Dear god - Larry Stylinson

Dear god - 64

״לואי !״ שמעתי קריאות מבחוץ , הסתובבתי לצד השני של המיטה והשמעתי קול עייפות. ״לואי ארוחת הבוקר״
״טוב אמא רק...״ לא הצלחתי להמשיך את המשפט , המשכתי לישון.
״יש מיץ גזר טרי !״ אמא צעקה ועיניי מיד נפקחו
״מיץ גזר ?״ שאלתי בזמן שקמתי מהמיטה אל הדלת , סיבבתי את המנעול ופתחתי את הדלת , אמא עמדה בחיוך
״תתלבש ותבוא לשולחן״ אמרה והסתובבה ללכת לחדר הבא , לאחר מספר רגעים שמעו אותה קוראת בשמה של לוטי. סגרתי את הדלת והעברתי את אצבעותיי בשיערי , הלכתי לאייפון והיה לי שם הודעה מהארי.

׳אתה מוכן לטיסה שלנו לצרפת ?׳

לבי החסיר פעימה ועיניי נפערו , ל-לא... שכחתי מזה , אבל אני לא טס בכל מקרה. יש ארוחת בוקר כרגע ואז אלך לכנסייה עם אבא. כתבתי לו בחזרה

׳אין שום טיסה.׳

הנחתי את האייפון בשידה והלכתי לארון , לקחתי חולצה לבנה ומכנס ג׳ינס כחול , זרקתי אותם למיטה ופשטתי את החולצה שעליי. נאנחתי והתקרבתי למראה , יש לי כרס קטנה... עיקמתי את ראשי קצת , אין בי דבר מושך. אני מתכוון אני לא מבין את הארי , הוא כה טוב ויפה , למה שיבחר להיות עם מישהו דתי שבקושי נותן לו לגעת בו ? גלגלתי את עיניי והורדתי את מכנסיי , המשכתי להסתכל במראה והסתובבתי לראות פרופיל , הישבן שלי די עגול , אף פעם לא הסתכלתי על הגוף שלי , אף פעם לא היה לי אכפת אבל כרגע אני עם הארי ואני רוצה להרשים אותו. תפסתי את הכרס הקטנה ושיחררתי אנחה , זה לא כלכך מרשים... גלגלתי את עיניי והסתובבתי למיטה לקחת את הג׳ינס הכחול , לבשתי אותו במהירות ולאחר מכן לבשתי את החולצה הלבנה. לקחתי את האייפון לתוך כיסי כי אולי הארי ישיב בהודעה. יצאתי מהחדר והלכתי לשולחן האוכל שהיה מסודר , אבא ופיזי ישבו בשולחן ואמא עמדה בפתח המטבח , יש מתח שוב.
״קרה משהו ?״ שאלתי בשקט
״לוטי לא נמצאת בחדר״ פיזי אמרה. אלוהים אדירים לאן היא הלכה ? המשפחה במשבר והיא עסוקה בחייה ?! שתעשה משהו במקום לצאת כל היום מהבית ולא לחזור ! ש... אלוהים אדירים. טוב לא אכעס עליה , הרי גם אני עשיתי את זה , למרות שאני גדול ממנה אז זה לא הכי חמור.
״לואי , אוכל להתקשר אליה מהטלפון שלך ?״ אמא שאלה תוך כדי שנאנחה , הנהנתי ובלעתי רוק , הוצאתי את הטלפון מהכיס וראיתי את מבטו הכועס של אבא עליי בגלל שיש עליי את הטלפון אני חושב. יצאתי מההודעות שלי עם הארי והושטתי לה. היא נכנסה למטבח ואני נשארתי והסתכלתי על כולם.
״אני עוד אסלק אותה מהבית״ אבא פלט בכעס ולבי נחת , היא בת שבע עשרה בסך הכל ! הורדתי את מבטי ואז לבי נחת כשנזכרתי שתמונת הרקע שלי זה אני נושך את שפתיו של הארי.
״אלוהים אדירים״ פלטתי בקול חלש ורועד ומיהרתי למטבח , אמא נראית קפואה , כף ידה מכסה את הפה שלה והיא בוהה במסך. הלב שלי דפק חזק וכפות ידיי רעדו , לא היא- אלוהים , היא ראתה , אני כה אידיוט ! ישו הצלוב עזור לי , אמי ראתה את התמונה אני-
״בואו נתחיל לאכול בלעדיה !״ אבא קרא. אמא הרימה את מבטה אליי ואני בטוח שיש דמעות שעומדות בעיניה , לא... רק שלא תחמיר עם זה , מה אם תספר לאבא ? רעדתי ולא הצלחתי לנשום , החזה שלי התהדק. ״אתם באים ?!״ אבא קרא שוב.
חטפתי את הטלפון ממנה והסתובבתי במהירות לצאת מהמטבח אל שולחן האוכל , הכנסתי את הטלפון לכיסי וישבתי במקומי בראש מושפל , רעדתי בכפות ידיי ולא הצלחתי לנשום , אני חושב שפחדתי. זו אמא , היא יודעת ו... אם תחליט לספר לאבא ?! הרמתי את מבטי וראיתי שהיא בוהה בי ולבי נחת , אלוהים אדירים שתפסיק ! בלעתי רוק שהתעקש לעבור בגרוני והשפלתי את מבטי. שמעתי את אבא מתחיל בתפילה לישו אבל לא הייתי מרוכז , הרגשתי את עיניה של אמא עליי , היא בטח שונאת אותי. אסולק מהבית ואהפוך לשמועה הגדולה ביותר של הנזירים , אכזבה נוספת מאמא עכשיו... אני גיי , וזה מי שאני.
לאחר דקות ארוכות מלאות בשתיקה סיימנו את הארוחה , לא העזתי להרים את ראשי כל הארוחה... רציתי לברוח מפה.
״אתה לא בא ככה לכנסייה״ אבא אמר בשקט והרמתי את מבטי אליו , איך ככה ? מה ? מה קרה איך ככה ?!
״מ-מה ?״ קולי רעד וניסיתי להירגע
״עם טלפון. בכנסייה מתפללים לא משחקים״ אמר. הנהנתי וקמתי ממקומי , הלכתי לחדר ושנכנסתי אליו סגרתי את הדלת , הצלחתי לנשום לרווחה והרגשתי שאני עומד לקרוס. ראיתי יד על עדן החלון ואז את הארי קופץ פנימה ומטפס
״בדיוק בזמן״ פלטתי בקול חנוק והלכתי אליו באיטיות , כשנכנס לחדר הסתיר את ידו מאחורי הגב אבל כרגע זה לא מה שהתעסקתי בו ״אמי ראתה את התמונה שלנו , היא יודעת עלינו , אני...״ לא הצלחתי לדבר , רעדתי בכל גופי. לפתע הוא הוציא מהגב שלו פרחים צהובים והושיט לי. הרמתי את מבטי אליו , לבי הלם בחוזקה ונשימתי נקטעה בגרוני.
״מגיע לך לקבל את הפרחים הצהובים שתמיד חיפשת״ אמר בשקט. לקחתי את הפרחים והתבוננתי בהם , הם יפהיפיים.
״מאיפה השגת ?״ שאלתי כמעט ללא קול
״יצאתי עם האופנוע מחוץ לעיר״ סיפר. התבוננתי בו חסר מילים , הוא עשה בשבילי הכל , השלים את החסר שלי , נתן לי כל מה שאי פעם רציתי ויותר מכל הוא נכנס לחיי. הפך אותם לדבר הכי טוב שיש. ופה בבית אני תמיד בפחד , אני רוצה לברוח.
״טסים לצרפת״ אמרתי בנשימה אחת , עמדתי על קצות אצבעותיי ונישקתי את שפתיו
״ר-רגע מה ?״ הוא שאל בבלבול , חייכתי
״אנחנו טסים. כמה זמן יש לנו להגיע לשם ?״ שאלתי בלחץ , אני לא ארזתי כלום. הסתובבתי לחפש תיק אקראי שאקח לפחות בגדים. הטיסה היום !
״מה גרם לך לשנות את דעתך ?״ קולו נשמע עמוק וצרוד
״אם זה מה שאני רוצה אז למה שאתן למשפחה שלי להרוס את זה ?״ שאלתי וקולי היה חלש ״טעות אחת קטנה והם ימחקו אותי , אני לא הבן שלהם יותר״
״חשבתי שאתה רוצה לשפר את מערכת היחסים שלך עם המשפחה״ אמר. למה הוא שואל ? חשבתי שישמח כשאגיד שאני בא.
״אני מוותר״ אמרתי , לקחתי תיק לבן שאיתו הייתי הולך לבית הספר בעבר , הלכתי לארון ומילאתי את התיק בגדים אקראים ״אף אחד מהמשפחה שלי לא נתן לי פרחים צהובים״
״אז מה ?״
״תמיד רציתי פרחים צהובים , זה היה הדבר שתמיד השתוקקתי למצוא ואף אחד אפילו לא עזר לי ו... זה לא הפרחים הארי , זה הנקודה שאתה הבאת אותם ואף אחד אחר לא. אתה נתת לי סטודיו ומצלמה כי האמנת בי ואתה מקבל אותי כמו שאני.״ אמרתי והסתכלתי עליו , לבי פועם בחוזקה ולא יכולתי לתאר כמה אני מאוהב בו. נפלתי בשבילו כלכך חזק וזה בלתי אפשרי למנוע את זה. ״אתה לימדת אותי לא לוותר על מה שחשוב לי ו... אני רוצה למצוא שקט ולא להתעסק כל הזמן בפגמים של המשפחה שלי. אף פעם לא התעסקתי רק בעצמי וחייתי איך שאני רוצה , אני עכשיו רוצה את זה״
״אז אנחנו טסים לצרפת ?״ הוא שאל בחיוך וצעד אליי , עמד מאחוריי צמוד לגופי והקיף את אגני עם זרועותיו , הרכין נשיקה לכתפי שגרמה לי לאבד את עצמי , חייכתי והרמתי את ראשי
״אנחנו טסים לצרפת״ לחשתי , הוא נישק את שפתיי וחייכתי לאחר מכן. אני טס לצרפת...
״לואי אתה בא ?!״ שמעתי את אבא מבחוץ ולבי נחת , הארי לקח ממני את התיק וקפץ מהחלון בשנייה , צעדתי לחלון והעברתי את רגליי , זרקתי את הפרחים למיטה והסתכלתי קדימה. הארי הוריד אותי מהחלון ואז אחז בידי ורץ איתי , צחקקתי ואהבתי את ההרגשה הזאת.
אני בורח לחופש.