חלק ב' - התנצלות מאוחרת
אדם
״אחזור רק לפנות הלילה, אל תעשה בעיות. תביא את נתן אם אתה רוצה.״ אבי השתתק לרגע.
״או את אביגל.״ אמר והרים את גבותיו.
נאנחתי ולא שקלתי לענות לו. התכוונתי לעלות לחדרי בכדי לסיים להתארגן לבית הספר כשהוא תפס בידי.
לא בדיוק הבוקר שאליו ציפיתי היום.
״אדם למה אתה לא משתף אותי בדברים כאלה? זה שהיא חזרה, זה בטח משפיע עליך משמעותית.״
ניערתי את ידו ממני ונעצתי בו במט.
״כאילו שמעניין אותך מה משפיע עלי ומה לא. החיים שלי לא מטרידים אותך בכלל, לא אכפת לך מימלא.״
הוא הסתכל עליי ומבטו התרכך.
״כמובן שאכפת לי ממך, מהחיים שלך וממה שמשפיע עליך.״ הקול שלו היה עדין להחריד.
״היה לך מאוד אכפת ממני כשעזבת את אמא והשארת אותי ואת מאיה בידיים של מסוממת.״ אמרתי ביובש.
המילים שלי עמדו באויר כמה רגעים ואז רובין נאנח.
״אתה יודע שלא ידעתי שזה המצב שלה כשעזבתי,״ הוא הצטדק.
״אני לא יודע כלום. רק שהיית דוגמה נהדרת לבת שלך שלא היססה לעזוב אותי לבד גם כן.״
רובין ניסה להניח את ידו על כתפי כשחלף בעיניי רגע של כאב, אבל הסתרתי אותו מהר ודחפתי אותו שוב.
״תראה, אני מצטער על מאיה. לא רציתי שהיא תעזוב אותך גם,״ הוא התנצל, אבל אני לא צריך את ההתנצלות המזויפת שלו, הסתדרתי טוב גם בלעדיה.
״חוץ מזה, כשאני ואמא שלך נפרדנו, רציתי להישאר קרוב אליכם. אבל היא לא נתנה לי בעלות, אפשרות. שום קשר, שום דבר.״
גלגלתי עיניים ונפלטה מפי נשיפת תסכול.
״אני מניח שבתור עורך דין לא יכולת למצוא דרך לעקוף אותה?״ הטחתי בו.
הוא שתק, וזה היה האישור שלי לעלות במדרגות אל חדרי.
*****
בדרך לבית הספר עצרתי ליד הבית של שאנל ואחרי שתי דקות של המתנה צפרתי בחוסר סבלנות.
אם כבר אני צריך לקחת אותה טרמפ לבית הספר, אני לא מוכן לחכות מחוץ לבית שלה יותר משלוש דקות.
היא יצאה מהבית בריצה וכמעט נפלה רגע לפני שפתחה את דלת הרכב.
חייכתי בשעשוע. היה יכול להיות מבדר לראות אותה נופלת.
היא פתחה את הדלת באלגנטיות והתיישבה.
YOU ARE READING
לידה מחדש || Rebirth
Teen Fiction״איפה לעזאזל היית?״ אביגל חוזרת לבית הספר לאחר שנעדרה ממנו במשך שנה וכמה חודשים והיא נושאת עימה סוד שנשבעה לא לחשוף הקשור להיעלמות שלה. עקב כך, היא נאלצת להתמודד עם שאלו...
