הסתכלתי על התמונות שתלו והדרכתי את האנשים איפה לתלות כל תמונה , זה נראה מדהים , כה יפה ומיוחד ! אלוהים , אני אוהב את זה , כלכך נעים גם להיות פה. לא סתם , אפילו השירותים נקיים. הצבע גורם לתחושה מרגישה , השקט הזה נחמד. ״לואי ?״ קפצתי מבהלה מקולו של ג׳ייקוב , גלגלתי את עיניי והשפלתי את מבטי , אלוהים אדירים מה הוא רוצה ? ״מה ?״ שאלתי בנימוס והוא בא אליי ״אני חושב שהמוזיאון נראה טוב״ אמר , הארי תלוי כמעט בכל תמונה אז אני לא יודע מה לומר לו. ״תודה״ פלטתי , הוא הידק את שפתיו ״אני חושב שאתה כועס עליי מסיבה מפגרת-״ ״כמעט נישקת את החבר שלי״ קטעתי אותו ״הוא ניסה לנשק אותי. חוץ מזה זה קרה לפני המון זמן , למה אתה נתקע על זה ?״ שאל , ובכן ג׳ייקוב בחור נחמד ממה שיצא לי להכיר. אבל למה דווקא הוא ? אני לא יודע , אלוהים. הארי נאמן בהחלט , מה שקרה הייתה מעידה כי הייתי גס רוח. ״אני מפחד שאתה תקח אותו ממני״ קולי דעך וחשתי נבוך , אני נשמע אידיוט. ״יש לי חבר״ אמר ״אתה יודע את זה , אמרתי לך עוד בטיול מחנאות ההוא-״ ״עדיין , הארי לוהט וסקסי , מי לא היה רוצה אותו ?!״ שאלתי ״אני לא הייתי רוצה אותו״ אמר במשיכת כתפיים משכנעת , עכשיו הוא סתם גס רוח. ״יצאתם פעם״ הזכרתי כעובדה. הוא נאנח והעביר את אצבעותיו שהיו מלוכלכות קצת מצבע הגראפיטי. ״זה הייתה יציאה שונה ממה שאתה חושב , לא התנשקנו אפילו על הלחי !״ אמר ״זה היה כשרק יצאתי מהארון וניסיתי לקבל את עצמי , אז הוא עזר קצת״ ״איזו צליבה מוחית ג׳ייקוב...״ פלטתי והעברתי את ידי במצח ״ובכן אתה בחור נחמד , גס רוח שיצא עם חבר שלי בעבר אבל בחור נחמד״ ״כן ?״ שאל בבלבול ״אני חושב שמגיע לך התנצלות״ אמרתי והוא חייך והנהן ״אז הכל בסדר ?״ שאל והנהנתי בחיוך קטן ״נהדר. לא היה לי כוח לעוד מישהו שיתעלם ממני ללא סיבה״ ״להארי יש את הסיבות שלו...״ מלמלתי וגירדתי בקצה אפי , הוא גיחך וטפח על כתפי ״בסדר לואי , אני אחזור למטה לעזור לכולם-״ ״הארי שם ?״ שאלתי במהירות ״כן״ השיב בזמן שהסתובב והלך. דלת המשרד נפתחה ולוטי יצאה משם , לפי נחת ועיניי נקרעו לרווחה , מה לכל הצלבים היא עשתה שם ? ״ל-לוטי ?״ שאלתי בבלבול ״אין לך מספיק תמונות למצגת הארוכה והמדהימה שאני רוצה לעשות !״ אמרה בייאוש ״נגעת במצלמה שלי ?״ שאלתי בלחץ ״כן , מה הבעיה ?״ היא ענתה בשקט והרימה את כתפיה. יש שם המון תמונות לא הולמות של הארי ! ״שום בעיה״ גיחכתי וגירדתי בקצה אפי , בלעתי רוק ״התכוונתי לצלם את הארי היום״ ״אולי תצלם דברים נוספים ? תתלה פה גם ציורים או נופים ?״ שאלה , למען האמת זה מה שהתכוונתי לעשות , גם עכשיו הארי לא בכל התמונות , יש תמונות נוספות חוץ ממנו אבל אני מסכים שהרוב זה הוא. אני רואה אותו כהאומנות הכי יפה. ״רק התחלנו אל תדאגי״ גיכחתי , הלכתי למשרד והיא בעקבותיי ״אוכל לבוא איתך לצלם ?״ שאלה ומיד שללתי זאת ״לא״ אמרתי. ״למה לא ?״ שאלתי , עצרתי וגלגלתי אליה את עיניי ״כי לא אתרכז״ אמרתי , היא הסיטה את מבטה ״בעוד שעה אני אמורה בכלל לצאת אבל מה אעשה בשעה הזאת...״ מלמלה והתיישבה בכיסא המשרד , זה לא שאני לא סומך עליה אבל אין סיכוי שאתן לה להיות פה לבד. ״תעזרי לסדר את הקומה למטה״ הצעתי ״לא תודה , זה דורש מאמץ״ אמרה ״מתי אתם עושים את טקס הפתיחה ?״ ״אני חושב עוד יומיים. זה יהיה טקס מצומצם , את יודעת , משפחות חברים , פטריק בעל המקום לשעבר אולי המשקיעים- גם נג׳דידה וטרבר !״ ״הו... אני מבינה״ אמרה ״וזה יהיה פה ?״ ״אני לא יודע״ השבתי. ״איך אתה לא יודע ?! זה בעוד יומיים למען השם״ אמרה ופלטה נשימה ״אני אטפל בזה. זה יהיה פה , תביא שולחן לכיבודים ותדאג שהקיר השמאלי יהיה ריק״ ״הוא יישאר ריק להרבה זמן , אני לא יודע מה לתלות בו-״ ״ותדאג למקרן !״ קראה. נאנחתי בגלגול עיניים ״לוטי !״ שמעתי קריאה והרמתי גבה בבלבול , עשיתי צעדים לאחור עד שראיתי שמישהו עומד בפתח המוזיאון , אני חושב שזה החבר שלה , למען השם למה היא צריכה חבר ? מה אם הבחור הזה יינצל את אחותי הקטנה והתמימה ? היא רצה אליו וחיבקה אותו , זה עשה לי סחרחורת. ״ישו הצלוב...״ פלטתי ולקחתי מהמשרד את המצלמה , לאחר מכן נעלתי את הדלת והלכתי לכיוון המדרגות שמובליות לקומה למטה , הכל מוכן אני חושב. אני כלכך מתרגש לקראת הפתיחה ! שירדתי ראיתי את ג׳ייקוב וקלייר מסדרים כמה דברים ועמדות לציור , זאין החליט לא לבוא היום , והארי יושב ומסתכל עליהם בזמן שלועס מסטיק. איך זה לא מפריע להם ?! ״שלום לך...״ מלמלתי וצעדתי אליו , הוא זקף את גבותיו שהבחין בי ״תראה , זה שבוע וחמש ימים שאני לא מעשן״ אמר בחיוך כאילו זה משחק בשבילו. ״כל הכבוד הארי״ אמרתי ״אתה צריך להצטלם , פתיחת המוזיאון בעוד יומיים-״ ״בעוד יומיים יהיה שבועיים שאני לא מעשן״ אמר ״אני אפילו לא חושב על זה !״ ״אני רואה כמה אתה לא חושב על זה״ מלמלתי בציניות , אחזתי בידו בשביל לסמן לו לקום ״קדימה צריך להצטלם״ ״אני נראה נורא היום-״ ״תשתוק״ קטעתי את דבריו החסרי משמעות. הלכתי לכיוון הדלת שהארי צייר עליה פרחים צהובים , פתחתי אותה ובפנים הכל היה כלכך שונה מפינת הגראפיטי , גם ביקשנו שלא יוכלו לשמוע מפה רעשים , אני צריך שקט וריכוז כשאני מצלם. נכנסנו והארי סגר אחריו את הדלת. החדר רובו לבן חוץ מפינה הצבועה בירוק בשביל אפקטים מגניבים , יש פינה של אביזרים ודאגתי להשיג בגדים שונים לתמונות. הדלקתי את המצלמה ואז לקחתי כיסא עם משענת לשים ברקע הלבן , יש לי רעיון לתמונה מדהימה ! לקחתי מהאביזרים ספר שהיה ריק ולבן , לא היה כתוב בו כלום גם בכריכה , כשראיתי את זה מיד קניתי ! ״מושלם״ פלטתי , אני לא חושב שהארי נלהב מלהצטלם , הוא כלכך אדיש לגבי זה. לקחתי לבוש מתוחכם , חליפה שנראית יוקרתית ועניבה לבנה. זרקתי את זה להארי בזמן שחיפשתי דברים נוספים ״תלבש״ ״אני מתחפש לעורך דין ?״ שאל בציניות וגיחכתי. לקחתי משקפי ראיה והסתובבתי , הוא בדיוק החליף את המכנס , זה יראה יפה עליו. ״חשבתי לפזר עלונים על פתיחת המקום״ ״זה נשמע נהדר״ אמרתי בחיוך. הוא לבש את הג׳קט ואז עטף את צווארו בעניבה והסתכל עליי בבלבול ״איך לעזעזל אני קושר את זה ?״ שאל , גיחכתי ותפסתי את שתי קצוותיה , זה אמור להיות מסביב לצווארון החולצה לא הג׳קט. ״כל אחד אמור לדעת לקשור עניבה...״ מלמלתי בזמן שקשרתי בצורה מסודרת , חייכתי כשסיימתי וכשהבחנתי באיך שהוא בוהה בי לבי פעם בחוזקה ונשימתי נחתכה בגרוני. ״מה ?״ צחקקתי. ״שום דבר , פשוט אתה מדהים״ אמר בקולו הצרוד והרך שהכניע אותי. נישקתי נשיקה קטנה לשפתיו ואז נתתי לו את משקפי הראיה ״קדימה...״ מלמלתי וחשתי את לחיי האדומות , הסתובבתי ונשכתי את שפתיי , אני אוהב אותו. לקחתי את הספר הריק והושטתי לו , הוא לקח את זה והסתכל על זה ללא הבעה ״למה זה ריק ?״ שאל ״כי זה כל האומנות פה״ אמרתי , הוא הסתכל על הספר ואז עליי , נראה שהוא חושב שהשתגעתי. ״חשבתי שאני האומנות״ אמר גורם לי לצחוק ״תסדר את שיערך הדוק יותר״ ביקשתי , הוא הניח את הספר בכיסא ואסף את שיערו הדוק ומסודר ״תשב בכיסא ותפתח את הספר״ ביקשתי בקול שקט ״משהו מוזר קורה לך כשאתה מצלם״ אמר בזמן שישב וכשפתח את הספר גלגל אליי את עיניו ״גם העמודים ריקים. לואי כמה לעזעזל הספר עלה ?״ ״מ-מה ? אמרת שאני יכול לבזבז כמה שאני רוצה. הכל בסדר הארי , הספר לא יקר״ גיכחתי , הוא יצלוב אותי אם יידע שהספר עלה עשרים דולר. הוא סידר את משקפי הראיה על גשר אפו וזה קצת הצחיק אותי לראות אותו כך. כיוונתי את המצלמה לכיוונו ועשיתי פוקוס , הוא הסתכל על הספר בחוסר עניין. ״תיראה סקרן״ ביקשתי , הוא צמצם את גבותיו ונראה שקוע בספר , זה טוב. צילמתי פעם אחת וניסיתי לתפוס מספר זוויות. הכי קשה זה לבסוף למצוא תמונה אחת מכל הרבות שאני מצלם. ״יש לך מראה של אדם משכיל...״ התחלתי להגיד בזמן שהמשכתי לצלם ״אבל הרקע הלבן והספר הריק מראים אצלך ריקנות כלשהי , אתה מבין ?״ ״זה כמו אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו ?״ שאל ״בדיוק״ חייכתי ״התמונה מלאת רגש״ אמרתי והמשכתי לצלם ״זו העמדת פנים. כי אתה נראה משכיל שבעצם בספר אין ידע ואין רקע מאחוריך , אלוהים הארי זה מושלם״ הורדתי את המצלמה. חייכתי , הוא ממש נאה בחליפה , אלוהים... ״עכשיו תתפשט.״ ״תמונות עירום נוספות ?״ שאל והניח את הספר ברצפה ליד הכיסא , צעדתי אליו בחיוך והתיישבתי על ברכיו , נישקתי את שפתיו ופלטתי נשימה רכה לאחר מכן , חייכתי ונשכתי את שפתיי ״זה לא בשביל תמונה״.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
