Dear god - Larry Stylinson

Dear god - 31

עמדתי עם כל הנזירים , השמש הייתה כה חזקה וכל רגע סטיתי עם ראשי לראות אם הארי בא , הוא אמר שיבוא... קדימה כופר אחד. שילבתי את זרועותיי והשפלתי את מבטי , אתמול לא דיברתי איתו כל היום , כשהתעוררתי בבוקר מיהרתי לכנסייה ואיחרתי בפעם הראשונה בחיי. לא הספקתי לדבר איתו , אם הוא לא יבוא אני אכעס.
״לואי״ שמעתי את נייל ומיד הרמתי את מבטי , הצלחתי לשחרר חיוך שראיתי שהוא צועד הנה , הצעתי גם לו לבוא. הוא הסכים כי הרגיש שצריך להתרחק מהכל , זה נחמד.
״אני כלכך שמח שאתה פה״ אמרתי בחיוך , הוא חייך תוך כדי שהסתכל על הנזירים שעמדו במדרכה לידי וחיכו
״מי אלה ?״ שאל בשקט , שהזמנתי אותו כנראה החסרתי פרט קטן... שזה טיול עם נזירים
״חברינו מהכנסייה״ אמרתי בתמימות ובחיוך קטן
״אתה צוחק איתי״ הוא אמר ונשמע כועס ״לעזעזל איתך !״
״בחייך נייל...״ טפחתי על כתפו , הוא רק גלגל את עיניו ״אנחנו ניהנה״
״ממה ?! מלצפות בחבורת אנשים שמאוהבים באל שלהם ?״ הוא אמר בקול כך שחלק מהנזירים שלחו לו מבטים , אלוהים אדירים כמה מביך הוא...
״הארי יצטרף״ לחשתי לו בחיוך מתרגש , הוא זקף גבה
״מי זה הארי ?״ הוא שאל וכמעט לא האמנתי שלא זכר אותו !
״הגבוה שעובד בלובי״ אמרתי והוא פרע את עיניו
״הבחור הזה״ אמר ונראה שנזכר , הוא הסתכל עליי מוזר לרגע , הורדתי את החיוך באיטיות , אני נראה כופר ? רואים עליי שביצעתי חטא איתו ?
״מה ?״ שאלתי בשקט
״שום דבר אתה פשוט נורא מתרגש״ אמר במשיכת כתפיים ״לא אמרת עד עכשיו מילה על ישו... לא נזפת עליי על מצוות שאני לא מקיים״
״באמת ?״ שאלתי בגיחוך מזוייף
״ואתה נראה מלא חיים , אתה לקחת משהו ?״
״מה ?״
״אתה גם מביט לי בעיניים״ אמר , הוא אומר כל פרט שנראה לו שונה בי
״איפה אביט לך אם לא בעיניים ?״ שאלתי מבולבל
״בדרך כלל אתה מוריד את הראש״ אמר , הורדתי את גבותיי והוא חייך ״קרה משהו לאחרונה ?״
״לא !״ התפרצתי ״מה ? לא ! לא לא... רק תפילות ותפילות וישו שעיר , שום דבר נוסף״
״אני בטוח...״ הוא מלמל , הרגשתי כאילו רשום לי על המצח ׳חטא׳.
״היי״ שמעתי קול מוכר והסתכלתי הצידה , טרוי הנזיר היה מולי , חייכתי וראיתי שהושיט את ידו אז לחצתי אותה בנימוס
״מה שלומך ?״ שאלתי
״נהדר. אני מתרגש לקראות הטיול.״ אמר ואני פשוט הנהנתי , לא היה לי דבר להוסיף ״מה איתך ? אתה מתכוון להפוך לנזיר נכון ?״
״כן , בהחלט״ חייכתי
״אביך גאה בך , שמעתי אותו מדבר עליך המון פעמים״ טרוי אמר וזה גרם לי לחייך , נחמד שגאים בי...
״תודה״ אמרתי בשקט , הוא חייך לפני שהלך. ראיתי שהאוטובוס בא ונכנסתי ללחץ , איפה הארי ?! לפתע נזיר נוסף ניגש אליי והתכוון ללחוץ את ידי לחצתי את ידו וחייכתי , זה הנזיר ג׳וש.
״היי״ אמרתי בנימוס
״זה טוב לראות אותך פה לואי״ הוא אמר ואז טפח בקלות על כתפי לפני שהסתובב. שלחתי להארי את המיקום ורשמתי לו שעה אז למה הוא לא פה ?! הסתכלתי לשתי הצדדים ולא ראיתי אותו
״אני מרגיש שאני נמצא עם מפורסם״ נייל אמר ואני גיחכתי מדבריו , הנזירים התחילו לעלות לאוטובוס ואני שילבתי את זרועותיי במתח ולא הפסקתי להביט לשתי הכיוונים , ה-הוא לא יבוא לטיול ? ציפיתי להיות שם איתו. הורדתי את ראשי בעצב וחשתי את לבי נוחת , בלעתי רוק , אני לא מאמין לזה... לפתע יד נוספת הייתה מולי בשביל שאלחץ אותה וגלגלתי את עיניי לפני שחייכתי ולחצתי אותה , הרמתי את מבטי והחיוך ירד באיטיות , פשוט פרצתי בצחוק. הארי לבוש בבגד של נזיר , אלוהים אדירים ! חיבקתי אותו חזק אבל מיהרתי להתרחק בלחץ כשנזכרתי שכולם פה חושבים שהוא נזיר , כחכחתי בגרוני ולמזלי אף אחד לא הבחין בחיבוק הקצר חוץ מנייל המבולבל
״חשבתי שלא תבוא אני כמעט יצאתי מדעתי״ אמרתי , אני לא מאמין שהוא לבוש כמו נזיר , הוא צדק זה בהחלט מגוחך.
״אני עומד פה כלכך הרבה זמן ולא שמת לב אליי״ הוא אמר. צחקתי בשקט
״האוטובוס , בואו״ נייל אמר וצעד לאוטובוס , חייכתי אל הארי ועקפתי אותו אל האוטובוס , עליתי אחרי נייל וחיפשתי אחר מושבים , נייל נעצר כשראה מקום ליד אחד מהנזירים המבוגרים , הוא גלגל את עיניו והתיישב לידו בחוסר רצון. המשכתי ללכת לכיוון המושבים הפנויים ושהתיישבתי הסתכלתי על הארי , הוא די גבוה וזה גרם לו לבלוט
״תסלח לי , מי אתה ?״ אחד הנזירים עצר אותו וזה גרם לי להיבהל. אך למזלי הארי הושיט את ידו לנזיר בחיוך
״אנדי , שהאל יברך אותך״ הארי אמר וצמצמתי את עיניי. הנזיר לחץ את ידו ונתן לו לעבור , הארי חייך כשהתיישב לידי ואני צחקתי בשקט
״אנדי...״ לחשתי והסתכלתי לזוג עיניו הירוקות שפילחו את גופי מבפנים וגרמו לי לקרוס. ״מאיפה הבאת את השם הזה ?״ שאלתי.
הוא הרים את השרוול ובמפרק ידו היה צמיד שחור ועווה שעליו ברזל שחרוט בו השם אנדי. ״לפני חמש שנים אני חושב אני ואחי הקטן הלכנו לחנות ששם מוכרים צמידים שחורטים עליהם שמות״
״מי זה אנדי ?״ שאלתי במהירות , חששתי שזה חבר כלשהו שהארי מאוד אוהב , לא רציתי לדעת שמישהו נמצא בליבו.
״זה אני״ אמר בנשימה , הורדתי גבה בבלבול
״אתה הארי״
״כן״ הסכים , אני לא מבין אותו. ״העובד בחנות היה זקן וכשאמרתי הארי הוא שמע אנדי וזה מה שחרט בצמיד , לא רציתי לתקן אותו כי לקח לו הרבה זמן לעשות את זה אז פשוט הודיתי ושילמתי על הצמיד״
״זה נחמד״ אמרתי בחיוך קטן
״כנראה...״ מלמל ״איך לא שמת לב לצמיד לפני ?״
״אני לא יודע״ לחשתי , הסתכלתי על השרשראות שלו ועיקמתי את פי ״אני חושב שעדיף שתכניס את שרשרת ישראל שלך מתחת לחולצה כרגע״
״הו...״ הוא פלט והכניס את השרשרת לתוך החולצה השחורה , נשאר עם שרשרת הצלב. ואני מצטער , בכנות מצטער אבל הוא נראה מגוחך. אפשר לראות רק את פניו , אני אוהב להסתכל על השיער שלו... זה מגוחך. צחקתי והסתרתי את פניי
״מה ?״ הוא שאל והסתכלתי עליו שוב , זה גרם לצחוק שלי להתגבר ״מה קרה ? לואי תפסיק לצחוק״
למה חשבתי שיהיה נחמד אם הוא יהפוך לנזיר מתישהו ? אני לא מאמין שהוא התלבש כנזיר רק בשביל שיבוא הנה איתי. מי היה מסוגל לעשות דבר כזה ? אני מעריך את זה.
״מצפה לנו טיול ארוך״ אמרתי והוא חייך ומשך בכתפיו , נראה שלא אכפת לו , לא הפריע לו הידיעה שהוא הולך למקום לא נודע , הוא לא יודע בכלל לאן הולכים ! אלוהים אדירים הוא פשוט בא כי ביקשתי , ונראה שזו הסיבה היחידה שבא , בגללי.