Dear god - Larry Stylinson

Dear god - 96

״אולי בחמש בצהריים״ אמרתי להארי שדיבר איתי בטלפון
״חמש בצהריים...״ הוא נאנח מהקו השני , חייכתי וראיתי שאני קרוב לבית של סבתא , רציתי לבלות קצת עם המשפחה היום. הסטודיו די קרוב לביתה אז חשבתי שאלך מיד לאחר מכן. לא חשבתי לעצמי שהארי יהיה כלכך מודאג לגביי , אבל זה מחמיא לי.
״אתה יכול לבלות עם חבריך , הרבה זמן לא היית איתם״ אמרתי
״אני יודע״ פלט בשקט ״טוב , שתבוא יש לי הפתעה בשבילך״
״הפתעה ?״ שאלתי בחיוך , מה ההפתעה ?! אני נורא מתרגש !
״כשתבוא , לו״ הוא אמר , נשכתי את שפתיי וניסיתי להעלות בדעתי מה זה יכול להיות. אין לי שמץ של מושג. ״טוב , אמרנו בארבע אתה בא-״
״בחמש״ קטעתי אותו
״מה ? שלוש ? בסדר , נראה אותך בשלוש״ אמר. צחקתי ועצרתי כשהייתי ממול הבית
״להתראות הארי״ לחשתי לטלפון
״כן , עד שלוש״ אמר ״להתראות.״
ניתקתי את השיחה והרמתי את מבטי לבית , הלכתי לדלת והרגשתי מעט לחוץ , אני יודע שאמא פעם קודמת קיבלה אותי כמו שאני אבל אני לא מאמין שהיא מרגישה שלמה איתי , אני מתכוון בטח משהו בזה כן מפריע לה. אלוהים אדירים... נשמתי עמוק ודפקתי בדלת , אני מקווה שהן בבית ולא באתי לשווא. הדלת נפתחה ולוטי הייתה מולי , לובשת גופייה לבנה רחבה וטרנינג שחור , שיערה אסוף ופניה נקיות מאיפור לשם שינוי.
״זה רק אתה...״ היא גלגלה את עיניה ונכנסה חזרה לבית , היא גסת רוח כלפיי.
״באתי לבקר , הייתי קרוב וחשבתי למה לא ?״ שאלתי בחיוך ונכנסתי אחריה
״אמא וסבתא לא בבית״ היא אמרה , סגרתי את הדלת אחריי , לוטי נעצרה ושילבה את זרועותיה בזמן שהסתכלה עליי ונתנה לי הרגשה שאני לא רצוי.
״אז באתי לבקר אותך ואת פיזי , את לא שמחה ?״ שאלתי , היא נראית אדישה. לא נפגעתי , אני רגיל ללוטי , היא ככה מאז ומתמיד.
״פיזי במטבח , אני הולכת לחדר אל תבוא״ אמרה תוך כדי שהלכה למסדרון , בלעתי רוק והלכתי למטבח , היא גסת רוח יותר מדי. עצרתי בפתח המטבח וראיתי את פיזי יושבת בכיסא שבפינת האוכל הריק , היא הסתכלה על תמונה של מריה הבתולה. האם היא מתפללת ? לא רציתי להפריע , הייתי קצת מבולבל כי חשבתי שפיזי עזבה את זה לגמרי. בעבר שנתקלתי בקושי מסויים ישבתי במיטה והסתכלתי על התמונה של ישו , אבל היום כשאני צריך מישהו אני מיד פונה להארי. לפתע היא הסתובבה עם ראשה באיטיות וכשראתה אותי זקפה את גבותיה
״לואי , מתי באת ?״ שאלה בחיוך וקמה לחבק אותי , חייכתי אליה , נחמד לראות שלפחות מישהי אחת שמחה שאני פה.
״ממש הרגע״ סיפרתי ואז הסתכלתי לתמונה של מריה ״התפללת ?״
״סוג של , אני חשבתי על אבא למען האמת. אתה יודע מה איתו ?״ שאלה ונראתה מודאגת , גם אני לא ראיתי אותו זמן רב.
״לא. אבל אני בטוח שהוא בסדר פיז , אין לך סיבה לדאוג״ אמרתי ברוגע והיא שלחה חיוך
״אז ספר לי מה איתך״ אמרה וישבה באחד הכיסאות וסימנה לי לשבת לידה , חייכתי וישבתי בכיסא ליד בזמן ששילבתי את זרועותיי על השולחן
״הכל נהדר״ אמרתי בפשטות
״אתמול מייקל בא הנה והיה עם לוטי , שמעתי קצת מהשיחה שלהם והבנתי שהוא רב עם החבר שלך , זה אמת ?״ שאלה , שלא תזכיר לי , אלוהים.
״אמת. הוא גילה עלינו והשתגע״ אמרתי בתסכול ״אני לא יודע מתי אוכל לראות אותו ולשוחח איתו על כך , אני לא רוצה שייכעס״
״אין לו זכות לכעוס , אלה החיים שלך״ היא אמרה כמובן מאליו ״הו , שכחתי להציע לך לשתות משהו ! בעצם אתה יכול לקחת בעצמך , זה הבית שלך , אתה צמא ?״
״לא , תודה״ צחקקתי. לפתע שמעתי מהצד צעדים אז הסתכלתי ונדהמתי לראות את לוטי מלווה בחור לדלת , הם אמרו לאחד השני כמה דברים לפני שהיא נישקה אותו , לבי נחת והתעצבנתי מלראות שמישהו כך מנשק את אחותי הקטנה , היא כלכך תמימה ! לוטי פתחה את הדלת והוא יצא , כשהיא סגרה אחריו היא הבחינה בי ובפיזי מסתכלים
״מה ?״ שאלה בזלזול ״תתעסקו בעניינים שלכם״ אמרה והלכה לכיוון המסדרון.
״פיזי...״ מלמלתי והסתכלתי עליה חסר מילים
״אל תופתע. הם יוצאים כבר שנה , שמו מרטין״ אמרה , איך לא ידעתי על זה ?! רציתי לומר כל מיני דברים על כמה שהיא חוטאת אבל ידעתי שאני לא טוב יותר. אבל היא רק בת שבע עשרה !
״אמא יודעת על זה ?״ שאלתי
״כמובן״ פיזי אמרה
״את חושבת שהם עשו מעשים אסורים ?״ שאלתי עם חשש שהיה ברור בקולי
״לואי״ פיזי צחקה והסתירה את פניה , כנראה ממבוכה לדבר איתי על זה. ״אני יודעת שכן.״
״אלוהים אדירים״ פלטתי והעברתי את אצבעותיי בשיערי , עכשיו אני מבין את מייקל. אלוהים אני מבין את הכעס שלו כלפי הארי כלכך. המרטין הזה היה עם אחותי הקטנה , כופרת ארורה ! אתפלל בשבילה.
״אל תיראה כלכך מודאג , הוא בחור טוב״ פיזי אמרה , אני בספק. החלטתי פשוט ליהנות מזמן האיכות עם אחותי הקטנה ולא לדבר על לוטי , אתעניין במצב שלה בלימודים , איך היא מרגישה , כי אני לא יודע מתי אבוא לבקר שוב.