Dear god - Larry Stylinson

Dear god - 111

הייתי לחוץ. כל האחים ישבנו בסלון וחיכינו להקשיב לדבריה של אמא. אף אחד מאיתנו לא התכוון בכלל לבקש מאבא הסברים , אני חושב שכולנו התרחקנו ממנו. הבנות לא הולכות לכנסייה... ידעתי שאמא לא הייתה דתייה לפני שהכירה את אבא , אבל אולי חשבתי שהיא לא תתרחק מהדת כשתתרחק מאבא. זה בלתי ניתן להבנה , אמא הייתה דתיה רק בשביל אבא , היא גם הקריבה את עצמה למענו והוא לא מתכוון לדבר איתה. זה כלכך מוזר לי לראות את היחס שלו כלפי אנשים , הוא חסר רגשות.
״אז אני מניחה שכולכם יודעים על ארין״ אמא התחילה בלי להביט בנו , לבי התכווץ מדאגה , אני חזק רק עם הארי. ״וכן ידעתי עליה״
״איך לעזעזל היית איתו כשידעת שיש לו ילדה ממישהי אחרת ?!״ לוטי צעקה , היא לא הייתה יכולה להתאפק ולשמור את דבריה לעצמה.
״לוטי...״ מייקל פלט להרגיע אותה.
״כשהתחתנתי עם אביכם הוא לא היה כומר , אבל הוא היה דתי והוא רצה להיות כומר אבל בו זמנית פחד לאבד מעצמו , הוא פחד לתת את עצמו לדת ולשכוח מי הוא״ אמא סיפרה , אני חושב שהפחד שלו התממש. אני לא יודע איך אבא היה לפני שהיה כומר , אבל איך שהוא עכשיו הוא צריך להתבייש בעצמו. ״אני זוכרת שלוטי הייתה תינוקת , בדיוק האכלתי אותה ואז אביכם בא אליי״ אמא סיפרה וראו רוק שעובר בגרונה ״הוא סיפר על מישהי שבהיריון ממנו , בו זמנית הייתי בהיריון עם פיזי-״
״איך הוא העז ?!״ פיזי התפרצה , אלוהים. בלעתי רוק ונשארתי מאופק ושקט.
״כעסתי עליו , ביקשתי להתגרש , לא הייתי מוכנה להמשיך בקשר הזה אבל הוא התעקש שהוא יישתנה בשביל לכפר על זה. הוא התחיל בהתנזרות ואז הפך לכומר״
״זה לא מכפר על בגידה !״ מייקל צעק ״איך יכולת לסלוח לבן זונה הזה-״
״מייקל !״ אמא קטעה אותו ״הוא אביך , תשמור על הפה שלך״
״לעזעזל...״ מייקל פלט ושיחרר נשימה.
״סלחתי לו אבל מאוחר יותר בשנים האחרונות הוא התחיל לדאוג לארין יותר , לאחר שהיה בכנסייה הוא בדק מה שלומה. וניסיתי להבין , זו הבת שלו , אבל שנאתי את זה״
״כמובן ששנאת , זה לא הבת שלו איתך...״ מייקל מלמל
״ילדים... אתם לא צריכים לכעוס על אביכם על טעות קטנה. כולנו טועים , אנחנו אנושיים.״ אמא אמרה ועיניה בהקו. היא מלאת חמלה וטוב , למה היא ואבא התגרשו ? יש לי השארה רק... היא שנאה שהוא דואג לשלום ארין , בחגי ההודיה אבא לעולם לא היה איתנו , גם לפעמים חזר הביתה בלי הצווארון השחור שמסמל את היותו כומר , הוא הוריד את זה מסיבה מסויימת , אולי למצוא חן בעיניי מישהי. אני לא מאמין שהוא השתנה. הוא נוראי.
״הוא טועה יותר מדי״ לוטי אמרה
״לא היית צריכה לסלוח לו״ פיזי אמרה , כולם נגדו.
״ילדים , זה בסדר״ אמא אמרה בחיוך שהיה בהחלט מזוייף. ״אולי אני ואביכם לא הסתדרנו אבל זה לא נוגע אליכם , הוא בחור טוב.״
״בגלל זה התגרשתם ?״ שאלתי בקולי השקט שלא השאיר שום רעש אחריו , גם אני לא יכולתי להתאפק מלדבר , ואני חושב שאף אחד לא ציפה ממני להתערב. כי אני בעיניהם מקבל כל דבר , בשורות רעות וטובות , זה לא נכון. זה שאני לא מגיב לא אומר דבר לגבי הדרך שאני מקבל את זה.
״מה ?״ אמא שאלה , בלעתי רוק מהלחץ
״הוא בגד בך שוב״ אמרתי את מה שהבנתי בעצמי
״מה ?!״ לוטי התפרצה בכעס
״אמא זה נכון ?!״ פיזי שאלה , אמא הסיטה את מבטה ונשמעה ממנה נשימה חנוקה , דמעות בערו בעיניי וניסיתי להחזיק את עצמי , אלוהים אדירים , צדקתי.
״ל-לא״ אמא אמרה ״הוא היה יותר עם משפחתו השנייה , היה דואג להם יותר והתייחס לאמא של ארין כאשתו. אני לא הייתי מוכנה לסבול דבר כזה״
״המזדיין הזה...״ מייקל פלט בכעס. לבי נחת מלשמוע אותו מדבר כך , אבל לא הערתי. לא ידעתי מה לחשוב , שום דבר לא היה מושלם כפי שראיתי , אני כלכך תמים , המשפחה הזאת מפורקת לגמרי.