Dear god - Larry Stylinson

Dear god - 23

התפללתי עם שאר אנשי הכנסייה , כל רגע הסתכלתי מסביב והכל נראה כרגיל , רק שלוטי לא הגיעה היום. זה מאוד מאכזב אותי. לפתע האייפון שלי השמיע עוד צפצוף ולפי המבטים כולם הבחינו , אבל המשיכו להתפלל. אלוהים אדירים זו הפעם המיליון... בלעתי רוק והתפללתי כשאני עוצם את עיניי , רק מנסה להעמיד פנים שהצפצופים שנשמעים כל רגע הם לא ממני.
לאחר מספר דקות שהתפילה הסתיימה הרגשתי סוג של הקלה , התכוונתי לצאת אך אבא עצר אותי כשהניח את ידו בכתפי וסימן לי לבוא בעקבותיו , ידעתי שזה לא טוב. הלכתי איתו לצד מעט לחוץ
״תתבייש לואי״ הוא אמר ולבי נחת
״מדוע ?!״ שאלתי במהירות ובטעות הגבהתי את קולי , לא רציתי להיראות כמו חוצפן שצועק על אביו.
״אתה אף פעם לא מביא טלפון לכנסייה , מה זה צריך להיות ?!״ הוא שאל בכעס , בלעתי רוק והשפלתי את מבטי
״שכחתי אותו בכיס״ אמרתי בשקט ״אני מצטער״
״שזה לא יקרה שוב״ הוא אמר עם אצבע נוזפת , הנהנתי רק בשביל שישחרר אותי ואצא , אני באמת הרגשתי מעט רע ששמעו את הטלפון שלי באמצע התפילה , אבל אני לא יכול לחזור בזמן ולתקן את זה. יצאתי מהכנסייה ושלפתי את האייפון מכיסי , המון הודעות מהארי. חייכתי לעצמי ונכנסתי לקרוא.

׳בוקר טוב !׳

׳זין ! מייקל השאיר גרב אדומה בכביסה וכל הבגדים שלי פאקינג וורודים ! האח שלך אידיוט !׳

׳הוא גם לא השאיר חלב... שוב.׳

׳אני מקווה שאני לא מפריע במשהו׳

׳אתה פשוט לא עונה. אל תגיד לי שהתמלאת בחרטה בגלל ישו הזה׳

׳יש לשתות רק קולה... אני שונא קולה. ידעת שפעם קולה הייתה ירוקה ?׳

׳למה אתה לא עונה ?!׳

׳בכל אופן ממש משעמם לי , אני רואה חברים בטלוויזיה , רייצ׳ל ורוס יחד בפרקים האלה ?׳

׳תענה׳

׳לואי אני אזיין אותך אני נשבע׳

׳אני צוחק , תענה׳

׳תענה תענה תענה תענה׳