהירות ״הריח נדבק אליי מהארי״
״מה איתכם באמת ?״ שאלה בחיוך , חייכתי בביישנות והסתכלתי מסביב לחדר
״אם ישמעו אותנו ?״ שאלתי
״בחייך הדלת סגורה , בקושי שומעים משהו דרך הדלתות העבות האלה״ אמרה והסתכלה עליי.
״טוב , הארי מדהים״ אמרתי בחיוך וחשתי את לבי הולם החוזקה ״הוא באמת חשוב לי״
״אני שמחה שאתה שמח״ אמרתי בשקט
״למה לוטי כה מרושעת כלפיי בזמן האחרון ?״ שאלתי בבלבול
״היא... אני לא רוצה שזה יפגע ברגשותיך , היא פשוט... במילה אחת הומופובית״ פיזי אמרה
״מה הכוונה של המילה הארוכה הזו ?״ שאלתי ולרגע היא בחנה את מבטי , כנראה חשבה שאני צוחק
״היא נגעלת ולא מקבלת את הנטייה המינית שלך ושל כל אדם אחר״ פיזי אמרה
״אבל... למה ? זה גס רוח , זה לא יפה״ אמרתי במהירות
״אל תשים לב אליה , אתה בסדר״ פיזי אמרה ולרגע הזכירה לי את הארי מכיוון שהוא תמיד אומר לי שאני בסדר. היא קמה ושלחה לי חיוך ״רק תשמור על פרופיל נמוך לואי..״
״פ-פרופיל נמוך ?״ שאלתי בבלבול
״הכוונה אל תצא מהבית כשאבא פה , אל תישן מחוץ לבית וכל זה״ אמרה. ״תנסה לסדר את המצב כפי שאתה תמיד עושה״
אבל פיזי...״ אמרתי כמעט ללא קול , למה כולם אומרים שאני משכין שלום בבית ? קשה לי עם זה ! אני לא אחראי למצב , שיפסיקו להסתמך עליי בקשר למצב בבית.
״לילה טוב לואי״ היא אמרה וחייכתי אליה , לאחר שיצאה מהחדר התרסקתי על המיטה בעיניים עצומות. אלוהים אדירים , אני מוכרח להראות לאבא שאני עדיין צדיק וטהור , אלך לישון בשביל להתעורר מחר בזמן לכנסייה.