Dear god - Larry Stylinson

Dear god - 24

הארי החנה את האופנוע ומיד ירדתי ממנו והורדתי את הקסדה , הבטתי מסביב , מעט חושש... שכונת הכופרים. אבל אני מוכרח להודות שבאור היום זה נראה פחות מרתיע. ראיתי מספר גראפיטי שמצוייר על בניינים , ולפי הסמיילי הקורץ הבנתי שזה בוצע על ידי הארי.
״אני מקווה שלא מלחיץ אותך לפגוש את המשפחה שלי...״ הוא מלמל תוך כדי שהכניס את הקסדות לאופנוע
״זה בסדר גמור״ אמרתי בחיוך
״זה לא פגישה רשמית אז אל תרגיש לחוץ״ הוא אמר , גיחכתי כי נשמע שהוא לא מקשיב לי
״הארי זה בסדר״ אמרתי בשקט , הוא הסתובב אליי ועיניו נעצרו בשלי , גורמות לי לאבד את האוויר.
״בסדר״ לחש ואז חייך ״בוא״ אמר והתחיל לצעוד לבניין , הלכתי בעקבותיו ולשנייה בחנתי אותו מאחור , שיערו כרגיל אסוף , הוא לובש חולצה שחורה פשוטה וג׳ינס שחור. הכל שחור. זה כמו מלאך המוות אלוהים אדירים אתפלל בשבילו. נכנסנו לבניין שבתוכו מדרגות ובצד מעלית , למרבה ההפתעה הוא המשיך אל המדרגות אבל לא התלוננתי והלכתי אחריו
״אתה עושה משהו הערב ?״ הוא לפתע שאל וגרם ללבי להחסיר פעימה , חייכתי לעצמי , נשמע שהוא מתכוון להציע לי משהו , לא ?
״אני לא עושה דבר״ אמרתי. הוא המשיך לעלות במדרגות ולא הסתובב בשביל להביט בי
״זה נהדר , בשעה אחד בלילה חשבתי אולי ש-״
״לא״ קטעתי אותו , אף פעם לא הייתי מחוץ לבית באחד בלילה , זו שעה כה מאוחרת
״אפילו לא הספקתי לשאול״ הוא אמר ונשמע מייואש , גיחכתי
״זה מאוחר בשבילי. אני יכול להיות איתך בשעות מוקדמות של הצהריים , לאחר התפילה , לפני ארוחת הערב״ אמרתי , הוא האט והסתכל עליי בגבות מצומצמות
״כמה זמן זה נותן לי ?״ הוא שאל , ניסיתי לחשב בראשי
״ובכן יש גם ארוחת צהריים״ גירדתי בעורף , הוא עצר במסדרון של חדר המדרגות , התנשמתי מעט , אני חושב שעלינו שתי קומות , זה המון.
״כמה זמן זה נותן לי ?״ הוא שאל שוב , בלעתי רוק , לא כלכך הרבה אני מניח...
״בדרך כלל אני הולך הביתה לאחר התפילה בכנסייה ועוזר לאמי בהכנות לארוחה״ סיפרתי ״כרגע אמי חושבת שאני בכנסייה ואבי חושב שאני בבית , שאני בעצם פה איתך-״
״כמה זמן לעזעזל זה נותן לנו ?!״ הוא שאל והפעם נשמע כאילו השתגע , צחקקתי והורדתי את הראש
״אני לא יודע הארי״ אמרתי , הוא נאנח
״אתה לא רציני...״ הוא גלגל את עיניו
״הי ! אני פה כרגע״ אמרתי , הוא חזר להביט בי
״כן , אבל לא נהיה יחד לבד״
״אז מה ?״ שאלתי , ראו שבלע רוק , הוא ליקק את שפתיו ואז משך בכתפיו
״מחר אתה יכול להבריז מהכנסייה ?״ הוא שאל. צחקתי בפניו ללא שליטה , הוא מתבדח ?!
״לא !״ אמרתי מיד
״מה... למה לעזעזל לא ?״ הוא שאל ושילב את זרועותיו
״אתה רוצה שישו ייכעס עליי ? מה עם אבא שלי ? חוץ מזה לוטי לא באה לפעמים כך שלא בא לי להצטרף לשאר אחיי הכופרים״ אמרתי והרמתי אצבע בתקווה שזה ידגיש את דבריי.
״נהדר. אז לא ניפגש יותר לעולם״ אמר בכעס והסתובב להמשיך ללכת , גלגלתי את עיניי והלכתי אחריו
״אתה יודע למה אני מתכוון״ אמרתי , הוא נעצר והסתובב חזרה להביט בי
״כל מה שאני מבין ממך זה שאתה מוצא תירוצים ללא לפגוש אותי״ הוא אמר
״מה ? אני אתמול אמרתי לך שאני רוצה לבלות איתך ו...״ עצרתי , בלעתי רוק והשפלתי את מבטי , ניסיתי למצוא רעיון שיוציא את שתינו בסדר. ״אני יודע !״
״מה ?״ שאל
״תבוא מחר לכנסייה״ הצעתי בחיוך , אבל לא נראה שזה הלהיב אותו , מבטו ריק. אולי לא ביקשתי כמו שצריך ״בבקשה ?״ הוספתי.
״בפעם האחרונה שהייתי במקום המוזר הזה כולם נתנו לי מבטים מוזרים״ הוא מלמל , גיחכתי והורדתי את ראשי
״לבשת שחור קודם כל... לא שזאת בעיה , בכנסייה של אבי כולם די קיצוניים שם , יותר מדי אולי. חוץ מהכומר ומהנזירים אף אחד לא לובש צבעים כהים״ הסברתי , הוא גיחך בזלזול ״ברצינות״
״לא יכול להיות בגלל הבגדים שלי-״
״אתה כופר , רואים את זה עליך ממבט ראשון. חוץ מזה איחרת״ הצבעתי עליו
״בסדר״ אמר , הסתכלתי עליו וחיכיתי שימשיך , אבל הוא פשוט הביט בי. לבי הלם בחוזקה ובטני התהפכה ממבט קטן מלא תשוקה מייסרת , בלעתי רוק וניסיתי להדחיק את הרגש הלא מוכר
״בסדר מה ?״ לבסוף שאלתי.
״אני אבוא לכנסייה״ אמר , זה מילא אותי באושר ! מי יודע כמה טהור הוא יהיה בזכותי ?! ״ואני לא אומר סתם״
״רק אל תשב לידי , זה לא ימצא חן בעיניי אבא שלי״ אמרתי , הוא צחק והרים את גבותיו במהירות , לבי החסיר פעימה , לא הצלחתי לפענח את מבטיו.
״אני בהחלט אשב לידך״ הוא אמר , המשיך ללכת ועלה במדרגות לאחר מכן. נראה שהוא מתגרה במזל.
״אני הזהרתי אותך״ אמרתי ועליתי אחריו במדרגות
״אני עוד אפתיע אותך. ולאחר מכן אתה בא איתי ולא נשאר בכנסייה המזויינת ה-״
״הארי בבקשה״ קטעתי אותו , זה ממש הכעיס אותי לשמוע אותו מדבר כך על כנסייה. אבל הצלחתי למחול לו בשקט. הוא משך בכתפיו והמשיך ללכת אל הדלת הראשונה , הסתכל עליי לפני שפתח את הדלת וסימן לי להיכנס בעקבותיו , הייתי לחוץ. בלעתי רוק ונכנסתי איתו. הסתכלתי לכיוון הסלון ובספה הייתה בחורה עם בטן היריון ולידה עוד מישהי יותר קטנה , נערה. מהמטבח יצאה מישהי עם כיסא גלגלים והנחתי שזו אמו , הארי הלך קודם אליה וחיבק אותה עם נשיקה על הלחי , חייכתי חיוך קטן , הנערה עם השיעור החום רצה אליו בחיבוק וצעקה כמה שהתגעגעה אליו , אולי זו אחותו. נשכתי את שפתיי והשפלתי את מבטי , זה מוזר... הם מתחבקים וגם נותנים נשיקות על הלחי , הם צוחקים עם אחד השני ומחייכים בהתרגשות , אני לא מכיר את זה. הארי הסתכל עליי וסימן לי לבוא , צעדתי אליו וחשתי מובן להיות ליד אנשים שאני לא מכיר
״זה לואי״ הוא אמר וראיתי שחייכו אליי , אבל בעיקר הסתכלו על הארי והחליפו מספר מבטים , אלוהים אדירים זה מרגיש מביך. לפתע בחור אחד יצא מאחד החדרים וצעד להארי
״אנחנו יוצאים ?״ הוא שאל את הארי
״כן , בזריזות כי אני עובד בערב״ הארי אמר , ורק עכשיו ידעתי שהוא עובד היום. הוא לא סיפר לי , אולי הייתי צריך להבין בעצמי כשאמר לי שנצא באחד בלילה. אני לא אוהב את העבודה שלו , אבל אני לא יודע אם יש לי את הזכות לדבר על זה... אני לא רוצה שיביטו בו בעיניים חוטאות ואולי... אני מתכוון , מה אם הוא יתפתה ? לבי התכווץ לשנייה והשפלתי את מבטי , אני לא רוצה שהוא יבלה בנוכחות אנשים שיחשקו בו
״קדימה״ הארי קרא ויצא מהבית , יצאתי איתו ועם הבחור הנוסף ״הו , ג׳ייסון זה לואי. לואי זה ג׳ייסון בעלה של אחותי ג׳מה״ הארי הכיר בינינו , הסתכלתי על הבחור עם השיער השחור והחיוך שחשף שיניים לבנות , חייכתי בנימוס וירדתי במדרגות איתם , אני חושב שאני מעדיף להיות עם הארי לבד. הארי האט ונראה שבשביל להיות בקצב שלי , ג׳ייסון היה מלפנינו והיה די שקט. לפתע ידו של הארי הונחה בגבי התחתון ונרתעתי כי אני לא רגיל למגע , לבי הלם בחוזקה והסתכלתי עליו מעט מבוהל בזמן שלו היה חיוך לא מוסבר , סגרתי את פי ובלעתי רוק
״תתקרב אליי״ לחש , נשכתי את שפתיי בחיוך.
זה חטא.
לבי צנח כשהתקרבתי אליו והרשיתי לו לאחוז באגני כך , הרגשתי לחוץ , זה לא היה מגע רגיל , לא כמו כיף בין חברים טובים או סתם חיבוק. זה היה מגע של יותר. והרשיתי לו... זה רע כי אהבתי את זה , הצלחתי לטעום את הטעם של החטא , והתמכרתי אליו.