Dear god - Larry Stylinson

Dear god - 72

״הארי !״ שמעתי את מייקל אך המשכתי לישון , הוא חייב להפריע לי לישון ?! ברצינות לעזעזל איתו... ״הארי מישהו בא אליך״
״תכניס אותו...״ פלטתי בלי לפקוח את עיניי
״מה ? זה שליח״ מייקל אמר ונשמע צמוד לדלת שלי. פקחתי את עיניי וראיתי שלואי ישן מולי ונראה כה רגוע ושליו , ליטפתי את פניו ונישקתי את המצח שלו לפני שקמתי , התמתחתי בדרכי לדלת ויצאתי במהירות , מייקל הסתכל עליי ובא אחריי עד לדלת , דלת הבית פתוחה ועמד שם שליח עם דף ומעטפה גדולה
״אתה הארי סטיילס ?״ השליח שאל והנהנתי , הייתי לבוש רק בבוקסר אבל לא הפריע לי , אני רק התעוררתי אז שלא יצפה ממני להתלבש כי זה לא מנומס או משהו , זה הבית שלי אז אעשה מה שארצה. ״יש לי משלוח עבורך״ אמר והושיט לי מעטפה די גדולה , לקחתי אותה והסתכלתי עליה בבלבול
״מה זה ?״ שאלתי , המעטפה חומה , לא הזמנתי כלום...
״אני לא יודע , אני פה רק בשביל להביא לך את זה״ השליח אמר , הוא הושיט לי דף ועט ״תחתום בבקשה״ ביקש וחתמתי , הוא חייך הודה לי לפני שהלך. סגרתי את הדלת והסתכלתי על המעטפה , ניסיתי להבין מה יש בה.
״טוב אחי אני יוצא״ מייקל אמר וטפח על כתפי , חייכתי עד שיצא מהבית. פתחתי את המעטפה  וצמצמתי את עיניי כשהסתכלתי פנימה... כסף. כסף מזומן אבל זה לא מעט , יש פה יותר מדי כסף
״מה לעזעזל...״ פלטתי בבלבול , התעסקתי עם השוק השחור ואני לא יודע ?! אני בהחלט לא ההארי סטיילס הנכון. אלוהים... לפתע שמעתי מהחדר את הטלפון שלי מצלצל , צעדתי במהירות לחדר ושנכנסתי לואי עדיין היה ישן. לקחתי את האייפון שלי ולא היה רשום מספר , זה מספר חסוי. מה לעזעזל קורה פה ? עניתי והצמדתי את האייפון ללחי
״הלו ?״ שאלתי
״אני מדבר עם הארי ?״ קול מוכר שאל ולבי החסיר פעימה , זה פאקינג מתיחה או משהו ?
״מי זה ?!״ הרמתי את קולי עד שלואי התעורר משינתו , הוא הסתכל עליי בעיניים חצי פתוחות
״תירגע״ הבחור מהקו השני גיחך ״אני אוליבר״
״מה ?!״
״מי שקנה מלואי טומלינסון את התמונות , מצטער אם השעה מוקדמת בשביל זה״ אמר. אז זה הכסף ? למה רשום את שמי ? ״חתמנו על חוזה״
״בסדר...״ מלמלתי והקשבתי
״העתק של החוזה נמצא בתוך המעטפה. אשמח אם תציץ בה״ אמר בגיחוך , הורדתי גבה בבלבול ״ואל תאחר.״ הוא ניתק.
״מ-מה ?״ שאלתי בשקט בבלבול , הנחתי את האייפון בשידה וחיפשתי במעטפה דף שאמור להיות החוזה
״מה קרה ?״ לואי שאל , התעלמתי וחיפשתי את החוזה עד שלא היה לי כוח והפכתי את המעטפה שהכל ייפול למיטה , ראיתי את החוזה מקופל ופתחתי אותו במהירות ובלחץ. ״הארי מה קרה ?״
״אני לא יודע״ אמרתי בשקט , קראתי את החוזה במהירות , עד שסיימתי ולבי נחת. אני חתמתי על זה באותו יום שלואי היה שם , אני מכרתי את עצמי לחבורת אנשים בלי לדעת , אני... שיט , זין ! אני מחוייב למשהו שאני לא יודע עליו !
״הארי מה זה ?״ שאל בשקט
״מה היה בחוזה שחתמת עליו ?!״ שאלתי בכעס כי כרגע לא יכולתי לשלוט בגוון קולי
״הם שכרו אותי להיות הצלם שלהם , סיפרתי לך״ אמר בתמימות. פלטתי אנחה כעוסה ורעדתי מרוב כעס
״אתה קראת לפני שחתמת ?״ שאלתי
״לא הוא הסביר לי בוודאות על מה אני חותם-״
״אתה מכרת אותי לואי !״ צווחתי ״איך לעזעזל אתה לא קורא ?! זה פאקינג חוזה !״ צעקתי עליו.
״הארי תירגע-״
״אני לא פאקינג ארגע ! הבן זונה הזה כתב לי להיות בעוד יומיים בסטודיו שנמצא שתי ערים מפה ואצטרך להיות שם ארבע עשרה שעות ! מה לעזעזל נדפק אצלך ?! איך לא קראת את זה ?!״ צווחתי , לא שלטתי בעצמי ״אני שייך למישהו שמנסה למרר לי את החיים ! בן זונה מזדיין הוא חושב שהוא יתעסק איתי ?!״
״ה-הארי״ לואי גמגם. הלב שלי דפק כלכך חזק מהכעס , הוא לא יודע עם מי הוא מתעסק.
״אלוהים אלוהים אלוהים״ העברתי את אצבעותיי בשיערי ״אני לא מאמין שלא קראת את החוזה״
״אז נבטל אותו״ הוא אמר. נאנחתי והסתכלתי עליו
״אי אפשר לבטל חוזה. לעזעזל... מה אני אעשה ?! אני לא מתכוון לעבוד אצל איזה זין״ אמרתי ונראה שלא אהב את השפה הגסה שהשתמשתי בה אבל לא יכולתי להתאפס כרגע. ״החיים שלי נהרסו״
״לא הארי זה רק חוזה״ הוא אמר. הוא לא שמע את השיחת טלפון שלי עם הבחור , מי שזה לא יהיה יש לו משהו נגדי. הוא הציע הכי הרבה כסף בשביל שלואי יילך אליו , פאק עכשיו זה ברור לי למה הוא העלה את כמות הכסף.
״מי זה הבחור הזה ?״ שאלתי
״אוליבר שמו , אני לא יודע-״
״איך הוא נראה ?״ קטעתי אותו , אני לא יודע אם אני מכיר אוליבר
״הוא צעיר עיניים בהירות ודקות... אני לא יודע הארי , זה משנה ?״ הוא שאל , הידקתי את כפות ידיי בכעס
״אני אפרק לבן זונה הזה את הצורה״ יריתי בכעס
״שאלתי אותו אם אני מכיר אותו כי הוא היה מוכר ו... הוא סיפר שהיה בכנסייה בעבר״ הוא אמר. לא האמנתי כי זה לא יכול להיות , הוא בטח שיקר על לואי , אני לא יודע מי זה , אולי זה קשור למשולשים ? נשמתי עמוק ושיחררתי , הסתכלתי על לואי וניסיתי כרגע לשכוח מזה , זה בוקר ואני צועק עליו... נפתור את הבעיה של החוזה הזה מאוחר יותר. ואם הבחור אוליבר הזה לא יסכים לבטל את החוזה איתי אני אפרק לו את הצורה.
״איך ישנת ?״ שאלתי בשקט והתיישבתי במיטה לידו
״אני בסדר , תודה״ הוא חייך במתיקות וחשתי את לבי הולם בחוזקה
״למה כל הכסף נשלח אליי בכל אופן ?״ שאלתי בבלבול
״כי זה מגיע לך״ אמר ״אתה שילמת על המצלמה , על הסטודיו , אתה נתת לי כלכך הרבה. אני לא צריך כסף״ אמר. אני עדיין מופתע שמישהו הסכים לשלם כלכך הרבה על תמונות... אני יודע שיש אנשים עשירים שמבזבזים המון כסף על סתם תמונות , אבל מה שקנו מלואי זה תמונות שלי , זה מוזר... זה יותר מדי.
״בסדר״ פלטתי ״לעזעזל... מצטער על קודם״
״זה בסדר״ אמר בחיוך קטן.
״תתלבש , אנחנו הולכים לבקר את האחיין שלי״ אמרתי וקמתי מהמיטה
״יש לך אחיין ?״ הוא שאל בבלבול
״ג׳מה ילדה כשהיינו בצרפת-״
״נכון !״ הוא קרא בחיוך ״איך הם קראו לו ?״
״פיטר״ אמרתי בחיוך , אתמול בלילה ג׳מה שלחה לי תמונה שלו , הוא כלכך חמוד.
״אלוהים אדירים זה מרגש !״ אמר בחיוך רחב וקם , חייכתי והורדתי את הראש , לא באמת יכולתי לשכוח מהחוזה המזויין כי מה שכתוב שם בלתי ייאומן , אני אמור לעשות מה שהם אומרים לי. אני לא מתכוון לדגמן בשביל בני זונות מוצצים , אני לא אתן למישהו לומר לי מה לעשות.
כשלואי השיג את החופש שלו אז שלי נלקח.