״תניחו בצד , בזהירות !״ אמרתי לבחורים שהכניסו את התמונות הממוסגרות למוזיאון , אני מרגיש שיש עליי יותר מדי. דיברתי עם מייקל וקבענו שנלך היום לאמא ונדבר איתה , מסתבר שהוא ידע על ארין והוא סיפר רק ללוטי. אני בטוח שהוא הסתיר ממני את המידע הזה בשביל להגן עליי , אני כלכך חשוב לו. השיחה עם אבא קרתה לפני שבוע ואני עדיין חושב עליה , אף אחד לא היה רוצה לשמוע מאביו דברים כאלה , להרגיש את האכזבה ממנו. אני לא פשעתי , רק התאהבתי , אז מה ? למה שאוותר על האהבה בשביל הדת שאוסרת עליי הכל ? אני כלכך מסובך עם עצמי. איזו צליבה מוחית ! הסתכלתי על התמונות הגדולות וחייכתי , הנה התמונה שאתלה באמצע המוזיאון , הארי שוכב במיטה עירום אבל הרגל שלו מקופלת כך שלא רואים דבר , כה מסתורי ועמוק , והחוסר בצבע בתמונה הזו מוסיף את כל הרגש ! זה מושלם. שמעתי דפיקות בדלת הזכוכית של המוזיאון למרות שהיא פתוחה , הרמתי את מבטי ולוטי עמדה שם , היא שלחה חיוך ונכנסה , הסתכלה מסביב וכשראתה את התמונות הסיטה את מבטה במהירות ונראתה מופתעת , אלוהים אדירים היא לא אמורה לראות גוף חשוף של גבר ! אבל למרות שזה עירום לא רואים עירום , זה מתוחכם מזה. לא ציפיתי ממנה להבין , בטח כל מה שהיא רואה בתמונה זה את הארי עירום ומחשבותיה זה שהאח שלה מטורף לגמרי. ״עברתי פה בסביבה ורציתי לראות את המקום , זה התקדם , גם נעים פה״ אמרה ״התקנו מזגן אתמול״ סיפרתי והסתכלתי מסביב , הצבעים הרכין בקירות והעדינים הללו כה מרגיעים , בצדדי דלתות המוזיאון יש כיסא לבן ועגול מעץ שעליו מונח כד זכוכית ארוך ופרחים צהובים ארוכים יותר. כמובן שהפרחים מפלסטיק , לא נרצה שהם ינבלו. הכל פה נראה מושלם ! הצבע בקיר הוא שמנת בהיר ויש צבעים נוספים בפינות , יש מספר ספסלים ליד הקיר בשביל מנוחה , הרצפה נקייה ומבריקה , מה שחסר זה תליית התמונות. ״זה מקסים״ לוטי אמרה. הסתכלתי עליה ונזכרתי במה שהארי סיפר בשבוע שעבר על זה שראה אותה עם סוחר סמים , תמיד אני נמנע מלדבר על זה אבל היום אני מתכוון להיות כנה. ״את יודעת...״ התחלתי לדבר , כחכחתי בגרוני ״הארי ראה אותך בעבר בסביבה״ ״אני מבלה ליד די הרבה״ סיפרה , אלוהים אדירים היא לא מכחישה. ״למה ?!״ קולי נשמע תוקפני ומיהרתי להירגע ״אני עם חבר שלי-״ ״הארי ראה אותך עם מישהו שלדבריו מתעסק בסמים , אני זוכר איך חבר שלך מרטין נראה וזה לא הוא !״ התפרצתי לדבריה ואחרי מספר שניות שהסתכלה עליי היא צחקה ״אני לא יודעת על מה אתה מדבר אבל אני מוכנה להישבע במריה הבתולה שלא נגעתי בסמים״ אמרה ״אולי סיגריה ממש-״ ״לוטי !״ קטעתי בכעס , אני לא מאמין ! ״פעם אחת !״ מיהרה להתגונן , אלוהים אדירים. בנתיים שבוע וחצי שהארי לא עישן , אני גאה בו ! כשזאין עישן במהלך השבוע והציע להארי אז הארי סירב. ״בכל מקרה אתה יכול להירגע , אני ילדה טובה״ אמרה באיטיות , גלגלתי את עיניי , אני בספק. ״אז מתי המוזיאון ייפתח ?״ ״אני משער השבוע״ אמרתי בחיוך ״אתם עושים מן כנס לכבוד זה , נכון ?״ שאלה ונראתה מתרגשת ״כן״ אמרתי ״חשבתי לעזור לכם !״ קראה ״אכין את המצגת הכי טובה בעולם !״ ״מצגת ? הכוונה מצגת של תמונות ?״ שאלתי בבלבול והיא הנהנה ״אני מעולה במחשבים״ אמרה היססתי מכיוון שיש מלא תמונות של הארי עם ישבן חשוף... אבל בסופו של דבר המוזיאון מכיל את זה. האם היא בוגרת מכדי לא לתת לזה תשומת לב מיותרת ? ״זה ממש נחמד מצדך״ אמרתי בנימוס והיא נראתה מלאה בציפייה ״אני חושב שאדבר עם הארי לפני״ ״בטח , אין בעיה !״ אמרה והסתכלה עליי , כאילו מחכה אני חושב. ״מה ?״ שאלתי ״הוא בקומה למטה , לא ?״ שאלה וזקפה את גבותיה ״לך תשאל אותו״ ״הוא צובע את הקירות עם חבריו״ אמרתי. זה נשמע רגוע מדי , הם לא סתם צובעים , הם מציירים גראפיטי. ״ואני בטוחה שלא תפריע לו״ אמרה וסחבה אותי אחריה ״קדימה״ ״ר-רגע , לוטי , מה... חכי״ אמרתי תוך כדי שמשכה אותי מידי , נאנחתי והלכתי בכוחות עצמי ״את תהיי בבית היום ?״ ״זו הסיבה שאני פה , אני לא רוצה לשמוע מה יש לאמא להגיד על הבת המכוערת של אבא״ היא אמרה בלי להסתכל עליי ״את מוכרחה״ אמרתי ועצרתי , היא גלגלה את עיניה אליי ״לוטי בבקשה״ ״למה כלכך חשוב לך ?״ שאלה בבלבול ״חשוב לי שכולנו נהיה שם״ אמרתי ״אני רוצה שכל האחים נהיה שם״ ״טוב , בסדר...״ מלמלה ״נלך יחד״ ״כן״ הסכמתי בחיוך ״עכשיו רד להארי״ אמרה ולבי נחת , מדוע אמרה דבר כה גס ? הו רגע ! היא התכוונה לרדת לקומה התחתונה. צליבה מוחית. ״כ-כן״ גמגמתי מהמבוכה שהייתה לי , ירדתי במדרגות ושמעתי דיבורים , המדרגות לא היו מעוצבות בדרך מיוחדת , הארי רצה אותן שחורות כי זה מגניב לדעתו וזה שונה לגמרי מהרוגע שלמעלה , הוספנו מעקה בכל צד וזהו. הגענו למטה וראיתי את קלייר וג׳ייקוב מציירים משהו ענק על הקיר ומדברים ביניהם , ילד פסנתר ארור. זאין צייר עם אוזניות , תמיד הוא בשקט שלו. כשהסתכלתי על הארי צמצמתי את גבותיי בבלבול , הוא יושב על הכיסא עם ראשו מושען לאחור , זרועותיו משולבות ועיניו עצומות. הוא לא עושה דבר ! לחבריו לא נראה שמפריע , הם פשוט נהנים לצייר. ״זה אדיר !״ שמעתי את לוטי צועקת וראיתי שהלכה אליהם. צעדתי להארי בחיוך קטן והתכופפתי , לבי פעם בחוזקה ונשימתי נעתקה. ליטפתי את פניו ברכות והוא נשען קרוב ליד שלי , לפתע אחז בה ונישק אותה , צחקתי והוא חייך אליי ״אתה בטח מותש״ אמרתי בציניות ״היי , כמובן שאני מותש״ אמר ״תראה את האידיוט הזה שמצוייר בקיר״ אמר והצביע מולו , הסתכלתי ולבי החסיר פעימה כשראיתי ציור שלי ושלו , הוא מחבק אותי מאחור , ידו על בטני ואני שמתי את היד שלי על שלו , הוא אפילו צייר את צמיד האנדי שלו עליו. בידו השנייה פרחים צהובים , הוא מנשק שם את הלחי שלי ואני נראה מחייך , מאושר. אנחנו נראים שם כמו מלאכים... דמעות עלו לעיניי מהתרגשות , זה מדהים בעיניי. ״אלוהים אדירים הארי...״ פלטתי והסתכלתי עליו , הוא חייך ונראה כה יפה , הוא ליטף את פניי ונישק את שפתיי ברכות , החלקתי את ידי לצווארו ועמדתי על קצות אצבעותיי , נישקתי את שפתו התחתונה לפני שהחדרתי את הלשון שלי בין שפתיו והוא קשר אותה עם שלו לשנייה מהירה ומתעתעת , נישקתי ברכות לפני שחייכתי אליו , לבי פעם בחוזקה עד שיכולתי לחוש בפעימות בכל גופי , הסתכלתי לזוג עיניו הירוקות , הוא מושלם- ״מה הוא אמר ?״ לפתע לוטי שאלה , הורדתי את מבטי אליה בבלבול ״אמר על מה ?״ שאלתי ״אתה רציני ? ירדת להארי מסיבה מסויימת !״ היא צעקה ולבי נחת , היא גורמת לזה להישמע מיני , ירדת להארי ? ״כי הוא אוהב את זה״ הארי פלט ופי נפער , הכיתי את החזה שלו והוא צחק , גס רוח. ״מה ?״ לוטי שאלה בבלבול ״בכל אופן , לואי רצה לבקש ממך שאני אכין מצגת לקראת טקס הפתיחה של המוזיאון״ לוטי ביקשה בחיוך ״מה אתה אומר ?״ ״ובכן...״ הוא פלט והסתכל עליי , משכתי בכתפיי ״בטח.״ ״נהדר !״ לוטי קראה בהתרגשות ״את לא מקבלת מאיתנו שכר !״ הארי מיהר לומר ״לא ציפיתי גם !״ היא הוציאה לו לשון והלכה , חייכתי להארי והיה לו אותו חיוך מטופש ״אני אוהב אותך״ אמרתי בקול שקט , הוא חייך ונישק את שפתיי , ליטף את הלחי שלי ברכות והתמכרתי לזה. ״ואני אוהב אותך״ לחש , לבי פעם בחוזקה וחיוך נמרח על שפתיי במהירות , נשכתי את שפתי התחתונה והשפלתי את מבטי בביישנות ״מתי אתה תלך לאמך ?״ שאל. ״אולי בעוד שעה״ נאנחתי ״אולי תצטרף אליי ?״ ״לואי...״ ״אני מפחד מזה. אהיה שם עם משפחתי שאני בכלל מרגיש שהם לא מחבבים אותי מסיבה כלשהי , לא לא מחבבים , אני לא יודע. אני לא מרגיש שייך״ אמרתי , לפי זה שלא הסתכל עליי הבנתי שהוא לא בא. ״אתה חושב שהם לא מקבלים אותך״ אמר כמובן מאליו , כאילו פינח זאת בעצמו. לא התכוונתי להתווכח. ״קצת...״ פלטתי , הוא גיחך וזה גרם לי להיות מבולבל ״אני אכה אותך , גס רוח״ ״אתה חתיכת אידיוט״ אמר ונישק את שפתיי ברכות ״אתה כלכך מדהים לואי...״ לחש ולבי פעם בחוזקה ״כן זה יהיה קשה להתמודד עם החרא שאבא שלך עשה , אבל בעוד כמה שנים תביט לאחור ותצחק על זה , זה שטויות״ ״אלוהים...״ פלטתי בחיוך קטן , המילים שלו מחזקות אותי. ״אני עולה להכין קפה , תרצה גם ?״ שאל והנדתי לשלילה. יש מכונת קפה במשרד , הוא שותה כל יום קפה וממש לא ציפיתי ממנו. תמיד הסתכלתי על קפה כעל משהו שמיועד לאנשים מבוגרים. כשהלך הסתכלתי על מה שצייר ולא יכולתי שלא לחייך , זה מושלם.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
