Dear god - Larry Stylinson

Dear god - 58

צעדתי לצד הארי , החלטתי לחזור הביתה עכשיו. לא הפסקתי לחשוב על תירוץ לאן נעלמתי...
״הם התקשרו אליך ?״ הארי שאל , הרמתי את מבטי אליו
״רק פיזי התקשרה פעמיים״ סיפרתי ״הטלפון של אמי מקולקל אבל אבא שלי... טוב , אני מניח שהוא בכנסייה. השעה רק חמש בצהריים״
״לעזעזל יכולנו לבלות כל היום יחד״ אמר בתסכול וזה גרם לי לחייך , נשמע שהוא לא רוצה שאלך.
״יש לנו את כל הזמן״ אמרתי והתקרבתי לצידו , הוא כרך את הזרוע שלו מסביבי ונישק לראשי
״ואם אתגנב לחדר שלך הערב ?״ שאל , חייכתי ונשכתי את שפתיי
״הייתי שמח אבל נראה שאהיה מרותק וכל רגע ישגיחו עליי אז עדיף שלא״ אמרתי. הוא שתק ואני בטוח שרצה לומר משהו , שמעתי ממנו אנחה והוא הוריד את ידו ממני לאחר מכן. ״מה קרה ?״
״שום דבר , פשוט... זה מפגר״ אמר בלי להביט בי ״אתה לא צריך להיות מרותק אתה בן תשע עשרה״
״הארי אמרתי לך שאין לי מה לעשות בקשר לזה״ אמרתי
״אתה יכול להישאר אצלי״ הציע , ובאמת רציתי אבל זה מסובך כרגע.
״אני לא יכול...״ אמרתי ללא רצוני ״אני מוכרח להיות עם משפחתי״
״ברור...״ הוא מלמל , לא הסתכל עליי. תפסתי את ידו וחייכתי אליו
״ניפגש מחר״ אמרתי והוא חייך אבל אפשר לראות שאילץ את עצמי
״מחר... אי אפשר לדעת מה יהיה מחר.״
״עברתי על כל התמונות בזמן שהתקלחת והעברתי חמש תמונות לתיקייה אחרת כפי שביקשת , לתחרות הזו״ אמרתי. כלכך התרגשתי מהתמונות שיצאו , הוא נראה שם מדהים. ידעתי שלצלם אותו זו בחירה נכונה.
״ואחת מהחמש תמונות...״ הוא התחיל לדבר ״אחת מהן תמונת עירום ?״
״חשבתי שאתה שלם עם זה״ הצבעתי עליו
״כן , אני שלם אבל אם תנצח אז המון אנשים יראו את התמונה״ הוא אמר , אני לא באמת ידעתי מה לנצח בתחרות יתן לי , הוא לא מוכן לספר. ״פטריק אוהב פרטיות״
״תסלח לי ?״ שאלתי בבלבול , מי זה פטריק ?
״כן ?״ הוא שאל , עצרתי ושילבתי את זרועותיי , הוא הביט בי ונראה שלא הבין מדוע נעצרתי
״מיהו פטריק ?״ שאלתי בטיפת כעס. האם יש בחור שאני אמור לצלוב ?!
״זה הזין שלי״ אמר והמשיך ללכת. לבי נחת ולשנייה החוורתי , שמעתי נכון ? מיהרתי ללכת בקצב שלו ״אז מה אתה מרגיש לגבי ה-״
״אתה צוחק איתי ?!״ קטעתי אותו והוא הסתכל עליי בבלבול , כאילו אני המשוגע פה ״הארי אלוהים אדירים אתה קורא לאיבר מינך בשם ?!״
״כן , למה אתה לא ?״ הוא שאל והוריד גבה. בבקשה שהוא צוחק איתי.
נאנחתי וגלגלתי את עיניי ״אני אתפלל בשבילך״ אמרתי ״רצית לשאול משהו קודם״
״כן , איך אתה מרגיש לגבי התמונות״ אמר. נחמד שהתעניין , אני די בטוח שהוא לא באמת מתעניין בתחום הזה של הצילום , אבל הוא שואל לנימוס או משהו.
״אני אוהב את התמונות מאוד״ אמרתי בחיוך ״כל תמונה משקיפה דבר אחר״
״אני בטוח״ הוא מלמל ללא טון. ״המצלמה , שכחת אותה״
״לא , השארתי אותה בביתך בכוונה״ אמרתי
״למה ?״ הוא שאל וצמצם את גבותיו
״כי אם מישהו יראה אותה בביתי הוא לא יבין איך השגתי אותה. חוץ מזה התמונות שלך לא הולמות... אם אחת האחיות שלי תראה ?״ שאלתי ״כשאבוא אליך אשתמש בה״
״זה טוב , עכשיו יש לך סיבה נוספת לבוא״ אמר בקול מתגרה שגרם לחיוך להימרח על שפתיי , לבי הלם בחוזק
״אתה תהיה מחר בכנסייה ?״ שאלתי , רציתי שיהיה איתי שם. אני לא רוצה להיות לבד.
״אני... טוב , אם אתעורר בזמן״ קולו היה די חלש. ידעתי שאם אבקש ממנו הוא יבוא , אבל לא רציתי להציק לו עם זה. הוא עשה בשבילי יותר מדי שאני לא יודע איך אני אמור להודות לו על כך.
״בסדר״ אמרתי בחיוך קטן והורדתי את הראש.
״מה יהיה התירוץ שלך להורים על זה שלא ישנת בבית ?״ שאל ובכנות שאין לי מושג.
״אני לא יודע... אולי אגיד שלימדתי אצלך ונרדמנו מאוחר״ אמרתי , אבל הוא צחק.
״זה מפליל אותך , אף הורה לא יאמין לזה.״ הוא אמר ״אולי תגיד שישנת אצל נייל״
״מה ההבדל בינך לבין נייל ?״ שאלתי
״את נייל אבא שלך יותר מכיר , אם תגיד שישנת אצלי זה חשוד. הוא יחשוב שעשינו חטאים בחדרי חדרים״ הארי אמר. אני חושב שהוא צודק... ״פטריק בתקופת יובש״
״הארי...״ גלגלתי את עיניי
״מצטער״ פלט. תהיתי לעצמי מה עובר בראשו כשאנחנו ברגע אינטימי. האם הוא רוצה ממני יחסי מין ? ובכן , אני יודע שהוא מחכה איתי , אבל אם לעולם לא אהיה מוכן ? אני מרגיש שאם אעשה את זה אז כך אנתק לגמרי כל חיבור שלי עם הדת. זה החטא הכי גדול... ואני חשבתי שנשיקה זה מפחיד.
״לואי ?״ נעצרתי כששמעתי קול מוכר , הסתובבתי וראיתי את הנזיר רד. לבי נחת ודמי קפץ מבעד גופי
״הנזיר רד ! כמה נחמד לפגוש אותך״ אמרתי בחיוך , אבל בפנים הייתי לחוץ.
״מה אתה עושה פה ?״ שאל בבלבול , ראיתי את עיניו עוברות להארי ובוחנות אותו ״לא ראיתי אותך היום בכנסייה״
״הו נכון אני... הייתי כמובן אבל לא זה.״ אמרתי מהר עד שלא הבינו מה אמרתי ״אני מתכוון כמובן שהיינו בכנסייה , אבא של הארי גם כומר והלכנו לכנסייה שלו״ אמרתי תוך כדי שהצבעתי על הארי.
״הו... היית חסר״ הוא אמר ופשוט חייכתי בנימוס , נזיר נחמד. ״אני בדיוק חוזר מהכנסייה״
״זה נפלא רד״ אמרתי. השפלתי את מבטי ובלעתי רוק , אלוהים אדירים. הסתכלתי עליו וכרגע לא יכולתי לדמיין את עצמי כזה , נזיר.
״בסדר נערי , ניפגש מחר בכנסייה״ רד אמר וחייך לפני שהלך. הסתובבתי להארי והסתכלתי עליו בלחץ , הוא נראה כלכך רגוע , כאילו ונמצא בגן עדן !
״זה תירוץ טוב , אבא שלי כומר-״
״אתה צוחק איתי ?״ נכנסתי לדבריו ״אני שקרן גרוע !״
״אני האמנתי לך. ניסיתי להיזכר על מה אתה לעזעזל מדבר , יצאתי תמים לרגע״ אמר וזה גרם לי לצחקק ״כשאתה משקר יש משהו שמפליל אותך״
״מה ? ספר לי״ ביקשתי והמשכנו ללכת , הוא חייך
״לא , לא מספר לך״ אמר וכרך את זרועו מסביב לכתפיי , הרגשתי שזה טבעי ונורמלי. אפילו לא התעסקתי בזה שהגענו לשכונה הדתית וכולם פה מכירים אותי , בכל אופן אין אף אחד בחוץ אז לא אכפת לי ללכת מחובק איתו כך.
״אני מאוד מקווה שלא אקבל ריתוק״ אמרתי בשקט
״תתקשר אליי ברגע שתגיע״ אמר , חייכתי אליו והנהנתי. עצרתי מכיוון שכבר התקרבנו לבית
״אלוהים אדירים...״ פלטתי והתקרבתי לחיקו , הוא עטף אותי בין זרועותיו ולא הכרתי תחושה חמה כזו , רציתי להישאר כך. הוא נישק לראשי ושיחרר את אחיזתו ממני , הרמתי את מבטי אליו , באמת שנאתי ללכת ממנו. ״ניפגש מחר בכנסייה״
״כן.״ אמר בחיוך.
״תודה״ לחשתי בחיוך , הוא גרם ליומיים האלה להיות הזמן הטוב בחיי. התרחקתי באיטיות עד שהסתובבתי להמשיך לבדי לבית , נשכתי את שפתיי וסיבבתי את ראשי לתת בו מבט אחרון וראיתי שהוא מביט בי , חייכתי והסתכלתי ישר , הוא משגיח שאגיע לבית. כשהתקרבתי לדלת הכנתי את עצמי למיליון שאלות שלא אהיה מוכן אליהם. נשמתי עמוק ופתחתי את הדלת , כשנכנסתי ראיתי שאבא פה לשם שינוי , הוא ישב בספה ובהה בקיר , אבל אני יודע שהבחין בזה שנכנסתי למרות שהתעלם.
״היי״ אמרתי , אולי להקל על המתח הרב שהרגשתי. אבא לא הביט בי וזה גרם ללבי להתכווץ , הוא לא מתעלם ממני נכון ? בלעתי רוק והנחתי שזה לא הזמן לדבר , הוא אפילו לא צועק עליי... הם שמו לב שלא הייתי פה ? התכוונתי לא להתעכב על זה והמשכתי למסדרון , שמעתי דיבורים מהחדר הבא , חדרה של פיזי. המשכתי באיטיות והדלת הייתה פתוחה למחצה , פתחתי את הדלת וראיתי שפיזי ולוטי יושבות ממול אחת השנייה על המיטה ופיזי בוכה תוך כדי שמדברת אליה
״אלוהים אדירים פיזי מה קרה ?״ שאלתי במהירות ונכנסתי , לוטי קמה מהמיטה והביטה בי בכעס
״תצא מפה״ היא אמרה ולבי נחת
״למה היא בוכה ?״
״כאילו אכפת לך !״ פיזי צעקה ובא אליי , הופתעתי שצעקה... עשיתי משהו רע ?
״כמובן שאכפת לי-״
״אכפת לך רק מעצמך !״ היא צווחה , נעמדה קרוב אליי ועיניה הירוקות והרטובות הקרינו כעס רב ״אתה כלכך עסוק בלהיות עם החבר שלך ששכחת מהכל , יש לך חיים משלך , חיים יפים , אז למה שיהיה לך אכפת מהחיים של אחרים ?״
״על מה את מדברת ?״ שאלתי מבולבל
״על זה שאתה לא רואה שום דבר !״ פיזי צעקה
״ישו לעולם לא יסלח לך״ לוטי אמרה לי ולבי נחת
״אתה הרסת הכל״ פיזי יבבה והסתובבה חזרה למיטתה , נשימתי נעתקה בגרוני והמילים לא נשמעו , קפאתי.
״מה א-״
״צא מפה״ לוטי אמרה תוך כדי שדחפה אותי לכיוון הדלת ולא הספקתי לומר דבר לפני שטרקה את הדלת. הסתובבתי ללכת חזרה לסלון וראיתי שאבא עדיין יושב בספה באותה תנוחה , ראשו מושפל ועיניו עצומות , לא ידעתי אם הוא מתפלל לאל כרגע או שסתם חושב. משהו קורה כאן ? למה השולחן לא ערוך לקראת ארוחת הערב ? הסתובבתי חזרה לחדרי ולאחר שנכנסתי סגרתי את הדלת. התיישבתי במיטה והוצאתי את האייפון מהכיס , התכוונתי להתקשר להארי אך עצרתי את עצמי. הורדתי את מבטי באיטיות והנחתי את הטלפון לידי. פלטתי אנחה ונשכתי את שפתיי תוך כדי שהידקתי את כפות ידיי , מה קורה פה ? שאלתי את עצמי , פחדתי שמשהו לא בסדר , פחדתי שזה בגללי.