״רגע אתה ממהר !״ הארי צעק בזמן שהתקדמתי למוזיאון , הוא מיהר ועמד מולי בחיוך , לבי החסיר פעימה ״אני רוצה לראות מה עשית שם !״ אמרתי כמעט מתחנן ״בבקשה ?״ עשיתי פרצוף עצוב. ״זה אמור להיות מרגש , לואי לעזעזל איתך״ הוא אמר בתסכול ״זה רומנטי ? עיצבת פסל בדמותי ?״ שאלתי ״ל-לא״ אמר בבלבול , התכוונתי לעבור אותו אל המוזיאון אך הוא מיהר להחזיק את כל גופי וזה גרם לי לצחוק ״הארי תשחרר אותי !״ קראתי ״לואי זה- אתה מתפרע פה״ אמר בלחץ , הוא שיחרר את אחיזתו ממני והסתכלתי עליו , ובכן... אני חושב שהוא לא בטוח ביצירה שלו. ״המוזיאון אמור להיפתח שוב מחר , למה שלא נחכה למחר ?״ ״כי נסענו עד לפה״ אמרתי , הוא משתגע ? נשמתי עמוק , עמדתי על קצות אצבעותיי וחיברתי את שפתיי לשלו לנשיקה קטנה ורכה שגרמה לאיבריי לקרוס , שפשפתי את אפי בשלו וחייכתי , החלקתי את זרועותיי לעורף שלו ולבי פעם בחוזקה ״אני אוהב אותך״ לחשתי במטרה להרגיע אותו , הוא אחז באגני , נישקתי נשיקה נוספת לשפתיו והוא הפעם לא הרפה ממני , הוא נישק אותי כאילו היה זקוק אליי , הלשון שלו חדרה לתוך פי ונקשרה בשלי לפני שנישק אותי , הרגשתי שנשיקות כאלו אמורות לקרות רק כשאנחנו לבד , שיש בזה משהו אישי ואינטימי. נשענתי עם מצחי כנגד שלו וחייכתי , נשכתי את שפתיי והטעם שלו היה דבוק בהם , הסתכלתי לעיניו הירוקות ונפלתי להן. ״עכשיו נוכל להיכנס למוזיאון ?״ שאלתי וזקפתי את גבותיי ״אתה מפתה אותי בשביל לקבל את מבוקשך ?״ שאל ואז חייך ״כי זה עובד.״ ״טוב״ אמרתי בחיוך והוא הסתכל עליי כמו אדם שמרחף , רציתי לצחוק אך נשארתי בדמות הרצינית שלי וחייכתי בלבד. ״טוב...״ אמר ״קדימה״ אמרתי והוא הנהן באיטיות ״קדימ-״ ״הארי״ קטעתי אותו. הוא הוריד את ידיו ממני ותמך באגני ללוות אותי למוזיאון , הוא נשם עמוק בזמן שצעדנו לשם , התרגשתי , אני לא ידעתי איך אוכל למלא את הקיר אז השארתי את העבודה לו והוא מיד חשב על משהו. אני מאמין שמה שזה לא יהיה אני אוהב את זה , יש לו מוח יצירתי. עצרנו מחוץ לדלת והוא הוציא את המפתח מהכיס , הוא התכופף קצת להכניס את המפתח למנעול אך כל רגע היד שלו זזה. הוא פתח את הדלת והחזיר את המפתח לכיס שלו , הסתכל עליי עם ניצוץ בעיניו , חייכתי והוא החזיר חיוך ״אתה מוכן ?״ שאל , הנהנתי והוא פתח את הדלת לרווחה , חטף את הפרחים הצהובים מפלסטיק שהיו בכניסה והושיט לי , לקחתי בחיוך וחשתי את לבי הולם בחוזקה , פרחים צהובים לעולם לא יימאסו עליי. נכנסתי אחריו והדבר הראשון שעשיתי היה להסתכל לקיר השמאלי , עליו תמונות קטנות שלא יכולתי לראות מפה. צעדתי איתו באיטיות לשם ״מה זה ?״ שאלתי בשקט ״זה... זכרונות.״ אמר בקול חלש וצרוד , התמונות הקטנות היו במרחק מאחת השנייה. הלכתי לראשונה והבנתי שזה בכלל ציור יד , זה ממש טוב. ״אתה ציירת ?״ שאלתי ״כן , אתמול עבדתי על זה שעות , לא לקחתי הפסקה״ אמר , נשימתי נחתכה בגרוני ושפתיי נפערו , בציור הראשון יש שם שתי דמויות , אחד מהם ללא חולצה עם מגש משקאות בידו שנשפכו על הבחור שממולו. זו הפעם הראשונה שנפגשנו... חייכתי ועברתי לתמונה השנייה , שם זה שתינו יושבים בכיסאות הכנסייה , מאחורינו הכל כהה יותר , כאילו אנחנו היינו האור של המקום. כך זה הרגיש , אני זוכר את היום הזה כשהוא בא לכנסייה שביקשתי ממנו , התרגשתי שיש מישהו לצדי בכנסייה ואני לא לבד. המשכתי לציור הבא ששם ראו אותו עומד ליד המדרכה ומושיט יד למונית ואני מולו בביישנות ״ציירת את הרגעים שעברנו יחד...״ פלטתי , דמעות עמדו בעיניי והסתובבתי להסתכל עליו , הוא חייך. עברתי לציור הבא שבו הוא נישק אותי. מאחורינו ציור הגראפיטי שעשה בשבילי , אני זוכר את זה... עד כמה שנלחצתי התרגשתי כלכך. בציור הבא הוא היה מחופש לנזיר ומסביבנו המון נזירים נוספים , צחקקתי ונשכתי את שפתיי , בטיול הנזירים , עברנו רגעים משוגעים יחד. לאחר מכן היה ציור שאני מצלם אותו עירום , חייכתי בביישנות והמשכתי לציור הבא , אלה היו שתינו בצרפת , זה ציור יפה. זה היה היום הטוב בחיי , הרגשתי חופשי ואהוב , להיות איתו שם לבד היה מדהים... שם נתתי לו את גופי , עשינו אהבה. בציור הבא זה שתינו צועדים יחד לכיוון בית , זה כשחזרנו והתחלתי לשהות אצלו כי רבתי עם המשפחה. ״כל זה מדהים הארי״ אמרתי חסר נשימה ״תמשיך להסתכל...״ לחש. בציור הבא ראו אותי כנזיר , צחקתי ונשכתי את שפתיי , הוא שם לצידי ואני מביט בו כאילו הוא כל מה שחשוב , זה מה שבאמת היה. המשכתי וראיתי את המוזיאון , חייכתי חיוך רחב , האנדיון שלנו. זה היה מצוייר בדייקנות , כה יפה... המשכתי לציור הבא ולבי החסיר פעימה. בציור רואים אותי עומד ומסתכל על תמונות קטנות שתלויות בקיר , זה מה שאני עושה עכשיו... פחדתי ללכת לתמונה האחרונה , זה סוף ? נשמתי עמוק ועשיתי צעדים לתמונה האחרונה. בציור אני עומד ומכסה את פי עם שתי כפות ידיי , הוא כורע ברך ו... ״מ-מה... זה לא קרה״ פלטתי והסתובבתי , הוא כרע ברך וטבעת זהב בידו , לבי פעם בחוזקה כמכה שקרעה את גופי , דמעות עמדו בעיניי ושפתיי נפערו , ה-הארי... הוא הרים את ראשו להסתכל עליי וקפאתי בזוג עיניו הירוקות , כפות ידיי הלחות רעדו , כמעט קרסתי. ״אני אוהב אותך לואי״ לחש , הוא תפס את ידי ונישק אותה ״אני מצאתי את המלאך שלי והרגשתי שחיי הושלמו , אני... ללא ספק התאהבתי , התאהבתי בך ללא דרך חזרה , התאהבתי בזוג עיניך הכחולות והרכות , התאהבתי בכל חלק בך , אתה הדבר הכי טוב שקרה לי. אתה העולם שלי כרגע , תמיד , כל מה שיעבור בינינו לא יישנה את מה שאני מרגיש אליך... אני רוצה לבלות את שארית חיי לצידך , גם אם זה אומר ללכת לפאקינג כנסייה בימי ראשון...״ אמר , גיחכתי ודמעה זלגה במורד הלחי שלי , הוא הסתכל לעיניי והייתי קפוא ״אתה תתחתן איתי ?״ הלב שלי פעם כלכך חזק שהרגשתי שאפשר לשמוע אותו , הזמן עצר והמילים שלו הכו בלבי , הרגשתי שזה חלום , מ-מה... הוא רוצה אותי לשארית חייו. משכתי באפי וצחוק קטן נפלט מפי , הנהנתי מהר ומחיתי את דמעותיי , אלוהים אדירים. ״כן... כן הארי , אני אתחתן איתך.״
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
