ישבתי בספסל ממול הכנסייה של אבא , הם מתפללים עכשיו , אני מוכרח לקבל תשובות מאבא הפעם ! אני כועס ולחוץ , אני לא יודע מה להרגיש. במקום להיות עם הארי במוזיאון אני פה במשבר פנימי. אני שמח שהוא יכל להבין אותי ומכבד את זה במקום להגיד שזה שטויות. אני כלכך שמח שיש לי אותו. המשפחה שלי כלכך דפוקה... לוטי התעסקה עם סוחר סמים , מייקל בעייתי עם ההורים , אני גיי במשפחה דתיה , כולנו דפוקים. רק פיזי נראית כרגע הטהורה , אני מקווה שהיא באמת כך. כשראיתי כמה אנשים יוצאים מהכנסייה הבנתי שזה תום התפילה. הלחץ פעם בכל איבריי וקפאתי לשנייה , הייתי מפוחד קצת להיות פה. אני לא רוצה לדעת מה הנזירים יגידו אם ייראו אותי , קיימתי יחסי מין במנזר כנזיר. הם לא יודעים על זה כמובן , מבחינתם אני פשוט ברחתי. נשמתי עמוק , הכנסייה התחילה להתרוקן. הבטן שלי התהפכה מפחד , לא יצרתי קשר עם אבא מאז שיצאתי בפניו מהארון , מה ייקרה עכשיו ? שום דבר לא הולך להיות יפה בשיחה הזאת , אני בטוח. ראיתי את ארין יוצאת והיא צעדה הנה אך התעלמה ממני וישבה בספסל. הורדתי את מבטי אליה , לא יכול להיות בינינו קשר דם , היא לא אחותי. ״אני מצטער על אתמול״ אמרתי. היא לא הסתכלה עליי והעמידה פנים שלא שמעה , אני יכול להבין אם היא כועסת , השתמשנו בה , זה היה כמו לשחק בה במובן כלשהו , זה לא הולם. ״זה בסדר״ לבסוף אמרה והרימה את מבטה ״אני יצאתי עם הארי רק בשביל לגרום לאקס שלי לקנא , כמו שניצלתם אותי אני ניצלתי אותכם״ ״בכל זאת , זה היה מגעיל מצידנו״ אמרתי , היא הידקה את שפתיה ״זה בסדר״ אמרה. בלעתי רוק והסתכלתי לכנסייה , זה נראה שיש שם מספר אנשים , אני יכול להיכנס בשלב הזה. ״למה באת לפה ?״ ״אני-״ עצרתי את עצמי והסתכלתי עליה ״מה התכוונת במה שאמרת אתמול ?״ ״על מה אתה מדבר ?״ שאלה. ״אבא שלי הוא...״ לא הצלחתי לסיים את המשפט ולהסתכל עליה בכלל , זה נשמע נורא. ״אבא שלי , כן״ אמרה. נשכתי את שפתיי והעברתי את ידי במצח ״זה נחמד לשמוע״ אמרתי וגירדתי בקצה אפי , הסטתי את מבטי , אמא יודעת על זה ? תמיד שאני מתרחק מהמשפחה מופיע דרמה חדשה שמושכת אותי חזרה. ״טוב , יש לי שיחה לבצע עם הכומר״ ״בהצלחה״ אמרה והתחלתי ללכת לכנסייה , הידקתי את כפות ידיי הלחות ומחשבותיי רצו , הרגשתי לא שייך לכנסייה. בעבר זה היה בית שני עבורי , כיום זה מקום זר ומרתיע. נכנסתי וראיתי את אבא בבגדי הכומר מדבר עם שתי אנשים , החלטתי להיות בוגר ולנהל שיחה , אני מקווה שלא אסולק. שתי האנשים חייכו ולחצו את ידו ואז יצאו , רק אז אבא הבחין בי. ״מה אתה עושה פה ? שאל בקול די חלש. הוא פנה אליי כאילו אני זר , הרגשתי שהגוף שלי נדחק מכל הכיוונים וכל מה שאני רוצה היה לברוח , ממש לא רציתי להיות פה. ״אני מצטער אם זה זמן לא טוב״ אמרתי ובלעתי רוק , הסתכלתי עליו והיה לו מבט רציני , כמו תמיד. ״אתה לא רצוי פה״ אמר והסתובב ללכת ישר לכיוון הבמה , לבי נחת ושפתיי נפרדו ״אני הבן שלך״ אמרתי כמעט בחוסר אונים , עכשיו אני מבין איך מייקל הרגיש בעבר , איך זה להתמודד עם אבא כשהוא לא גאה בך אם אתה רוצה להיות מי שאתה. הוא לא אוהב אותי האמיתי , הוא אוהב אותי כשאני עושה כרצונו , כמו בובה על חוטים שלו. ״אתה לא הבן שלי , אתה אכזבה״ אמר בקול רם ועצר על הבמה והסתובב להביט בי. עיניו היו כמו מיליוני סכינים שנזרקו לעברי ותקפו את גופי , כל מילה שלו גרמה לי להיות מפוחד , להיפגע במהירות. לא הייתה לי שום הגנה. ״לא עשיתי דבר רע-״ ״אתה חולה בראש , לאהוב גבר זה לא דבר נורמלי !״ הוא צעק והיה כלכך בטוח בעצמו , הדמעות חנקו את גרוני ולקחתי צעד אחורה , הרגשתי מותקף , אפילו ישו לא יכול להגן עליי. ״זה כן״ אמרתי אך לא הרגשתי שאפשר להתגבר עליו , לא שאני כה חלש מולו ! ״אני לא מסוגל להאמין שאתה נעשית אדם כזה !״ צעק ועשה צעד קדימה , הלב שלי דפק חזק מפחד. ״נכשלתי בגידול שלך ! לעולם לא התחרטתי כלכך על שהבאתי ילד לעולם.״ ״אתה מודע למה שאתה אומר ?״ שאלתי , הוא מטורף , איך זה אפשרי לומר דבר כזה ? ״אני מודע.״ אמר , לא היה בעיניו שום רגש , הוא בן אדם ריק. ״הבאת לי רק רע בחיים״ ״הפסק״ פלטתי בחולשה ולבי התכווץ ״אתה מלא בחטא , איך יצאת כך מהחינוך שלי ? איך יצאת כלכך מעוות וחולה בראש-״ ״תפסיק !״ צעקתי עם דמעות בעיניי ״מה זה בכלל משנה ?״ שאלתי בקול רועד ובלעתי רוק שכאב בגרוני ״לפחות ארין יצאה ילדה מוצלחת , נכון ?״ ״מה ?״ שאל ונשמע מופתע ״בזמן שאתה מטיף לכולם על החטאים שלהם אתה החוטא הגדול מכולם !״ צעקתי והתקרבתי אליו עם אומץ ״אתה צריך להתבייש בעצמך-״ ״אתה לא תגיד לי דבר כזה !״ צווח עליי וגופי התכווץ אך לא הראיתי זאת. ״אני מתבייש בזה שבן אדם קר עם דעות כאלה הוא אבא שלי !״ צעקתי ״וכל הפעמים שריחמתי על זה שנשארת לבד בבית עכשיו אני מתחרט על זה. אתה תירקב לבד ! המשפחה שלך לא יכולה לסבול אותך !״ צעקתי. ״תיזהר במילותיך-״ ״לא אזהר !״ צעקתי ״לא אכפת לי מהדעה שלך או ממך ! התקדמתי בחיים שלי טוב מאוד מאז שעזבתי את הבולשיט הזה ואני שמח שאני לא חלק מחייך יותר. אל תגדיר את עצמך כאבא שלי , מבחינתי אתה אדם זר !״ הסתכלתי לתוך עיניו , הייתי מלא כעס , רעדתי ללא שליטה ״אני כלכך שונא אותך !״ ״מה קורה פה ?״ מישהו שאל וסיבבתי את ראשי , אחד הנזירים עמד שם. ״אז אם אני לא כמוהו אז אני כישלון , נכון ?״ שאלתי את אבא והדמעות עלו לעיניי , הנדתי בראשי בחוסר אמון והסתובבתי ללכת , הרגשתי שאני הר געש שעומד להתפרץ , בעוד רגע אפרוץ בבכי. נשכתי חזק את שפתיי , יצאתי מהכנסייה ומיהרתי ללכת , כפות ידיי רעדו , כאילו זה היה בשלבים ההתפרצות הזו , אני חלש מכדי לשלוט בזה. כשפניתי ולא היה איש התרסקתי בישיבה על ספסל רחוב והדמעות התפרצו ברגע בזמן שגבי רעד , התייפחתי בשקט ולבי התכווץ ודימם מבפנים , נשברתי. הסתרתי את פניי עם כפות ידיי הרועדות , הוא רק משפיל אותי ומוריד לי את הביטחון כל פעם מחדש ! הוא גורם לי לשנוא את עצמי , להרגיש שאולי אני לא בסדר. הדמעות הרטיבו את לחיי , הרגשתי כלכך חלש וריק. רק בכיתי ולא הצלחתי להירגע , זה כואב. לפתע זרועות נכרכו מסביבי והייתי מעט מבולבל אך בין רגע זיהיתי את הריח ואת המגע החם הזה , התקרבתי אליו ובכיתי כנגד החזה שלו , רעדתי , בכיתי כמו ילד קטן. ״אני שונא אותו הארי...״ פלטתי בין היבבות שלי , הוא חיבק אותי הדוק וליטף את גבי , הוא היה ההגנה שלי. ״מה אתה עושה פה ?״ שאלתי והסתכלתי עליו , הוא מחה את דמעותיי והתקרב לנשק את שפתיי , זה הרגיש שהוא גורם לפצעים שלי להחלים. אז אם אצטרך לעמוד שוב בפני אבא אדע ששום דת לא תספק לי את האהבה וההגנה שהארי מספק. ״לא הלכתי למוזיאון בסוף״ סיפר וליטף את פניי ברכות , הרגשתי שזה עלוב לבכות כך , אבל הוא לא יכול לשפוט אותי. ״ביקרתי קצת את ריי בכלא ובאתי הנה״ ״אני מצטער שאני ככה-״ ״זה בסדר לו״ קטע אותי בחיוך קטן ומנחם , התקרבתי חזרה לחיקו כי הייתי זקוק לחיבוק המגונן שלו. לבי פעם בחוזקה ובטני התהפכה , הוא אהבת חיי. ״אתה מתמודד עם זה , זה קשה , אף אחד לא הבטיח שזה יהיה קל. וכשקשה לך אני פה. תמיד , בסדר ?״ ״בסדר״ פלטתי ועצמתי את עיניי , נשמתי עמוק ושיחררתי , הוא הרגיע אותי. ״אני אוהב אותך הארי.״ אמרתי , הרמתי את מבטי ועיניי הצטלבו בשלו , כמו סכינים שפילחו את איבריי , התקרבתי וחיברתי את שפתיי לשלו לנשיקה קטנה ״אני גאה במה שאני בזכותך.״ ״ואני גאה בך״ אמר וגרם לחיוך קטן לעלות על שפתיי. הוא הופיע פה כשנשברתי , לא ציפיתי שהוא יהיה פה. כמו שאני המלאך שלו הוא שלי , הוא מחזק אותי ושומר עליי. אבאאומרשלאאשלחלגןעדן , גןהעדןשליזהפהעםהארי.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
