חתכתי ירקות במטרה להכין ארוחת בוקר לי ולהארי. הוא עדיין ישן כי אתמול הוא יצא עם חבריו לצייר גראפיטי. אתמול היה יום כיף , ניתנה לנו האפשרות לרכוש את המוזיאון , פגשנו את נג׳דידה וטרבר ושתינו מיץ גזר ! שדרך אגב הארי אמר ׳זה לא רע׳. זוהי התחלה מצויינת. מחר יום ראשון ואני במתח עם עצמי , אני רוצה ללכת לכנסייה אבל אני לא יודע אם אלך לכנסייה של אבא או לכנסייה אחרת. איזו צליבה מוחית... הכנסתי את חתיכות העגבנייה לקערה ולקחתי לאחר מכן מלפפון , לפני שחתכתי אותו הסתכלתי אם החביתה מוכנה אך נשאר לה זמן. לעולם לא הכנתי אוכל , זה כלכך מוזר לי. אני מקווה שהארי יאהב את זה. זמזמתי מנגינה תוך כדי שחתכתי את המלפפון , התחלתי לחשוב על פתיחתו של המוזיאון , על איך נעשה את זה... עד כמה שאני אוהב לצלם את הארי אני לא אוכל לצלם אך ורק אותו. אצטרך דוגמנים נוספים , אצטרך למצוא אומנות , אני לא יודע מה אצלם... קומה אחת של תמונות וקומה אחרת של גראפיטי , זה שילוב שלא מתחבר אבל כשחושבים על זה זה מושלם. לא אספר למשפחה שלי עד שזה ייקרה , נעשה אירוע פתיחה ענק , אני בדיוק כמו הארי מוכן להתחייב לזה. מי חשב שאגיע לנקודה כזו בחיים שלי ? איפה הימים שהייתי מתפלל לישו שמשהו ייקרה בחיי ? אני לא מאמין שכמעט הקדשתי את כל חיי לדת. אני עדיין מאמין בדת ומכבד , אני אפילו לפעמים מתפלל אבל אני לא רוצה להחמיר עם זה. הוספתי את חתיכות המלפפון לקערה ועירבבתי , לאחר מכן מיהרתי לקחת מרית וללכת למחבת , הפכתי את החביתה ונרתעתי לאחור כשקפץ עליי שמן , אוכל גס רוח ! לפתע שמעתי את הדלת נפתחת ומיד הסתובבתי , מייקל נכנס ואחריו נכנסה סטייסי עם לוטי. בשם ישו , מה האחות הגסת רוח עושה פה ? ״בוקר טוב לואי״ מייקל אמר בחיוך , לא ציפיתי ממנו לומר לי בוקר טוב , הוא כלכך נחמד אליי לאחרונה. מאז שדיבר עם הארי. ״בוקר טוב״ סטייסי אמרה גם וחייכה , הו... ממנה בכלל לא ציפיתי , אני הייתי בטוח שהיא שונאת אותי. ״בוקר טוב״ אמרתי בתמימות ״תרצו שאכין לכם חביתה ?״ שאלתי מנימוס. ״בדיוק אכלנו בחוץ , אבל תודה בכל זאת״ מייקל אמר והלך לחדר , סטייסי ולוטי נשארו ולא ידעתי אם להסתובב ולהעמיד פנים שאני מתעסק באוכל או להמשיך לעמוד כך בלי לומר דבר. ״מה שלומך ?״ סטייסי שאלה , כשהיא כרגע כה נחמדה אליי זה נותן לי רגשות אשם לגבי זה ששנאתי אותה , לא היה לי מעט כבוד כלפיה. ״אני בסדר , תודה״ אמרתי בשקט וחייכתי חיוך קטן , בלעתי רוק והשפלתי את מבטי , למה אני תמיד נקלע למצבים כה מביכים ? לפתע מישהו בא והרמתי את מבטי , לבי החסיר פעימה כשראיתי שזה הארי. הוא לבוש רק עם בוקסר ושיערו מבולגן , עיניו מצומצמות ושפתיו יבשות. לבי פעם בחוזקה ונשימתי נקטעה בגרוני ״בוקר טוב״ אמר לסטייסי וללוטי לפני שהמשיך אליי , חייכתי והוא כרך את הזרוע שלו מסביבי ונישק לראשי ״ובוקר טוב לך״ לחש. ״אני מכין לך ארוחת בוקר״ אמרתי בקול שקט ובחיוך קטן , הוא החליק את ידו לאגני והמגע שלו גרם לצמרמורת לעבור בכל גופי ״זה מריח טוב״ אמר , הרכין נשיקה לכתפי , צחקתי בשקט ״תודה״ ״אין בעיה״ אמרתי , הסתכלתי עליו ובגלל שהפנים שלו היו נורא קרובות זה גרם לי לצחוק והוא רק חייך , הוא נישק את שפתיי לפני שהסתובב אליהן ״ולכבוד מה אתן לבושות כלכך יפה ?״ הוא שאל. איך זה שהוא תמיד נשמע כאילו הוא מפלרטט ? ״יצאנו עם מייקל לאכול ארוחת בוקר״ סטייסי אמרה , הסתובבתי וראיתי שלוטי הלכה לסלון , התיישבה בספה והדליקה את הטלוויזיה. למה היא כלכך שונאת אותי ? השפלתי את מבטי , זה לא נחמד. מייקל יצא מחדרו לבוש בחולצה אחרת , הוא הלך לספה וישב לצד לוטי ואז סטייסי הלכה אליהם , ובכן... אני שוכח שהוא השותף של הארי ולא אני. ״הלוואי והיינו גרים לבד״ אמרתי בשקט והרמתי את מבטי אליו ״תכננו את זה פעם״ ״אני יודע , בנתיים נישאר כך. אנחנו כרגע צריכים לדאוג למוזיאון. או שאני יוכל לומר לאנדיון״ הוא התבדח אך לא חייכתי אפילו. ״בחייך לו...״ לחש וצעד אליי , ליטף את פניי במגע רך ומרגיע , הוא היה כמו קסם. ״אני לא מרגיש בנוח איתם״ אמרתי והשפלתי את מבטי ״איך לא ? הם המשפחה שלך״ אמר כמובן מאליו ״עם המשפחה אפשר להתנהג בצורה הכי מטופשת ולהרגיש עם זה בנוח״ ״לא עם המשפחה שלי״ גלגלתי את עיניי ״אתה היחידי שאני מרגיש איתו בנוח לגבי הכל.״ ״ברצינות ?״ הוא חייך , הוא לעולם לא שפט אותי. ״כן...״ אמרתי ועברתי אותו אל המחבת , לקחתי צלחת ועם המרית העברתי את החביתה לצלחת. הנחתי ליד הצלחת השנייה שעם החביתה ונשענתי עם ידיי כנגד השיש , לפתע הוא עמד לידי ופרע את שיערי וזה גרם לי לחייך ״זה נראה טעים״ אמר ״באמת ?״ שאלתי והסתכלתי עליו במעט התרגשות ״הכנתי את זה בעצמי״ ״אני יודע״ אמר , הוא הרים את הצלחת והריח , גורם לי להתרגש מזה שאהב את זה ״בוא שב איתי״ קרא והניח את הצלחת בשולחן האוכל הקטן שבפינת המטבח , הוא שם את הצלחת אוכל שלי ממול שלו וישב. נשכתי את שפתיי ולבי פעם בחוזקה , הייתי מאוהב חסר תקנה. לקחתי את הסלט והלכתי לשבת מולו , הנחתי את זה באמצע ונשענתי עם המרפק על השולחן והלחי שלי נמחצה כנגד כף היד שנשענתי עליה , הסתכלתי עליו , זה מוזר , אני מקווה שאני לא מוזר כרגע. ״אני אוהב אותך״ פלטתי ללא שליטה , כאילו הלב שלי דיבר כרגע. ״גם אני״ הוא חייך וחיוך התפשט על שפתיי , אכלתי מהחביתה שלמען האמת יצאה טובה , התגאיתי ביכולות המוסתרים שלי. ״מחר יום ראשון״ התחלתי להגיד ״אני רוצה ללכת לכנסייה״ ״בסדר״ השיב. הייתי מופתע שלא שאל בשביל מה או ניסה למנוע ממני ללכת , חשבתי שהוא מפחד שאתקרב לדת יותר מדי. אני חושב שעברנו את השלב הזה , התמסרתי לו מאשר לדת , זהו זה. ״מה דעתך שנלך לבית שלי מאוחר יותר ?״ ״לבית אמך ?״ זקפתי את גבותיי , למרות שכבר פגשתי אותה והיא נורא נחמדה זה תמיד מלחיץ אותי , יש לי חשש שהיא לא תחבב אותי מסיבה מסויימת. ״כן , בא לי להיות שם קצת״ אמר והמשיך לאכול בלי ליצור קשר עין. אני חושב שהוא עצוב בקשר לריי וכך כל המשפחה שלו... בזמן שלי שמח אז יכול להיות שלו עצוב. ״בטח , אני אוהב את הבית שלך״ אמרתי בחיוך קטן ״אני מקווה שאמא שלך אפתה עוגה״ ״אני בטוח שהיא אפתה עוגה״ הוא צחק , הסתכל עליי ועיניו לשנייה הבריקו , רק כשהביט בי. ״אתה תספר לגבי המוזיאון ?״ שאלתי ״היא לא תאמין לזה״ אמר עם חיוך שהבליט את הגומה העמוקה שלו ״זה עניין די רציני״ ״אני יודע !״ קראתי ״תדמיין אותנו מנהלים מוזיאון״ אמר ופרש את זרועותיו ואני הנהנתי ״אל תלחיץ-״ ״אתה יודע כמה גניבות יש במוזיאונים ?״ שאל והלחץ גבר , הייתי בטוח שהכל יהיה כלכך קל. ״אל תדאג , לא יהיה אצלנו משהו ששווה לגנוב״ קרצתי לו ״על תמעיט בערכו של החבר שלך״ אמר והצביע עליי באזהרה ״איך לעזעזל אתן למשפחה שלי לבוא למוזיאון לואי ?״ שאל בתסכול. ״מה הכוונה ? הוא יהיה מדהים !״ קראתי ״מדהים כן , אבל יהיו תמונות עירום שלי״ אמר. ״אל תחמיר את זה , אין בזה שום דבר גס. חוץ מזה פטריק לא נמצא בתמונות , הדבר הכי חשוף בתמונות היה הישבן שלך״ אמרתי בעדינות , טוב... אני לא הייתי מוכן שהמשפחה שלי תראה את הישבן היפה שלי , אמות אם ייראו אותי עירום ברצינות , איך הארי מאפשר את זה ? ״אמא שלי אוהבת אומנות״ סיפר ״באמת ?״ זקפתי את גבותיי , לא ידעתי על זה. ״כן״ הוא הנהן ״זו הסיבה שהיא לא כעסה על זה שאני מצייר גראפיטי , זה אומנות״ ״אמא שלך מגניבה״ אמרתי ואכלתי מהחביתה ״היא מקבלת אותך תמיד. משחיט רחוב ? בסדר מצידה. לעשן ולעבוד במקום שבו אתה בלי חולצה זה בסדר מצידה. אתה זוכר כמה זמן הייתי מרותק כשאמא שלי מצאה סיגריה שלך בחדר שלי ?״ ״ההורים שלך פשוט-״ הוא עצר את המשפט וכחכח בגרונו ״הם בסדר״ ״רצית לומר משהו אחר״ אמרתי בחשד ״לא לא , הכל טוב״ הרים את ידיו בכניעה. טוב אני יודע שהוא בטח לא מחבב אותם , כרגע אני לא כלכך בקשר עם שתיהם , אני לא מבין... אם גדלתי והחלטתי לעזוב את הבית אז לא צריך להתקשר ? רגע , עזבתי את הבית. אני לא חשבתי על זה כך אבל אני בעצם גר פה. ״בכל מקרה אם אמא שלך מבינה באומנות נוכל להתייעץ איתה לפעמים״ אמרתי ״בסדר״ הוא פלט ״אתייעץ איתה גם על הצילומים שלי״ אמרתי בשביל לבחון את תגובתו , הוא בלע את האוכל שבפיו ופרע את עיניו ״אתה צוחק״ אמר ״לא , אשמח לקבל ביקורת-״ ״תיזהר ממני לואי״ ״יש לי תמונות מדהימות שלך. כמו התמונה ביער... מדהים.״ אמרתי והמבט שלו גרם לי לצחוק , הוא הניד בראשו וחייך ״אתה בלתי ייאמן...״ מלמל ״אני מתלוצץ״ אמרתי , הוא לפתע אחז ביד שלי שעל השולחן וזה הפתיע אותי וגרם ללבי לפעום בחוזקה ״תודה על האוכל״ אמר בשקט , הסתכלתי לצלחת שלו וראיתי שהיא ריקה... כלכך מהר ? הוא נישק את כף ידי , חייכתי חיוך קטן , יש לו סגנון מיוחד ושובה , אני אוהב את זה. ״היה טעים״ ״וזה הפעם הראשונה שהכנתי״ אמרתי בהתרגשות ״באמת אהבת ?״ ״כן״ אמר עם חיוך ״תודה״ ״כמובן״ אמרתי בחיוך. זה לא מובן מאליו שיעריך את זה , במיוחד זה שנישק את כף היד שלי. הוא מראה כלפיי כבוד , גם באותו יום לאחר הטיול שעשינו עם הנזירים אז כשנכנס לחדרי דרך החלון הוא כרך ברך ונישק את כף היד שלי בשביל להתנצל , לא יכולתי לכעוס לאחר מכן. אני אוהב שהוא עושה את זה , זה מיוחד בעיניי , הוא באמת מכבד אותי.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
