Dear god - Larry Stylinson

Dear god - 57

פקחתי את עיניי באיטיות , מתעורר במיטתו הגדולה של הארי וחייכתי , נזכרתי ביום הצילומים של אתמול. צחקנו הרבה , הוא כופר מצחיק. התיישבתי וראיתי שאין פה אף אחד. שפשפתי את עיניי וקמתי מהמיטה , גירדתי בעורף בבלבול , הוא רציני ? מה אם אתקל במייקל ? מדוע הוא לא כאן ?
״אלוהים אדירים...״ פלטתי והעברתי את אצבעותיי בתוך שיערי , פתחתי את הדלת באיטיות והצצתי , היה שקט וזה נתן לי אישור לצאת. יצאתי מהחדר והלכתי לסלון , ושם הארי ישב על הספה ומחשב נייד על ברכיו.
״הארי ?״ קראתי בשקט והוא הרים את מבטו
״למה אתה עומד כך ? בוא , אני מסתכל על התמונות״ אמר וזז בשביל לעשות לי מקום בספה
״איפה אחי הצדיק ?״ שאלתי תוך כדי שצעדתי אליו
״מייקל יצא עם סטייסי״ הוא אמר. התכופפתי לנשק את שפתיו ואז ישבתי לצידו והסתכלתי למסך המחשב , החולצה שלבשתי כיסתה את ברכיי , היא שלו וזה גדול עליי. השרוולים עוקפים את כף היד שלי ובשביל זה אני תופס אותם.
״איך ישנת ?״ הוא שאל והניח את ידו בגבי , אגודלו זזה בעדינות
״ישנתי טוב״ אמרתי בחיוך
״אני מצטער שלא הערתי אותך מוקדם יותר , אתה בטח מאחר לכנסייה״ אמר , הוא הניח את המחשב בשולחן ״אסיע אותך מהר״
״לא , אני לא אלך לכנסייה״ אמרתי לו והוא נראה מבולבל ״אני יודע שסופסוף הצלחתי לחזור ליחסים הרגילים שלי עם המשפחה אבל אני מעדיף להיות פה ולעבור על התמונות״
״אני לא רוצה להיות זה שמרחיק אותך מכולם״ הוא אמר.
״אתה לא מרחיק אותי , הכל בסדר הארי״ אמרתי , הוא קם מהספה והתמתח
״אני מכין לי קפה , תרצה גם ?״ הוא שאל. זו הפעם השנייה שהציע לי קפה אי פעם... לעולם לא שתיתי קפה , אבא לא הסכים לי.
״לא תודה״ אמרתי בנימוס וצפיתי בו הולך למטבח. הסתכלתי למחשב הנייד , לא ידעתי שיש לו מחשב נייד... ליד המחשב היה מאפרה עם סיגריה כבויה , הוא עישן. לבי נחת לרגע , לא אהבתי עישון , אני שוכח מהעובדה שהוא מעשן כי הוא אף פעם לא מעשן לידי. נאנחתי והדחקתי את המחשבה הזו , נשענתי קדימה והסתכלתי על התמונות שהעביר מהמצלמה למחשב , נמיין אותם. אלוהים אדירים הוא יפהיפה. צילמתי כלכך הרבה שאני לא יודע מאיפה אתחיל... הוא גרם לאתמול להיות אחד הימים המאושרים שחוויתי , אני לא רגיל לקבל מתנות ובמיוחד לא משהו כלכך גדול... הוא הדהים אותי , אני עדיין לא יודע איך אוכל להודות לו.
״יש אולי מאפה ?״ שאלתי , רציתי לאכול משהו. הוא צחק תוך כדי שהכין את הקפה , הורדתי גבה בבלבול ״מה מצחיק ?״
״מה... היית רציני ?״ הוא שאל והסתכל עליי ״אין לנו מאפה , המקרר ריק חוץ מכמה גזרים״
״המיץ האהוב עליי זה מיץ גזר״ אמרתי , הוא חייך ובא אליי עם הקפה שלו , אני לא יודע למה אמרתי את זה.
״אני שונא גזר״ הוא אמר , התיישב לידי ״רק במרק אני אוכל את הגזר״
״אני אוהב מרק״ גיחכתי והעברתי את התמונות , היו כאלה שנראו אותו דבר אז הייתי צריך להתאמץ לבחור את הטובה יותר ולמחוק את השנייה.
״בוא נכין מרק״ אמר ומיד הסתכלתי עליו , הוא ספונטני.
״קיץ , חוץ מזה יש פה מאתיים ומשהו תמונות...״ מלמלתי בעייפות והמשכתי לדפדף , הנה תמונה שלו עם הג׳ינס , כפתורי החולצה שלו פתוחים והוא נראה כלכך לוהט.
״שלוש מאות עשרים ושמונה״ אמר ולגם מהקפה. הסתכלתי עליו ושפתי נשמטה
״אל תגיד לי שספרת״ הצבעתי עליו והוא חייך
״זה רשום לואי״ אמר ״מכל התמונות האלה תבחר חמש שנכניס אותן לתחרות״
״לא סיפרת לי כלום על התחרות הזו״ אמרתי , לא כלכך התייחסתי גם לתחרות שדיבר עליה , לא צילמתי בשביל לזכות במשהו , צילמתי כי אני אוהב את זה. 
״אני לא רוצה שתפתח ציפיות. רק אם ננצח אספר לך״ אמר. חייכתי מזה שאמר ננצח , כאילו ואנחנו צוות. צוות אנדי.
״בסדר״ אמרתי בחיוך והמשכתי לצפות בתמונות
״אתה מתכוון להכניס את תמונות העירום ?״ הוא שאל וזה גרם לי לגחך
״ברור״ אמרתי
״המצלמה מקטינה דברים-״
״הארי״ גלגלתי את עיניי והוא צחק , התקרב אליי והסתכל על התמונות יחד איתי.
״אני נראה מוזר״ אמר כשנעצרנו על תמונה שלו עם הג׳ינס אבל ללא חולצה , יד אחת על ראשו המושפל. שיערו נופל קדימה , חייכתי אליו והתבוננתי בו
״אתה תמיד עם השיער אסוף״ אמרתי
״אני לא בחורה , השיער שלי לא אמור להיות מפוזר״ אמר.
״אתה לא בחורה , לא אמור להיות לך שיער״ התלוצצתי
״אל תתחכם ילד כנסייה״ אמר וכרך את זרועו מסביבי , חייכתי והעברתי תמונות. הוא נישק נשיקה רכה על כתפי וחשתי את בטני מתהפכת ואיך אני נמסר לתחושה המענגת הזו , הוא התקרב לצוואר שלי ותפסתי את עצמי לא להשמיע שום קול כמו גניחה אסורה , זה הביך אותי
״הארי אני צריך לעבור על התמונות״ אמרתי והתרחקתי באיטיות , הוא נאנח בתסכול
״אבל הארי לא נהנה״ אמר. גלגלתי את עיניי אליו בחיוך ״קדימה לואי , תוכל להמשיך עם התמונות מאוחר יותר״
״אני יודע״ אמרתי בנשימה קצרה והסתכלתי לתוך עיניו ״אז מה אתה רוצה לעשות ?״
״אנחנו הולכים לבשל !״ הוא קרא וקם למטבח. ל-לבשל ? לעולם לא בישלתי שום דבר.
״אם אתה רעב אז עדיף שתזמין משהו״ אמרתי והוא בחן את מבטי
״אתה ממעיט בערכי ?״ הוא גיחך וצעד למטבח , מיד קמתי אליו
״מה פתאום !״ אמרתי במהירות ״פשוט לבשל נשמע כלכך קשה״
״אני יודע לבשל״ הוא אמר בחיוך והסתובב לקחת משהו מהארון שלו , גירדתי בעורף שלי במבוכה למרות שלא נראה שפגעתי בו , אבל הרגשתי די מטופש על זה. זה עוד דבר שלא נראה מתאים לו , לבשל.
״תוכל ללמד אותי״ אמרתי בחיוך קטן וצעדתי אליו , הוא חייך והניח שקית אורז על השיש ״להכין אורז״ הוספתי.
״לא סתם אורז״ אמר בחיוך והרים אצבע ״אורז צהוב !״
לא הבנתי את כוונתו אבל עדיין חייכתי והנהנתי. ״אולי אצלם אותך מכין את זה ?!״ שאלתי ובלי לחכות לתשובה מיהרתי לחדר
״מה...״ שמעתי אותו. נכנסתי לחדר והלכתי לשידה ששם הקופסא הייתה מונחת , הוצאתי מתוכה את המצלמה ויצאתי אל הארי חזרה , כשראה אותי הוא זקף את גבותיו ״עכשיו תתחיל לצלם כל דבר״
״תשתוק אני אוהב את זה״ אמרתי בשקט , הדלקתי את המצלמה וכשהיא פעלה הרמתי אותה בשביל להסתכל עליו , הוא חייך באי נוחות , נראה שמצלמה לא מרגשת אותו כלכך.
״יש סיבה מסויימת שלא הלכת לכנסייה ?״ הוא לפתע שאל וזה גרם לי להוריד את המצלמה
״אני עייף... חוץ מזה אין לי חשק״ אמרתי , הוא נראה מופתע
״אביך התחיל להתגאות בך״ הוא אמר , ידעתי את זה. כרגע לא חשבתי על ההשלכות שיהיו אם לא אלך לכנסייה...
״הארי אני... אני מבולבל״ אמרתי בשקט והלכתי אליו ״אני לא יכול אפילו להסביר לך כמה צליבות מוחיות אני מקבל ביום״
״אתה יכול לנסות״ אמר ברוגע , הבטתי בעיניו ונשימתי נחתכה בגרוני , נרגעתי.
״כשאני בבית מוקף בדת וישו בכל מקום אז זה מרגיש נכון , לראות איך כולם מעריכים את ישו הטהור. כשאני בבית אני מרגיש שהדת חשובה ואני לא כלכך מתעסק בדברים אחרים , אולי גם מפחד שיכעסו עליי...״ קולי דעך והורדתי את ראשי ״אבל אתמול שיצאתי איתך מהבית לצלם בסטודיו... אלוהים אדירים זה היה הרגשה מדהימה , לעשות מה שאני רוצה גרם לי להרגיש שזה באמת מה שחשוב. שאני לא צריך את הדת וזה סתם מכביד עליי... והרגשתי טוב עם המחשבה הזו , לא הרגשתי רע לחשוב שהדת היא לא חשובה באמת , הרגשתי שזה מה שאני רוצה״
״אז תהיה כך״ אמר בפשטות
״הארי זו צליבה מוחית !״ אמרתי בקול ״כשאהיה בבית זה יהיה שונה-״
״אל תתן לזה להיות״ קטע אותי
״זה לא פשוט כלכך. גדלתי דתי , זה כמו שההורים שלך נתנו לך ערכים לגדול איתם , אז אני גדלתי עם הדת.״ ניסיתי להסביר ״א-אני לא יודע... אולי אני מדבר שטויות. אני מרגיש שפעם אחת אני ככה ופעם שנייה ככה , כלומר שונה. משנה את דעותיי.״
״אין לי בעיה עם זה שאתה דתי״ הוא אמר וזה גרם ללבי להחסיר פעימה , משום מה חשבתי שזה משהו שמאוד מפריע לו אצלי ״אתה צריך להבין לבד מה אתה רוצה להיות , כי כשאתה בוחר בבחירה השגויה שום דבר לא יהיה בסדר״
״מה הכוונה להבין ? אני לא יודע הארי , אני לא רוצה לבחור. אתה לא יודע איך זה משפחות דתיות , הם מסוגלים לסלק אותי מהבית״ אמרתי , וזה כלום לעומת דברים רבים שהם יכולים לעשות. ״תראה את מייקל. הוא בן עשרים ועבר דירה , ההורים שלי התעלמו ממנו כאילו לא היה קיים... אני לא רוצה לאכזב את המשפחה שלי.״
״מה יגרום להם להתאכזב ?״ הוא שאל , ובאמת שלא ידעתי מאיפה להתחיל.
״אני גיי , זה בכלל לא מקובל אצל משפחתי. אני חוטא איתך שזה נורא מבחינתם , אתמול ראיתי אותך עירום !״ אמרתי והסתרתי את פניי במבוכה ושמעתי אותו צוחק ״אתפלל בשביל עצמי הארי...״
״אז מה אתה מתכוון לעשות בקשר לצליבה המוחית שלך ?״ שאל והסתכל עליי בציפייה לתשובה
״אין לי דבר לעשות״ משכתי בכתפיי ״אצטרך להסתתר עד סוף חיי״
״אני אוהב שאתה דרמטי״ הוא גיחך , חייכתי והשפלתי את מבטי
״כשאבא שלי הפך לדתי הוא נלחם עם כל משפחתו שזה מה שרוצה להיות... הוא היה לבד אבל עשה מה שאהב והאמין בו , לא היה אכפת לו שזה גרם לו לנתק את הקשר עם משפחתו , הוא בחר ולא נתן לאף אחד לעמוד בינו לבין הדת , הוא תמיד בחר בדת.״ סיפרתי בשקט ״אני מפחד לבחור״
״ואם תבחר...״ הוא התחיל , נשך את שפתיו ״מה תהיה הבחירה שלך ?״
כמובן שזו הייתה בשבילי שאלה קשה... אבל אם הייתי חייב לבחור ברגע הזה ? הרמתי את מבטי ונעצרתי בזוג עיניו הירוקות , גיחכתי כי התשובה ברורה. הנחתי את ידי על כתפו , עמדתי על קצות אצבעותיי ונישקתי אותי , חש את לבי הולם בחוזקה. ״אני מקווה שזה מספק לך תשובה די ברורה...״ לחשתי בחיוך קטן , הוא חייך ונראה כה טהור , הגומות האלה יפות , הוא כלכך יפה.
״כן בהחלט״ אמר. גיחכתי והורדתי את ראשי ״אם תצטרך עזרה בצליבה המוחית שלך אני פה״
״אני בטוח שתוכל לעזור לי״ מלמלתי בגלגול עיניים ״זה צליבה מוחית , מחכים שזה יעבור״
״אתה נותן לי ברגע זה צליבה מוחית״ אמר וזה גרם לי לצחוק ״יש לי שאלה״
״כן ?״ שאלתי
״התמונות שצילמת אותי הן פורנוגרפיות ?״ שאל
״תסלח לי ?״ שאלתי בבלבול , מה הכוונה ?
״המטרה שלהן זה לשדר משהו מיני ?״ הוא שאל.
״לא , ממש לא. אין דבר מיני בלהיות עירום למול המצלמה״ אמרתי , לפי המבט שיש לו נראה שלא הסכים איתי ״אם זה מפריע לך התמונות הללו אז-״
״לא , זה בסדר״ קטע אותי.
״בסדר״ חייכתי. צפיתי בו מתחיל בהכנת האורז , הרמתי את המצלמה וניסיתי לתפוס זווית טובה לצלם , כשראה שאני מכוון אליו את המצלמה הוא חייך והתעלם , החיוך שלו יפהייפה. צילמתי והסתכלתי על התמונה , היא נראית טוב. הנחתי את המצלמה בצד והתכוונתי לעזור לו בהכנת האורז , זה מוזר לי לאכול בזמן שהוא לא ארוחת הבוקר או הערב בבית. בטח גם לא נתפלל לישו , פשוט נאכל כך. מה אם אתחיל להתרגל לזה ? עד כה זה לא מרגיש לי נורא כלכך.