Dear god - Larry Stylinson

Dear god - 41

ישבתי בספה שבביתו של הארי , הוא ומייקל הלכו לעבודה ואני לבד , אני מרגיש שאני מתחבא , מייקל לא יודע שאני פה... כופר ארור. כשתפס אותי פה בבוקר הוא אמר שאני לא יכול להישאר. איך אמר דבר כזה ?! אני בטוח שזה היה מאוד קשה לו לומר לי את זה כי הוא כלכך אוהב אותי , אני יודע את זה. נאנחתי וגלגלתי את עיניי לטלוויזיה ששידרה משהו , לעולם לא צפיתי בטלוויזיה בזמני הפנוי... אני שוב מרגיש את התחושה המוזרה של ההתרגשות , התרגשות בלעשות משהו בפעם הראשונה. לפני עשר דקות התקשרתי לנייל והוא אמר שיבוא , וכל רגע הטלפון שלי מצלצל , אמא אבא ופיזי לא מפסיקים להתקשר. אבל אני לא עונה , אין לי גם מה לומר. היי אבא , ברחתי מהבית כי ריתקת אותי ? זה מגוחך... אני לעולם לא בורח מהבית בגלל ריתוק , אולי הפעם ידעתי שיש לי אפשרות אחרת , גם אם היא לא קדושה , אני חוטא , וזה קשה לי , נולדתי דתי , נולדתי עם הערכים האלה והתכונות , זה קשה לשנות את זה פתאום. לעשות דברים שאני ידעתי שהם אסורים. אני לא יודע מה הסיבה האמיתי לזה שאני חוטא , אולי הרצון הזה של לעשות משהו שלעולם לא עשיתי או דמיינתי לעצמי , או שהארי... הוא הסיבה. חייכתי כשחשבתי עליו , הוא יחזור מאוחר כך שאני אשן לבדי במיטה שלו , לפחות הריח שלו נשאר שם. אני לא מאמין ששוב לא הייתי בכנסייה. נאנחתי ועצמתי את עיניי , אני מקווה שישו לא כועס. אולי אתפלל בשבילו לבדי ? לפתע דפיקות נשמעו בדלת ומיהרתי לקום , סופסוף לא אהיה לבד ! כשבאתי לפתוח את הדלת עצרתי את עצמי ולבי נחת , מה אם זה לא נייל ? אם זו לוטי ? או מייקל ?עמדתי על קצות אצבעותיי בשביל להציץ בעינית של הדלת אבל זה היה גבוה מדי. הידקתי את כפות ידיי בפחד , שוב דפיקות בדלת.
״מי זה ?״ שאלתי ושיניתי את קולי
״מה מי זה ?!״ שמעתי את נייל ושיחררתי נשימה. ״אני נסעתי עד לפה בשביל להיכנס ולא להישאל מי זה-״
״כנס״ פלטתי בזמן שפתחתי את הדלת ונכנסתי לבית. עצרתי והרמתי את מבטי אליו בחיוך קטן אבל הוא ירד במהירות כשראיתי שיש איתו בחור נוסף. ״אדון בחור , אני חושב שטעית בדירה״ אמרתי בשקט בשביל לא להישמע גס רוח.
״לא , זה ליאם״ נייל אמר בחיוך , השפלתי את מבטי ובלעתי רוק , טוב... הארי יהרוג אותי.
״התקשרת ואמרת שמשהו מוזר מתרחש בבית״ נייל אמר. צחקתי בשקט וצעדתי לספה , התיישבתי בה ורגליי מקופלות עליה
״כן , מסתבר שסתם נבהלתי , אזעקת שווא״ אמרתי והרמתי את ידיי בגיחוך ״ראיתי את עצמי וחשבתי ישו בא לביקור״ סיפרתי. לא הבנתי שזו הייתה מראה עד שהרמתי את ראשי והבנתי שזה אני. ראיתי את נייל וליאם מסתכלים על אחד השני.
״הוא רציני״ נייל אמר לו ואני חייכתי בתמימות. נייל הלך למטבח בחופשיות והשאיר את ליאם פה , לא הבטתי בו , התביישתי , אני לא טוב בלהכיר אנשים חדשים , מה אם הוא כופר מסוכן ? הסתכלתי על נייל שפתח את המקרר וחיפש אוכל , מניסיון אין שם דבר חוץ משתייה. ״אני מוכרח להסתלק מפה...״ נייל לחש לעצמו.
״לא !״ צעקתי ״אני לא רוצה להישאר לבד !״
״ממתי אתה מרים את הקול ?״ נייל גיחך וצעד אליי ״אין פה שום אוכל״
״אין מן חבר כנסייה אתה נייל ?״ נאנחתי והשפלתי את מבטי.
״חבר כנסייה טוב מאוד אם באתי הנה בגלל שקראת לי״ הוא אמר. ״איפה החבר הגבוה שלך ?״
״אנדי ?״ שאלתי בלחש והסתכלתי מסביב ״הוא בעבודה שלו״
״הוא עובד במועדון״ נייל אמר לליאם
״זה נהדר , נלך לשם״ ליאם אמר
״ה-היי אנחנו לא יכולים ללכת !״ עצרתי אותם במהירות , אני צריך עזרה מישו כרגע , אף אחד לא מקשיב לי פה ?! ״מייקל עובד שם.״ אמרתי וראיתי שליאם נראה כאילו לא מבין , אאלץ להסביר לו. ״מייקל הוא אחי , אני טהור מדי מכדי להיות במקום כזה. למרות שלאחרונה חטאתי מעט , אולי תופתע אבל... אני גיי״ אמרתי בנשימה אחת. זה כלכך מלחיץ לספר לאנשים את זה. הסתכלתי על ליאם שנשאר עם אותה הבעה. גלגלתי את עיניי , אני לא מאמין שאף אחד לא מופתע. ליאם אפילו לא מכיר אותי...
״אנחנו בשוק״ נייל פלט בשקט ובציניות. זה נחמד למען האמת... זה לא כמו שחשבתי שזה , כל הזמן הרגשתי כבול , כמו אסיר. אבל כשאני אומר את זה אני חופשי , חוץ מזה אף אחד לא שונא אותי על כך... בעיניהם זה נורמלי. ״קדימה מתנזר אחד , הולכים למועדון״
״אתה לא הקשבת ? מייקל שם״ אמרתי שוב.
״אולי אמצא נקבה״ נייל מלמל
״אישה״ ליאם תיקן אותו.
״כפי שאמרתי , נקבה.״ נייל אמר ואז הסתכל עליי ״קדימה הולכים !״ שתיהם החלו לצעוד לדלת.
״מ-מה ? חברים , אני לא יכול״ אמרתי תוך כדי שהלכתי אחריהם ״אם מייקל יראה א-״
״תשתחרר מזה ובוא״ נייל קטע אותי , כופר ארור...
״אני בא רק בגלל שאני מפחד להיות לבדי״ הדגשתי , כמובן שרק בשביל לפגוש את הארי , אני לא יודע , אבל מייקל שם ! אצליח להתחמק ממנו כמו הפעמים הקודמות.
אני מקווה.