Dear god - Larry Stylinson

Dear god - 28

ישבתי בשולחן האוכל , אמא בפינה , מולי פיזי ולוטי שאוכלות בשקט , כמעט סיימנו. אבא לא נמצא מכיוון שכרגע הוא בכנסייה , בארוחת הצהריים רוב הפעמים הוא לא נמצא... בלעתי רוק והשפלתי את מבטי , כל חלקיק בגופי הרגיש כה ריק , תחושה מוזרה ומנקרת שלא נתנה לי מנוחה , ותהיתי אם יש לזה קשר להארי... כי מאז אתמול חשבתי עליו. ומאז החלום שלי שהוא הפך להיות נמר... זה סתם חלום מוזר. זה... נשכתי את שפתיי וחשתי את המר שבלבי , נשמתי עמוק , זה לא יעבור לי , נכון ? זה מה שהכעיס אותו... שאמרתי שזה יעבור לי , זה לא... אז פשוט תמיד אהיה חטא ? הדבר השנוא פה ? אהיה שונה וארגיש כך , ארגיש נחות ופחות טוב כי יסתכלו עליי אחרת , אני לא רוצה את זה. ואין דרך לגרום לזה לעבור. בלעתי רוק שצרב בגרוני , הרמתי את מבטי , לוטי התעסקה בטלפון שלה , פיזי בדיוק קמה ועזרה לאמא לסדר את השולחן. הגרוע בכל הסיפור הזה זה שאני מרגיש לבד... לא דיברתי על זה עם אף אחד חוץ מהארי. למייקל סיפרתי אבל... הארי צודק. למייקל לא אכפת ממני , למרות שהארי לא בדיוק אמר את זה כך אבל זו הייתה כוונתו. אני בספק אם מייקל סיפר ללוטי ושתיהם צוחקים עליי. לבי התכווץ ואיבריי דיממו מהמחשבה הכואבת הזו , אני לא רוצה לקבל שנאה.
״פיזי ?״ קראתי , הרגשתי שאני מוכרח לדבר עם מישהו , מישהו שיאמר לי... זה בסדר. בדיוק כפי שהארי עשה. אבל הייתי צריך תמיכה נוספת , אם כי אני מפחד שפיזי תשפוט אותי , היא כה טהורה שאני בטוח שזה יגרום לה להיגעל מאדם כמוני , גבר שאוהב גבר זה רע. כולם פה מתייחסים לזה כאל מחלה כלשהי , ואני רק מפחד יותר שיגלו את זה עליי
״כן ?״ פיזי ענתה
״מה דעתך שנצא לסיבוב בחוץ ?״ שאלתי , לוטי הרימה את מבטה בבלבול מהטלפון בעת שאמא חייכה , פיזי נראתה מבולבלת כמו לוטי
״אתה קונה לי סוכריות גומי ?״ היא שאלה , חייכתי והורדתי את ראשי
״למה ?״ שאלתי
״כי אני רוצה ! חוץ מזה אתה היחידי שמקבל כסף מאבא , תפסיק להתקמצן ותקנה לי״ היא אמרה , צחקתי
״בסדר״ אמרתי , היא לקחה את הצלחות למטבח והמתנתי , עיניה של לוטי עדיין היו עליי , אז הסתכלתי עליה
״למה אתה רוצה להסתובב איתה ?״ לוטי שאלה
״לוטי !״ אמא נשמעה כועסת ״אני חושבת שזה נחמד זמן בילוי בין שתי אחים. אני אוהבת את זה. תדבר איתה הרבה על ישו״ אמא אמרה לי.
״כמובן״ אמרתי בחיוך אבל כרגע בפעם הראשונה זה זמן רב לא חשבתי על ישו. פיזי יצאה מהמטבח וחייכה אליי , קמתי מהכיסא והלכתי איתה לדלת ״להתראות !״ קראתי לפני שיצאנו , פיזי נאנחה והביטה בי
״קרה משהו ?״ היא שאלה , כאילו וכבר יכלה לדעת. בלעתי רוק וזייפתי חיוך
״אני רק הייתי צריך קצת לצאת... את יודעת״ אמרתי בשקט. צעדנו פשוט בלי לדעת לאן , רחובות די ריקים , שמחתי שריק כי לא אהבתי לפגוש באנשים.
״נראית די עצוב בארוחה״ היא אמרה
״אני...״ התחלתי אבל שהסתכלתי עליה רק דמיינתי את המבט המאוכזב , את השנאה שאקבל , וכמעט נשברתי.
״הי , מה הבעיה ?״ היא שאלה , כל המילים הפכו לגוש ענק שתקוע בגרוני ואז התפייחתי והסתרתי את פניי ״ל-לואי אלוהים אדירים מה קרה ?״
״אני לא מסוגל...״ פלטתי , יבבה חלשה נפלטה מסוף גרוני והדמעות עלו והרטיבו את עיניי
אני צריך אותו.
״אולי נוותר על סוכריות הגומי״ היא התולצצה וזה גרם לי לצחקק , משכתי באפי והבטתי בה , שיחררתי נשיפה חונקת , היא תפסה את הזרוע שלי וליוותה אותי לעבר הספסל ״תדבר איתי״
״אני מפחד פיזי...״ לחשתי והסתכלתי לעיניה הירוקות , היא נראתה דואגת ״בבקשה אל תשנאי אותי״
״למה שאשנא אותך ? לואי אתה אחי הגדול אני אוהבת אותך״ היא אמרה וחיבקה אותי , וזה לא דבר שקורה הרבה. מבין כל האחים לפיזי אני הכי קרוב אבל זה לא שאני מדבר איתה על כל דבר , אני חושב שאני קרוב אליה יותר מאל לוטי ומייקל רק בגלל שהיא לא חוטאת למיטב ידיעתי.
״אני חטאתי״ לחשתי כמעט ללא קול , היא הסתכלה עליי בסקרנות ״אני עשיתי דבר נורא״
״הרגת בחור דתי כפי שאמא ואבא טענו ?״ היא שאלה כבדיחה וזה גרם לקרח להישבר , צחקתי ומחיתי את דמעותיי תוך כדי
״אני לא טהור״ אמרתי בשקט
״לואי מה אתה מנסה לומר ?״ היא שאלה בשקט , נשמתי עמוק והשפלתי את מבטי , לבי דפק חזק והתכווץ
״אני חטאתי... אני טעיתי בשבועיים האחרונים כלכך ואני לא יודע למה אבל אני כלכך מפחד״ קולי חנוק וסירב להישמע ״אני מפחד שהאל כועס״
״זה בגלל שמייקל עזב ?״ היא שאלה ומיד הנדתי בראשי ״אבא חושב שאתה מדרדר בגלל העזיבה של מייקל מהבית״
״התנשקתי עם מישהו״ אמרתי במהירות. היא הסתכלה עליי באותה הבעה , כאילו וזה... שום דבר. אבל היא לא יודעת שזה נשיקה עם גבר.
״גם אני״ היא אמרה ונבהלתי
״את חטאת ?!״ התפרצתי
״ה-הי ! תירגע זה היה באמת או חובה !״
״פיזי אלוהים אדירים !״ הסתרתי את פניי , היא צחקקה ותפסה את ידי
״לואי זה בסדר... זה רק נשיקה״ היא אמרה
״אני אמור להתנזר ! מה עם ההפיכה לכומר ו- פיזי חטאתי אני מרגיש כלכך רע״ אמרתי בשקט , אני לא מסוגל לתאר את ההרגשה. זה כמו שיאסרו עליי לעשות משהו ואז אני עושה אותו ונהנה ממנו. כמו ללכת שעות בשמש , לאחר מכן לראות מים ויאסרו עליי לשתות מהמים. אבל אני אשתה. אני לא יודע איך להסביר זאת , הפרתי את ההתנזרות כי התפתיתי , התפתיתי לקול הצרוד , לחיוך עם הגומות , לזוג עיניים ירוקות. התפתיתי.
״פיזי אני... אני גיי״ אמרתי בקול צרוד , בלעתי רוק שהתקשה לעבור , פחדתי להביט בה , ידעתי שאני בנקודת השבירה שלי ואם אביט בה יש סיכוי לדמעות נוספות , לא אהבתי את זה שכל דבר יכול לפגוע בי , זה לא כיף. בגלל השקט פשוט הסתכלתי עליה אבל היא רק חייכה
״זה בסדר״ אמרה ולבי החסיר פעימה. כי זה בדיוק מה שדמיינתי בפנטזיה הכי פרועה שעברה בראשי , שהיא תגיד לי שזה בסדר. אבל היא צדיקה ! היא יודעת שזה אסור ! מדוע היא אמרה שזה בסדר ? דמיינתי את זה ? ״לואי אתה כלכך אידיוט״
״אל תנבלי את הפה״ אמרתי בשקט , היא צחקה ״נישקתי את הארי... פעמיים.״
היא חייכה , עדיין. ״ידעתי שאתם לא סתם חברים. ברחת מהבית בשבילו״
״איך זה בסדר מצידך ?״ שאלתי מבולבל.
״כי זה בסדר״ היא אמרה ברוגע. ״פעם עשיתי שיחה עם אבא שגרמה לי לפקוח את עיניי. זה מה שכולם אמרו לך... שאתה מוכרח לצאת לעולם ולעזוב קצת את הדת״
״אני חי בשבילה״ אמרתי בשקט
״אבל אתה לא צריך״ היא אמרה , ואף פעם לא קרה שלא הגבתי למישהו על משפט כזה. ״תשאל את אבא איך הוא התחיל לעסוק בדת , אולי זה יגרום לך להסתכל על הכל בצורה אחרת״
״אבא שונא בחורים כמוני״ אמרתי בשקט , היא ליטפה את שיערי כאילו אני אחיה הקטן או סתם ילד שמחפש נחמה
״אתה לא חייב לספר לו.״ אמרה
״אני חוטא״ אמרתי בפחד
״אתה לא״ היא אמרה ברוגע ״אז אתה והארי יוצאים ?״
״אני לא רוצה לדבר על זה״ מלמלתי והשפלתי את מבטי ״אתמול הכעסתי אותו...״
״לואי אתה לא צריך להרגיש רע לגבי עצמך.״ היא אמרה ״אתה לא צריך לתת לאף אחד לומר לך שאתה לא בסדר.״
״אני כלכך מפחד״ לחשתי
״אין לך סיבה. תעזוב את ההתנזרות ותצא לחיות את חייך איך שאתה מרגיש שנכון״
״אבל... זה מסובך״ נאנחתי ״לפני שפגשתי אותו החיים שלי היו מתוכננים. צעד אחר צעד. איך זה שהוא גרם לי להתבלבל ככה ?״
״כי אתה אוהב אותו״ היא אמרה בחיוך , לבי החסיר פעימה , אני מפחד מזה , אני לא יודע מה הכיוון שלי עכשיו.
״וויתרתי על הכל בשביל הדת.״ אמרתי והשפלתי את מבטי ״אין לי חרטה״
״זה נהדר״ היא חייכה ״אני שמחה שסיפרת לי את זה , באמת״
״פחדתי. חשבתי שאבכה״
״בכית-״
״התכוונתי ללבכות יותר״ קטעתי אותה והיא צחקה ״מה אני אמור לעשות עכשיו ?״
״די מוזר שאתה שואל אותי אני רק ילדה בתיכון״ היא משכה בכתפיה , אלוהים היא צודקת. ״תזרום עם זה , אל תעשה משהו שגורם לך להיות עצוב , תעשה מה שגורם לך להיות שמח.״
״הוא גורם לי להיות שמח...״ מלמלתי , אני אף פעם לא צחקתי עם מישהו. אף אחד לא באמת התייחס אליי , הרגשתי מיוחד איתו.
״אז תעשה אותו״ היא אמרה ואז פרעה את עיניה ״התבלבלתי ! הכוונה תהיה איתו !״
״ואוו איזה צליבה מוחית פיזי...״ מלמלתי והיא צחקה
״נחזור הביתה״ היא אמרה וקמה , הושיטה לי את ידה. תפסתי אותה וקמתי , אני שמח שדיברתי איתה. אני שמח שהיא לא כמוני , היא טובה יותר. אלוהים אדירים אבל אני עדיין ארגיש אשם... אצטרך להתרגל לטעמו המתוק של החטא.