(42) הדבר הכי חשוב בחיים

999 131 30
                                    

חזרתי מהעבודה והיה לי חשק לעלות לכן פרק. אז תהנו יפות שלי!!!! אוהבת.



אביגל
אני לא טיפשה. כבר זמן מה שאני חשה בכך שאדם מרגיש אליי קצת אחרת ממה שהוא אמור להרגיש.

ובכל זאת, לשמוע זאת חד וחלק הרתיע אותי ולא יכולתי להגיב לאדם כשהתקרב אליי באטיות ושאל אותי מה פשר כל מה שקרה כאן הרגע.

״אז את לא מתכוונת להגיד לי על מה דיברתם ששיבש אותו כך? או למה הוא אמר את מה שהוא אמר?״ שאל אדם בקול קצר רוח.

ואני רק עמדתי בשקט. אדם רצה שאני אסביר לו על נושא אחד בין דבריו של נתן ואני דווקא רציתי לדבר על נושא אחר שהוא אמר.

רציתי לדעת האם ׳הרגשות הטפשיים׳ שאדם מרגיש אליי הן מה שאני חושדת שהן כבר זמן מה, או שפשוט דמיינתי הכל.
רציתי לדעת למה בדיוק נתן התכוון כשאמר- ׳בעיקר כי אתה אוהב אותה.

אוהב או אוהב?

ההבדל מאוד משמעותי.

״אדם?״ קולי היה כלכך שקט שחשבתי שאולי לא שמע אותי, אבל הוא התקרב אלי וכיווץ את גבותיו.

כעת גופו היה במרחק קצר משלי ונדמה היה שהעולם עצר מלכת. לא ידעתי אם לפתוח את פי ולעשות זאת, לשאול אותו, או פשוט... לא.

לבסוף אזרתי אומץ ושאלתי אותו מהר, לפני שאתחרט, ״מה אתה מרגיש אלי?״ ישרתי קו מבט עם עיניו. ״כלומר, מה אתה מרגיש כלפיי, באמת

הגבות של אדם התרוממו והוא פלט אויר שכנראה היה מוחזק בריאותיו. ״אממ, וואו. מה?״ הוא הצמיד את גבותיו זו לזו, בחן את פני ולאחר מכן הרכין את ראשו מטה.

בלעתי את רוקי.

קצה אחד של שפתיו התרומם מעלה מעט, בחיוך עצל. ״נתפסת על זה, אה?״ הוא הרים את מבטו מהארץ אליי. הפנים שלו היה סמוקות מעט וענינו נוצצות.

״טוב, זה לא אמור היה להיות כך, אבל אני מניח שבמילא הייתי מספר לך בשלב מסויים.״ הוא שאף אויר והמשיך בדבריו בנחת ובלחץ במקביל. ״ואת פקחית, אז הגיוני שהיית מגלה בעצמך, במוקדם או במאוחר.״

הוא חייך, ״במוקדם כנראה, נצטרך להודות על כך לנתן.״ אדם גירד בעורפו. הנשימות שלי היו קצרות ורדודות.
תמשיך כבר לדבר בבקשה, האצתי בו במחשבותיי.

המבט הכחול זועק שלו היה בתוך עיניו והכנות שלו שכנה בהן. כמעט כאב להביט באותן העיניים המיוחדות מידי.

לידה מחדש || RebirthWhere stories live. Discover now