(37) איזו קבלת פנים

1.1K 118 63
                                    

והפרק הנוסף להיום, בתור פיצוי. אחד האהובים עליי!

אביגל
למחרת בבוקר, איידן העיר אותי בשעה תשע בבוקר.
התקדמתי אל עבר המטבח בשביל לקחת לעצמי כוס קפה, אבל על שולחן העץ במרכזו של המטבח הקטן היה שלל של מאכלים למינהם.

סוגים שונים של קורנפלקס ודגנים. עוגיות, עוגות ופאי תפוחים, פנקייקים והרי שוקולד.
החיוך שלי התרחב, איידן עמד על יד הגז והפך חביתות.

״הסינר בא עליך טוב.״ אמרתי והתיישבתי על אחד הכיסאות, נוגסת בקצה עוגיית שוקולד צ'יפס.
הוא הסתובב אלי והעניק לי חיוך זוהר.
איידן לעולם לא היה טורח כלכך לולא הרגיש אשמה בכל רמח אבריו.

חייכתי אליו בחזרה וישבנו לאכול.

אחרי מה שהתבהר לי אתמול, הבוקר עוד היו לי רגשות סותרים בנוגע לאיידן.
הרגשתי שהבסיס לחברות שלנו הייתה העובדה שהוא רצה להכנס לי לתחתונים.

אבל הוא צדק. הוא לא ניסה שום כלום מלבד אתמול, וזה רק מחזק את הטענה שלו בקשר לכך שהוא כיבד אותי.
הוא ראה אותי כפי שאני ראיתי אותו, בתור חבר טוב. רק רצה ממני טיפה יותר.

ולא מבחינה רומנטית, הרי איידן לא מתעסק ברומנטיקה.
הוא רצה אותי מינית, לא ידעתי אם להרגיש מוחמאת או מזועזעת.

הוא עדיין איידן בשבילי למרות הכל.
כל עוד הוא לא עושה שום צעד תאוותי בנוגע אלי, לא ראיתי שום בעיה עם הקשר שלנו. האם אני תמימה מידי? האם עליי לנהוג אחרת?
לא ידעתי את התשובות לכך, רק לזה שאני רוצה שהוא ישאר בחיי.

בסביבות השעה עשר וחצי אבא שלי ואווה צפרו לי מהמכונית שאצא אליהם.
דניאל היה על הברכיים של אווה, והוא היה מקסים.

נשקתי ללחיו של איידן וחיבקתי אותו חזק. ומי יודע מתי אבוא לכאן שוב. ״אני אתגעגע אלייך.״ הוא לחד באוזניי.

״גם אני.״ מלמלתי בתוך כתפו ולאחר החיבוק נכנסתי למכונית.
דניאל קפץ על ירכיה של אווה כשראה אותי, והיא העבירה אותו אחורה אליי בעודה שואלת לשלומי.

״אני מקווה שלא הרעשתם בלילה, גברת איימסטורמג זקוקה לשינה טובה.״ אמרה אווה והסתכלה על הכביש.

אבא שלי שאל שאלות לגבי משהו, ואני עוד הייתי שקועה ברחמים על סבתא של איידן ועל השינה שלבטח היתה רדופה אתמול בלילה. האשמה אכלה אותי.
-----

הנסיעה הביתה הייתה מתישה למרות שישנתי ברובה.

מחשבות מתסכלות על מבחן במתמטיקה חדרו אל ראשי. לא עשיתי שום מאמץ לקלוט את החומר בהיותי בדרום. טיפשה.
התקשרתי לנתן אולי ארבעה פעמים, בכדי לקבוע איתו כשאגיע לעיר, אבל הוא לא ענה לי או חזר אליי.

לידה מחדש || RebirthWhere stories live. Discover now